עופר וינטר ומפלגת ״עמך ישראל״

1. תקציר מנהלים

ביום ה-25 באוגוסט 2026, שבעה־עשר ימים לפני המועד האחרון להגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית, השיק תא״ל (בדימוס) עופר וינטר את מפלגת ״עמך ישראל״. המסמך הזה בוחן שלוש שאלות בנפרד: מי האיש? מה הרקורד המתועד שלו? מה הוא מציע לבוחר? ומהו המשקל האלקטורלי הריאלי של המפלגה על שלושת המובילים במירוץ: בנימין נתניהו, גדי איזנקוט ונפתלי בנט? חמש הפסקאות הבאות מסכמות את פרקי הגוף שבהם מופיעים הנתונים והמקורות במלואם.

הרקורד הצבאי (פרק 3). וינטר הוא אחד המפקדים המזוהים והשנויים ביותר במחלוקת בצה״ל של העשור האחרון. הוא פיקד על חטיבת גבעתי במבצע צוק איתן, ובמהלכו הפיץ לחייליו מכתב בעל אופי דתי מובהק שכלל את הצירוף ״עמך ישראל״, שממנו נגזר שם המפלגה.¹ שלושה רמטכ״לים ברצף, גדי איזנקוט, אביב כוכבי והרצי הלוי, בחרו שלא לקדם אותו לדרגת אלוף, והלוי בישר לו על שחרורו ב-8 במאי 2024 בשיחה שתוארה בדיווחים כ״קשה וטעונה״.² השאלה אם החסימה נבעה מזהותו הדתית או מדפוסי התנהלות פיקודית שנויה במחלוקת פומבית בין פרשנים, ושני הצדדים מובאים בפרק 3.3.

המסלול הפוליטי (פרק 4). וינטר לא התמודד מעולם בבחירות ולא היה חבר ברשימת מפלגה לפני 2026. בשנתיים שקדמו להשקה נקשר שמו בשורה של הצעות ותפקידים שלא יצאו לפועל, חלקם מוכחשים בידי הצדדים. המהלך הפוליטי שתועד במלואו הוא ארבע פגישות עם גלעד ארדן לבחינת איחוד, שנכשלו על סוגיה אחת: וינטר הצהיר שהוא מוכן לשבת גם בממשלת ימין צרה בראשות נתניהו, וארדן סירב.³ הפער הזה הוא לא פרט טכני; הוא ההגדרה העצמית הפוליטית של המפלגה.

הרשימה והמצע של ''עמך ישראל'' (פרקים 5 ו-6). הרשימה בנויה סביב שלושה מעגלים: קצינים בכירים לשעבר, משפחות שכולות מ-7 באוקטובר, ממלחמת עזה ('חרבות ברזל') ופעילי הסברה. במקום השני שובץ יוסף חדאד, ערבי־ישראלי נוצרי ופצוע צה״ל, שהצהיר שהוא מבקש להיות ״הערבי הראשון בקבינט״.⁴ המצע ממקם את המפלגה במובהק בימין: התנגדות חד־משמעית למדינה פלסטינית, ״הגירה״ כפתרון למלחמה בעזה, גיוס חרדים ״עם העסקנים או בלעדיהם״, ושילוב אזרחים ערבים סביב אינטרס המדינה.

תמונת הסקרים (פרק 7). הממצא בפרק הזה הוא ממצא של אי־ודאות. שישה סקרים שפורסמו בשלושת הימים הראשונים שלאחר ההשקה של מפלגת ''עמך ישראל'' נתנו למפלגה שמונה, שישה, שישה, חמישה, ארבעה ואפס מנדטים. כלומר, הסוקרים חלוקים על עצם היתכנות קיומה של המפלגה בכנסת הבאה ולא על גודלה. הסוקרים חלוקים גם על מקור הקולות: סקר אחד מראה שהיא נוגסת בעיקר בליכוד, סקר אחר מראה שהיא דוחפת את 'הציונות הדתית' מתחת לאחוז החסימה.⁵ במצב כזה כל ניסיון לנקוב במספר מנדטים בודד הוא הצגת ודאות שאינה קיימת.

המשמעות המערכתית (פרקים 8 ו-9). המשקל של וינטר על התוצאה אינו נמדד במנדטים שהוא מקבל אלא בקולות שהוא מסיט בתוך גוש שלם. משום שהוא הצהיר כי ימליץ אך ורק על נתניהו, כל קול שהוא לוקח נשאר בגוש, בתנאי שהוא עובר את החסימה. אם לא, אלה קולות שנשרפים, וההשפעה מתהפכת לחלוטין. נתניהו עצמו קרא בפומבי למפלגות הימין הקטנות ״להתאחד או לפרוש״.⁶

2. מתודולוגיה, הנחות וגבולות המחקר

מחקר זה נכתב מנקודת מבט אנליטית ולא נורמטיבית. הוא אינו קובע אם עופר וינטר ראוי לכהן בכנסת, אם עמדותיו נכונות, או אם מפלגתו טובה או רעה למערכת הפוליטית. הוא בוחן שלוש שאלות שניתן להשיב עליהן בעזרת מקורות שונים: התיעוד אודותיו בתקשורת, המצע הפוליטי שלו והנתונים הזמינים שמלמדים על השפעתו האפשרית.

2.1 היררכיית המקורות

המסמך מדרג את הקביעות שבתוכו לפי חוזק הביסוס וההבחנה הזו מסומנת בגוף הטקסט ולא נשארת בהערות השוליים בלבד:

1. קביעה מבוססת. מופיעה בשני כלי תקשורת בלתי־תלויים לפחות, או במסמך רשמי (ועדת הבחירות המרכזית, אתר הכנסת, פרסום צה״ל). מובאת ללא סימון.
2. [מקור יחיד]. מופיעה בכלי תקשורת אחד בלבד, ולא נמצא לה אישוש עצמאי. מובאת עם הסימון, ולעיתים גם עם ציון מה חסר.
3. [מוכחש]. דווחה, והצד הנוגע בדבר הכחיש אותה בפומבי. שני הצדדים מובאים.
4. אמירה של הדובר. טענה שהשמיע וינטר או מקורביו על עצמם, שלא אומתה עצמאית. מובאת כדבריו ולא כעובדה.

2.2 ארבע הסתייגויות

1. סקרים אינם תחזית. סקר מנדטים מודד תמונת רגע. טעות הדגימה בסקר ישראלי טיפוסי של כ-500 משיבים היא כ-4.4 אחוזים, ובמפלגה שנעה סביב אחוז החסימה טעות בסדר גודל כזה היא ההבדל בין ארבעה מנדטים לאפס.⁷ המסמך מעדיף לכן טווחים על פני מספרים בודדים.
2. סקר של מפלגה בת יומיים הוא סקר חלש. כל הסקרים המצוטטים בפרק 7 נערכו בתוך 48 שעות מהשקת המפלגה. במצב כזה חלק מהמשיבים טרם שמעו את השם, וההיענות מושפעת מהסיקור באותו יום עצמו. מכאן הפערים הגדולים בין הסוקרים, ומכאן גם שאין להתייחס לאף אחד מהם כמדידה יציבה.
3. המערכת נזילה עד ספטמבר. הרשימות הסופיות יוגשו לוועדת הבחירות המרכזית בתחילת ספטמבר 2026. עד אז אפשריים איחודים, פרישות והסכמי עודפים שישנו את כל החישוב שבמסמך הזה. המגעים עם ארדן, למשל, לא נפסלו על ידי אף אחד מהצדדים.
4. תרחישים אינם המלצות. פרק 10 מציג מטריצת תרחישים. היא נועדה למפות את מרחב האפשרויות, לא לנבא מה יקרה ובוודאי לא להמליץ לאיש כיצד להצביע. פולימטר אינו תומך באף מפלגה.

3. מי הוא עופר וינטר: הביוגרפיה המתועדת

3.1 רקע, הכשרה ומסלול פיקודי

עופר וינטר נולד ב-1971, ברכסים, וגדל בקריית אתא כבכור לארבעה אחים. הוא בוגר המחזור השני של המכינה הקדם־צבאית ״בני דוד״ בעלי, ובעל שלושה תארים אקדמיים: לימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר־אילן, לימודי ביטחון באוניברסיטה העברית ומדע המדינה באוניברסיטת חיפה, לצד בוגר המכללה לביטחון לאומי.⁸ הוא מתגורר במצפה נטופה שבגליל התחתון, נשוי ואב לשמונה.

מסלולו הצבאי עבר בסיירת מטכ״ל, שם שירת יחד עם נפתלי בנט, וביחידת מגלן. הוא פיקד על סיירת גבעתי בשנות האינתיפאדה השנייה וזכה על כך לעיטור, שימש נספח צה״ל לחיל הנחתים האמריקאי בשנים 2005 עד 2007, ובאוגוסט 2013 מונה למפקד חטיבת גבעתי.⁹ לאחר מכן שימש ראש מטה פיקוד מרכז, ובאוקטובר 2018 מונה למזכירו הצבאי של שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן.¹⁰ ב-2020 מונה למפקד עוצבת האש, היא אוגדה 98, ובספטמבר 2022 סיים את התפקיד.¹¹

3.2 'מכתב צוק איתן', 2014

ביולי 2014, כמפקד חטיבת גבעתי בפתח מבצע 'צוק איתן', הפיץ וינטר מכתב לחייליו. זהו המסמך היחיד שהפך אותו לדמות ציבורית מוכרת מחוץ לצה״ל, והוא גם המקור הישיר לשם מפלגתו. הנוסח כפי שפורסם:

הצירוף ״למען עמך ישראל״ שבמכתב הוא מקור שמה של המפלגה שהוקמה בימים אלה. המכתב עורר ויכוח ציבורי נוקב על מקום הדת בצבא: מיקי גיצין, מנכ״ל ״ישראל חופשית״, טען שצה״ל הוא ״צבא העם ולא מיליציה דתית״ ושהמכתב הופך מאבק בטרור למאבק דתי, ותנועת ״חדו״ש״ הצטרפה לביקורת.¹² וינטר השיב באותו חודש כי מי שתקף אותו בגין המכתב ״לא יודע מהי רוח לחימה״.¹³

באותו מבצע נקשר שמו של וינטר גם לאירוע ״יום שישי השחור״ ברפיח ב-1 באוגוסט 2014. לפי דיווח ערוץ 7, וינטר התנגד מראש ליציאה לפעולה בפני מפקד האוגדה מיקי אדלשטיין ובפני אלוף פיקוד הדרום סמי תורג׳מן, בנימוק ש״הסיכון לכוח גדול מהסיכוי לאתר את המנהרה״, ושניהם אישרו את היציאה.¹⁴ בתחקיר אירוע החטיפה אמר בעצמו ״בלבלנו את הלוחמים״.¹⁵ תחקירי צה״ל מצאו כשלים אך לא מעשים פליליים.

3.3 פרשת הקידום שנחסם והמחלוקת על הסיבות

ביוני 2018 פרסם צה״ל הודעה על ביצוע סבב קידומים שעופר וינטר נעדר ממנו באופן בולט, ותקשורת ישראלית ובינלאומית תיארו את הקריירה שנתקעה.¹⁶ שלושה רמטכ״לים ברצף, איזנקוט, כוכבי והלוי, בחרו שלא לקדמו לדרגת אלוף.¹⁷ השאלה 'מדוע?' היא מחלוקת פומבית מתועדת ושני הצדדים שלה חשובים להבנת הפוזיציה הפוליטית שוינטר בנה לעצמו מאוחר יותר:

1. הטענה הראשונה: חסימה על רקע דתי. בצלאל סמוטריץ׳ ואחרים טענו שהסיבה לאי־קידומו היא זהותו כקצין דתי בולט והמכתב מ-2014. זה גם הנרטיב שוינטר עצמו אימץ בהמשך.¹⁸
2. הטענה הנגדית: מדובר באופי של וינטר ולא האמונה שלו. הפרשן עמית סגל חלק על כך במפורש: ״זה לא קשור לדתיות של וינטר אלא לאופי שלו. בדור האחרון הצבא מקפיד להיפטר מהמטען העודף של קצינים שלא הולכים בתלם״.¹⁹

תמיכה מסוימת בגרסה השנייה מגיעה מאירוע מתועד: ביוני 2021 זימן הרמטכ״ל אביב כוכבי את וינטר ל״נזיפה פיקודית״, לאחר שנמצא כי וינטר קיים קשר עם נפתלי בנט בניגוד להוראה האוסרת על קצינים ליצור קשר עם נבחרי ציבור ללא אישור הרמטכ״ל.²⁰

3.4 השחרור מצה״ל, מאי 2024

ב-8 במאי 2024 הודיע הרמטכ״ל הרצי הלוי לעופר וינטר על שחרורו מצה״ל. לפי הדיווח, השיחה נמשכה כארבעים דקות, תוארה כ״קשה וטעונה״, והלוי לא הציע לו תפקיד חלופי. וינטר היה באותה נקודה ללא תפקיד כעשרים חודשים, מאז ספטמבר 2022.²¹ השחרור עורר סערה פוליטית. סמוטריץ׳, שיהיה בהמשך הנפגע העיקרי מהקמת מפלגתו, הגן עליו אז ואמר כי ״הדחתו של וינטר שגויה בכל כך הרבה מישורים״.²²

בדצמבר 2024 תקף וינטר את הרצי הלוי בחריפות יוצאת דופן לקצין בכיר לשעבר: ״אם אני ראש הממשלה, הראש שלו מותז בשנייה. [...] אתה רמטכ״ל מבולבל, אתה כפוף לראש הממשלה ולדרג המדיני״. באותה הזדמנות טען וינטר כי חמישה ימים לפני המלחמה אמר לו הלוי ״אני חושב שאתה לא מתאים, אני מבקש ממך לפרוש״.²³ [מוכחש] הלוי וצה״ל הכחישו את גרסת השיחה.²⁴

במרץ 2026 הגיש ארגון פלסטיני, 'קרן הינד רג׳אב', תלונה נגד וינטר באיטליה בטענות לפשעי מלחמה ולהסתה. [מקור יחיד] הדיווח נמצא בכלי תקשורת ישראלי אחד. וינטר השיב כי אינו מתחרט ואינו מתנצל, וביטל ביקור מתוכנן באיטליה. יש להדגיש: מדובר בתלונה של ארגון פרטי בפני רשות זרה, לא בכתב אישום ולא בחקירה ישראלית. לא נמצא כל דיווח על חקירה פלילית נגדו בישראל.²⁵

4. מהמדים לפוליטיקה: הדרך אל הריצה העצמאית

4.1 שנתיים של הצעות שלא הבשילו

וינטר לא התמודד מעולם בבחירות ולא היה חבר ברשימת מפלגה לפני 2026. בין השחרור מצה״ל להשקת המפלגה נקשר שמו לשורה של תפקידים והצעות. חשוב להפריד ביניהם, משום שדיווחים מאוחרים נטו למזג אותם:

1. יולי 2023: וינטר שקל מועמדות למפכ״ל. דווח כי השר איתמר בן גביר שוקל את מועמדותו לתפקיד המפכ״ל הבא. המהלך לא יצא לפועל.²⁶
2. מאי עד יוני 2024: הצעה לתפקיד בכיר במשטרה. לאחר שחרורו דווח כי בן גביר בוחן גיוסו כקצין בכיר, ובהמשך צוין תפקיד מפקד מחוז ש״י בדרגת ניצב. [מוכחש] לשכת בן גביר הכחישה: ״השר לא הציע לתא״ל עופר וינטר את תפקיד ראש אגף המבצעים״, ומקורביו הוסיפו שלא קיבל הצעה וגם אילו הייתה, היה דוחה אותה.²⁷
3. יוני 2024: עוד הצעות מכיוונים שונים. דווח כי ליברמן ובן גביר ״הפציצו אותו בהצעות״ ושהצעה מנתניהו ״בדרך״. תגובתו אז: ״איני נכנס לפוליטיקה עדיין. אני עדיין לוחם למען עם ישראל״.²⁸
4. 2026: הצעה להיות ראש הציונות הדתית. דווח כי נתניהו שקל למקם את וינטר בראש 'הציונות הדתית' כדי להעביר את המפלגה את אחוז החסימה. [מוכחש] הדיווח הוכחש על ידי וינטר, על ידי נתניהו ועל ידי המפלגה.²⁹

4.2 המגעים עם גלעד ארדן והפער שקבע את הזהות

המהלך הפוליטי המתועד ביותר לפני ההשקה הוא סדרת מגעים עם גלעד ארדן. לפי דיווח 'כאן חדשות', השניים נפגשו ארבע פעמים בחודשים שקדמו להשקה והפער שנותר היה אחד וברור: וינטר הצהיר שהוא מוכן להיכנס גם לממשלת ימין צרה בראשות נתניהו, וארדן סירב.³⁰

אף אחד מהצדדים לא פסל שיתוף פעולה עתידי, ועד למועד הגשת הרשימות זהו התרחיש שעשוי לשנות את החישוב שבמסמך זה. מבחינה אנליטית, הפער עצמו הוא הנתון החשוב: הוא ממקם את ״עמך ישראל״ כמפלגה שהתחייבה מראש לגוש אחד, ולא כמפלגת ימין כללית.

4.3 יחסים עם שלושת המובילים, לפני ההשקה של ''עמך ישראל''

מקורות: ישראל היום, 7.1.2026; וואלה חדשות, 9.6.2021; כיפה, ״וינטר במתקפה חריפה נגד איזנקוט״, 26.8.2026; ynet, 25.8.2026‎. לא נמצא כל דיווח על מגעי הצטרפות בין וינטר לאיזנקוט.

5. מפלגת ״עמך ישראל״: הקמה, רשימה ותשתית

5.1 ההשקה

המפלגה הושקה ב-25 באוגוסט 2026 באירוע בירושלים. וינטר הציג אותה כ״נבחרת של אנשים פשוטים. לא פוליטיקאים, אבל לוחמים״, והקדים תשובה לביקורת הצפויה: ״יהיו כאלה שיגידו שאנחנו חסרי ניסיון. בסדר, כבר ראינו לאן הניסיון הזה הוביל אותנו״.³¹

בנאום סיפר גם על הישרדות משפחתו בשואה ועל סבתו אסתר גרוס.³²

5.2 הרשימה כפי שהוצגה

מקור: ynet, 25.8.2026‎; אייס, 25.8.2026; בחדרי חרדים, 25.8.2026. הרשימה כפי שהוצגה בהשקה; הרשימה הסופית תוגש לוועדת הבחירות בתחילת ספטמבר.

שלושה מעגלים ניכרים בהרכב, וכל אחד מהם הוא החלטת מיצוב: קצינים בכירים לשעבר, המקבעים את הזהות הביטחונית; משפחות שכולות מ-7 באוקטובר וממלחמת עזה ('חרבות ברזל'), המעניקות למפלגה מעמד מוסרי בשיח הביקורתי על המערכת; ופעילי הסברה, המעידים על מיקוד בזירה הבינלאומית. בצד השני, אין ברשימה פוליטיקאי מכהן או לשעבר, אין נציג מגזרי חרדי, ואין דמות כלכלית או חברתית מובילה מעבר למקום העשירי.

5.3 התשתית הארגונית

בניגוד לרושם של מפלגה שהוקמה בחיפזון, דיווח מאחורי הקלעים מתאר תשתית שנבנתה חודשים מראש: גיוס פעילים ומתנדבים, כנסים אזוריים ומבנה ארגוני שעובד בשטח. לפי מקורבים במפלגה, מערך השטח שלהם ״שני רק לליכוד וליש עתיד״. המועמדים רואיינו בנפרד כדי שלא ייפגשו זה עם זה לפני ההצגה.³⁴ באותו דיווח נמסר גם שנתניהו ראה בוינטר בעיה עוד לפני ההשקה הרשמית, ושאחד הפעילים סיכם את התוצאה במשפט: ״נתניהו בא לקלל ויצא מברך״.

6. המצע: מה וינטר מציע

הסעיפים הבאים מציגים את עמדות המפלגה 'עמך ישראל' כפי שהוצגו בהשקת המפלגה ובסיקור בתקשורת. הם מובאים בניסוח של המפלגה.

6.1 ביטחון, עזה ומדינה פלסטינית

ציר המצע המרכזי הוא תפיסת ביטחון של יוזמה והכרעה. וינטר הצהיר: ״הפתרון בעזה הוא אחד: הגירה. אויב שיפתח נגדנו במלחמה ישלם מחיר טריטוריאלי כבד״, וכן ״אנחנו לא מבולבלים, אנחנו יודעים טוב מאוד מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים, לא תהיה פה מדינה פלסטינית״.³⁵ בהקשר המוסרי הוסיף: ״החיילים שלנו הם לעולם לפני אזרחי האויב. זה המוסר האמיתי״.

6.2 גיוס חרדים

בסוגיה שהפילה את הקואליציה הקודמת נקט וינטר עמדה חד־משמעית: החרדים ישולבו בצה״ל ״עם העסקנים החרדים או בלעדיהם״. זו עמדה שמציבה אותו בעימות ישיר עם ש״ס ועם יהדות התורה, שהן שותפות הכרחיות בכל ממשלת ימין, ומהווה את המתח הפנימי הגדול ביותר במצע: מחויבות להמלצה על נתניהו לצד עמדה שמקשה על הרכבת הקואליציה שנתניהו זקוק לה.

6.3 החברה הערבית וההסברה

שיבוצו של יוסף חדאד במקום השני הוא ההצהרה הפוליטית הבולטת ביותר של המפלגה. חדאד, ערבי־ישראלי נוצרי ופצוע צה״ל מחטיבת גולני, הצהיר שהוא מבקש להקים מחדש את משרד ההסברה ״כמשרד ממשלתי גדול עם תקציב עתק״, ולהיות ״שר ההסברה הבא, והערבי הראשון בקבינט״.³⁶ המצע מציג שילוב אזרחים ערבים סביב אינטרס המדינה לצד מלחמה בפשיעה במגזר, ומאבק באנטישמיות בעולם.

6.4 המחויבות הקואליציונית

ב-27 באוגוסט, יומיים לאחר ההשקה ובתגובה ללחץ הציבורי מכיוון הליכוד, הודיע וינטר במפורש: ״נמליץ רק על נתניהו״, ובאותה נשימה סייג: ״אנחנו לא עובדים אצל אף אחד, רק אצל עם ישראל״ ו״לא נרקוד לפי החליל של אף אחד״.³⁷ ההצהרה הזו היא הנתון שממנו נגזר הניתוח בפרקים 8 ו-9: היא הופכת את מפלגת ״עמך ישראל״ ממשתנה בלתי־תלוי למשתנה פנים־גושי.

7. תמונת הסקרים: שישה סקרים, חמש תשובות שונות

שישה סקרים שבהם המפלגה הוצעה למשיבים פורסמו בין 26 ל-28 באוגוסט 2026. הפער ביניהם אינו משני. הם חלוקים על השאלה אם המפלגה תהיה בכנסת הבאה בכלל? ועל השאלה ממי היא לוקחת את קולותיה? הטבלה מציגה אותן זו לצד זו.

7.1 טבלת הסקרים

נכון ל-26 עד 28 באוגוסט 2026. מקורות: i24NEWS, 26.8.2026‎; וואלה חדשות ומעריב, 26.8.2026; כיפה ו-N12‎ בדיווח על סקר חדשות 13, 26.8.2026; זמן ישראל, סקר יוסי טאטיקה, 27.8.2026; ערוץ 14, סקר NEXT DATA‎ בניתוח שלמה פילבר, 27.8.2026; מעריב, סקר מכון לאזר, 28.8.2026; מאגר הסקרים של פולימטר-מצביעים חכם. שורת מאגר מוחות מובאת לשם שלמות. היא מופיעה בטבלת הסקרים של ויקיפדיה בלבד, לא אותרה בדיווח ראשוני, וזהות המפרסם אינה מאומתת. היא אינה נספרת בממוצע. במאגר הסקרים של פולימטר שורה זו כן נספרת, וסקר לאזר מ-26 באוגוסט נספר בו פעמיים משום שפורסם בשני כלים, ולכן הממוצע המוצג בעמוד המפלגה גבוה מזה שבמסמך. המאגר מציג כל סקר שנקלט; המחקר מעמיד רף אימות גבוה יותר וסופר כל עבודת שדה פעם אחת.

7.2 מדוע הפער בסקרים כה גדול?

שלושה הסברים מצטברים:

1. אפקט ההשקה. מפלגה בת יומיים נמדדת בשיא הסיקור שלה ולפני שהתייצבה. חלק מהמשיבים בסקר השני כבר נחשפו לתגובות הנגד, ולא רק להשקה עצמה. הפער בין דיירקט פולס (שמונה) לחדשות 13 (אפס) באותו יום עצמו ממחיש זאת.
2. שאלת הניסוח והתרחיש. חלק מהסקרים מדדו ריצה עצמאית, ואחרים בדקו גם תרחיש של ריצה משותפת עם מפלגת 'הציונות הדתית', תרחיש שנתן שבעה מנדטים למסגרת המאוחדת. מספר מנדטים בלי ציון,התרחיש שנמדד הוא נתון חסר משמעות.
3. החולשה המובנית סביב אחוז החסימה. מפלגה שהתמיכה האמיתית בה היא סביב 3.25 אחוזים תיפול בסקרים שונים משני צידי הסף גם בלי שינוי אמיתי בציבור, בגלל טעות הדגימה בלבד. זה מצבה של ״עמך ישראל״ באוגוסט 2026.

7.3 ממי מגיעים הקולות, ולמה זה חשוב יותר מהמספר?

הסקרים שבהם מפלגת 'עמך ישראל' כן עוברת, חלוקים על מקור הקולות. לפי 'דיירקט פולס', ״הליכוד מדמם מנדטים לוינטר״, ובאותה מדידה 64 אחוזים מהמשיבים רואים בוינטר חלק ממחנה נתניהו, 16 אחוזים כמתנגד ו-20 אחוזים אינם יודעים.³⁸ לפי מכון 'לאזר', לעומת זאת, ״כניסת וינטר למרוץ דוחפת את סמוטריץ׳ ישירות מתחת לאחוז החסימה״, ו'הציונות הדתית' יורדת שם ל-2.6 אחוזים. גם בסקר זמן ישראל מ-27 באוגוסט וינטר מפיל את 'הציונות הדתית' מתחת לאחוז החסימה.³⁹

8. אחוז החסימה: המשתנה שיכריע את משמעותו

8.1 המנגנון, בקצרה

אחוז החסימה בישראל עומד על 3.25 אחוזים מהקולות הכשרים, כ-155 עד 160 אלף קולות במערכת בשיעור הצבעה טיפוסי, כלומר כארבעה מנדטים. רשימה שאינה חוצה אותו אינה מקבלת ולו מושב אחד, וכל קולותיה יורדים מהחישוב לחלוטין. המנדטים שהיא ״הייתה אמורה״ לקבל מתחלקים בין כל שאר הרשימות, כולל היריבות.⁴⁰

המסקנה המעשית פשוטה: קול שניתן לרשימה שנופלת מתחת לסף אינו קול ניטרלי. הוא קול שנלקח מהגוש שלה וניתן, בעקיפין, לגוש היריב.

8.2 התקדים: 'הימין החדש' - אפריל 2019

הדוגמה הרלוונטית ביותר לוינטר קרתה לפני שבע שנים. בבחירות לכנסת ה-21 מפלגת ״הימין החדש״ בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד, קיבלה 138,598 קולות, 3.22 אחוזים, ורק 1,454 קולות מתחת לסף הדרוש, ולא נכנסה לכנסת. ארבעה מנדטים נשרפו, והגוש שאליו השתייכה איבד אותם.⁴¹ ההקבלה ברורה: מפלגה חדשה, בראשות דמות ביטחונית מוכרת, מוקמת סמוך למועד ההגשה, מתחרה על אותו מאגר קולות של הגוש שלה, ונעצרת ממש על הקו.

8.3 ״מלכוד 92״ ותגובת נתניהו

נתניהו הגיב בפומבי ומהר. באירוע מועצת בנימין ב-25 באוגוסט, יום ההשקה, הוא קרא למפלגות הימין הקטנות: ״או שתפרשו או שתתאחדו עם המפלגות הקיימות״, והוסיף ״מי שלא יעבור את אחוז החסימה שורף את הקולות״. יום קודם לכן אמר ״אל תבזבזו את הקול שלכם על מפלגות קטנות שעלולות לא לעבור את אחוז החסימה ולהעלות את השמאל לשלטון״.⁴² המסגור ההיסטורי שהוא בחר הוא 1992, פילוג הימין שהוביל לשלטון שמאל ולתהליך אוסלו.

בדיווח נוסף תוארו התייעצויות בגוש נתניהו על דרכים למנוע את ריצתו העצמאית של וינטר, כולל דחיפתו מתחת לאחוז החסימה, ובכיר צוטט: ״הוא לא פונה לקהלים מחוץ לגוש אלא מערבב קולות בתוכו, מחליש אותנו״. [מקור יחיד] הדיווח מיוחס לבכירים אנונימיים בכלי תקשורת אחד, ומובא כאן כדיווח ולא כעובדה מבוססת.⁴³

ב-27 באוגוסט קרא נתניהו לסמוטריץ׳ ולבן גביר להתאחד: ״הם חייבים להתאחד. אני מבין שיש להם טענות אישיות, אבל צריך להתגבר על זה״. בן גביר סירב; סמוטריץ׳ פרסם מסר על ״זמן לאחדות ואחריות במחנה הלאומי״, ותקף פילוגים: ״הציבור צריך להוקיע פילוגים מסוכנים כאלה״.⁴⁴ ב-2024 הגן סמוטריץ׳ על וינטר וגינה את הדחתו. השינוי בעמדתו בתוך שנתיים מתועד בשני המקורות.

9. ההשפעה על שלושת המובילים במירוץ

שלושת המובילים הם בנימין נתניהו (הליכוד), גדי איזנקוט (ישר) ונפתלי בנט (ביחד). ההשלכות שלהלן נגזרות מהסקרים עצמם ומהצהרות הצדדים, לא מהערכה עצמאית של אתר 'פולימטר-מצביעים חכם'.

9.1 ההשפעה על נתניהו: רווח מותנה, הפסד ודאי

ההשפעה על נתניהו דו־ערכית, ומתפצלת לשלושה מסלולים לפי התוצאה בקלפי:

1. אם 'עמך ישראל' עוברת את אחוז החסימה ונוגסת בליכוד. זהו התרחיש הנוח לגוש. הליכוד קטן בארבעה עד חמישה מנדטים, ״עמך ישראל״ מקבלת שישה עד שמונה, והגוש נשאר בערך באותו גודל, אבל עם שותף שהתחייב מראש להמלצה. המחיר הוא כוח יחסי: נתניהו מנהיג גוש שבו חלק גדול יותר מהמנדטים אינו בשליטתו.
2. אם 'עמך ישראל' עוברת את אחוז החסימה ודוחפת את 'הציונות הדתית' מתחת לאחוז החסימה. זו מכה כפולה. הגוש מרוויח שישה מנדטים מוינטר ומפסיד ארבעה עד חמישה שנשרפים עם 'הציונות הדתית'. בסקר 'לאזר' גוש נתניהו יורד ל-43 מנדטים, ואפילו בתוספת ששת המנדטים של וינטר הוא מגיע ל-49 בלבד, רחוק מ-61.
3. אם 'עמך ישראל' אינה עוברת את אחוז החסימה. התרחיש הגרוע ביותר שלה. שניים עד שלושה אחוזים מהקולות, כמעט כולם מבוחרי הגוש, הולכים לפח. בסקר 'חדשות 13' שבו וינטר אינו עובר את אחוז החסימה, גוש נתניהו עומד על 48 מול 57 לטובת האופוזיציה.

9.2 ההשפעה על איזנקוט: תחרות על אותו קהל, בלי רווח

איזנקוט בונה את מועמדותו על אותה תכונה שוינטר מציע, רקורד ביטחוני בכיר כתחליף לפוליטיקה. אך שלא כמו איזנקוט, וינטר התחייב מראש להמליץ על נתניהו, ותקף את איזנקוט חזיתית בהשקת המפלגה: ״אין לי שום כוונה להיות חלק מממשלתך״.⁴⁵ התוצאה: וינטר אינו מרחיב את הגוש של איזנקוט ואינו מאיים עליו ישירות בגודל. במדידות שבהן וינטר עולה, מפלגת 'ישר' נשארת יציבה סביב 23 עד 25 מנדטים. וינטר כן מצמצם את מרחב הפנייה של איזנקוט לבוחרי ימין רך בעלי זיקה ביטחונית, הקהל שאיזנקוט צריך כדי להגיע ל-61 מנדטים.

9.3 ההשפעה על בנט: הצפת שוק המצביעים במאגר קולות חופף

בנט פונה גם הוא למצביעי 'ימין רך', מצביעים עם אוריינטציה ביטחונית וההיכרות האישית ביניהם משנותיהם ב-סיירת מטכ''ל אינה משנה את המתמטיקה. ההשפעה על בנט היא בעיקר עקיפה: ככל שיותר רשימות ימין וימין־מרכז קטנות מתחרות על אותו מאגר, גדל הסיכון לשריפת קולות בצד הזה של המפה והחישוב הקואליציוני של כל שלושת המובילים נעשה תלוי יותר במפלגות שאינן עוברות מאשר במפלגות שכן עוברות את אחוז החסימה.

שתי הסתייגויות מגבילות את ההשפעה הזו. ראשית, באף אחד מהסקרים שנבדקו אין מדידה של מעבר קולות ישיר מבנט לוינטר; ההשפעה נגזרת מהחפיפה בפרופיל הבוחר ולא ממדידה. שנית, בשונה מאיזנקוט, שאותו תקף וינטר בשמו בהשקת המפלגה, בנט אינו מוזכר בסיקור ההשקה שנבדק לצורך מסמך זה, לא לחיוב ולא לשלילה, וההצהרה על המלצה לנתניהו בלבד אינה ממקמת אותו כיריב מפורש. הסיכון שוינטר יוצר לבנט אינו אפוא סיכון קיומי אלא סיכון של תקרת מנדטים.

הסימן של ההשפעה, לעומת זאת, הפוך מזה שאצל נתניהו. אצל נתניהו ״עמך ישראל״ היא משתנה פנים־גושי שיכול להוסיף מנדטים או לשרוף אותם. אצל בנט היא משתנה חיצוני שאינו מוסיף לו דבר בשום תרחיש, אך גם אינו גורע ממנו ישירות. מה שכן משתנה עבורו הוא גודל הגוש שמולו הוא מתמודד. אם וינטר חוצה את אחוז החסימה, הגוש שמולו בנט מתמודד שומר על גודלו, ובתרחיש שבו הציונות הדתית נופלת בעקבות זאת הוא אף מצטמצם, כמתואר בסעיף 9.1. אם וינטר נופל, הקולות שנשרפים מגיעים כמעט כולם מהצד השני של המפה, והמנדטים שהיו אמורים להיגזר מהם מתחלקים בין כל הרשימות שעברו, כולל אלה של בנט ושל איזנקוט, כמתואר בסעיף 8.1. במילים אחרות, התרחיש שהכי משרת את בנט הוא בדיוק התרחיש הגרוע ביותר עבור וינטר.

9.4 ההקשר הרחב: זה לא רק וינטר

וינטר אינו תופעה בודדת. לצדו מתמודדות באוגוסט 2026 מספר רשימות ציוניות קטנות בימין ובמרכז, כולל רשימת ״האיחוד״ של גלעד ארדן, שנמדדה ב-0.3 אחוזים בלבד בסקר לאזר, וכן מפלגות הימין של פייגלין ומעוז, כולן מתחרות על אותו קהל.⁴⁶ במקביל, 'הציונות הדתית' עצמה עומדת בממוצע המצרפי של אתר 'פולימטר-מצביעים חכם' על 4.3 מנדטים, לפי 44 סקרים משלושים הימים האחרונים נכון ל-28 באוגוסט 2026, כשהטווח באותם סקרים נע בין אפס לשישה. האפסים שבטווח הם מדידות שבהן היא נמצאה מתחת לאחוז החסימה. כלומר, החשיפה שלה לסף מתועדת בנתונים עוד לפני כניסתו של וינטר למרוץ, והוא מגדיל אותה.⁴⁷

10. טבלת תרחישים לקראת הבחירות ב-27 באוקטובר

הטבלה מציגה ארבעה מצבים. היא אינה תחזית: ההסתברויות אינן ניתנות לכימות אמין ממדידות בנות יומיים, ולכן הן אינן מופיעות כאן. מה שכן ניתן למפות הוא מה נגזר מכל תרחיש.

התנאים והסימנים המקדימים נגזרים מהמקורות שבפרקים 4, 7 ו-8. מועד הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית הוא הרגע שבו תרחישים ג׳ ו-ד׳ מתאפשרים או נסגרים סופית.

11. מסקנות: עשר נקודות לסיכום המחקר

1. וינטר אינו מועמד לראשות הממשלה. אין תרחיש בסקרים או בהצהרות שבו הוא מרכיב ממשלה. כל הניתוח שלו הוא ניתוח של משתנה שולי בעל השפעה פוטנציאלית גדולה, לא של מתמודד על ההנהגה.
2. ההצהרה ״נמליץ רק על נתניהו״ היא הנתון החשוב ביותר עליו. היא ממירה את המפלגה ממשתנה בלתי־תלוי למשתנה פנים־גושי, ומכתיבה את כל החישוב שבפרקים 8 ו-9.
3. הסקרים אינם חלוקים על גודלה אלא על עצם קיומה. שמונה, שישה, שישה, חמישה, ארבעה ואפס בתוך שלושה ימים. כל מספר מנדטים בודד שיצוטט מהמערכה הזו הוא בחירה של סקר, לא ממצא.
4. השאלה הבינארית היחידה שקובעת היא אחוז החסימה. מעליו יש תוספת של 4 עד 8 מנדטים לגוש נתניהו. מתחתיו יש שריפה של 2 עד 3. אין ביניהם מצב ביניים.
5. סיכון ההידבקות ב'ציונות הדתית' הוא התרחיש החמור ביותר לגוש. סקר 'לאזר' מציג אותו במפורש: וינטר עובר, סמוטריץ׳ נופל, והגוש כולו מפסיד.
6. התקדים המתאים הוא 'הימין החדש' ב-2019, לא מפלגות גנרלים מוצלחות. 3.22 אחוזים, ארבעה מנדטים שנשרפו, וגוש שלם ששילם על כך.
7. תגובת נתניהו מלמדת שהוא מעריך את הסיכון כממשי. קריאה פומבית ״להתאחד או לפרוש״, מסגור היסטורי של 1992, ולחץ מקביל על סמוטריץ׳ ובן גביר להתאחד.
8. המצע מכיל מתח פנימי שטרם נפתר. גיוס חרדים ״עם העסקנים או בלעדיהם״ מול מחויבות להמליץ על נתניהו, שזקוק לש״ס וליהדות התורה בכל ממשלה שירכיב.
9. על איזנקוט ההשפעה היא צמצום מרחב, לא איום ישיר. מפלגת 'ישר' נשארת יציבה בכל הסקרים. מה שוינטר עושה הוא לחסום לאיזנקוט את הפנייה לבוחר הימין הרך בעל הזיקה הביטחונית.
10. המערכה עדיין נזילה עד מועד הגשת הרשימות. המגעים עם ארדן לא נפסלו, לחץ האיחוד מצד נתניהו נמשך, וכל אחד משני התרחישים האלה מבטל את רוב החישוב שבמסמך הזה.

12. רשימת מקורות

המקורות מסודרים לפי סוג. הפניות מדויקות לכל קביעה מופיעות בהערות השוליים לאורך המסמך.

סקרים ומדידות

1. דיירקט פולס בראשות צוריאל שרון עבור i24NEWS, 26.8.2026. 532‎ משיבים בני 18 ומעלה, טעות דגימה 4.2 אחוזים ברמת מובהקות של 95 אחוזים.
2. מכון לאזר בראשות ד״ר מנחם לאזר בשיתוף פאנל4אול, עבור וואלה חדשות ומעריב, 26.8.2026. 500 משיבים מתוך 3,189 שנדגמו, טעות דגימה 4.4 אחוזים.
3. סקר חדשות 13, 26.8.2026, כפי שדווח בכיפה וב-N12‎.
4. סקר זמן ישראל בעריכת יוסי טאטיקה, 27.8.2026, כפי שפורסם באתר זמן ישראל.
5. סקר NEXT DATA‎ עבור ערוץ 14, ניתוח הנתונים: שלמה פילבר, 27.8.2026. 981 משיבים בני 18 ומעלה.
6. סקר מכון לאזר עבור מעריב, פורסם 28.8.2026, עבודת שדה 16 עד 27 באוגוסט. 506 משיבים מתוך 4,116 שנדגמו, טעות דגימה 4.4 אחוזים.
7. מאגר הסקרים המצרפי של פולימטר (polimeter.co.il)‎, עודכן 28.8.2026, כולל עמוד הציונות הדתית (ממוצע 44 סקרים).

השקת המפלגה והרשימה

1. ynet‎, ״עופר וינטר השיק מפלגה חדשה: יוסף חדאד ונטעלי שם טוב ברשימה״, 25.8.2026.
2. N12‎, ״עופר וינטר הציג את מפלגתו החדשה״, 25.8.2026.
3. ערוץ 14, ״עופר וינטר משיק את מפלגת עמך ישראל: הגיע זמן לאנשים חדשים״, 25.8.2026.
4. מקור ראשון, ״וינטר נכנס רשמית לפוליטיקה: המטרה, ממשלת ימין רחבה״, 25.8.2026.
5. וואלה חדשות, ״מאחורי ההשקה של מפלגת עמך ישראל בראשות עופר וינטר״, 25.8.2026.
6. אייס ובחדרי חרדים, דיווחי הרכב הרשימה, 25.8.2026.
7. זמן ישראל, 26.8.2026; Ynetnews‎ ו-The Times of Israel, 25-26.8.2026‎.

עמדות, ציטוטים ומגעים פוליטיים

1. ynet‎, ״עופר וינטר הודיע: נמליץ רק על נתניהו״, 27.8.2026.
2. ynet‎, ״נתניהו דורש מווינטר, פייגלין ומעוז: תתאחדו עם מפלגות קיימות או שתפרשו״, 25.8.2026.
3. ynet‎, ״החשש מ׳מלכוד 92׳ והעקשנות של וינטר שמרתיחה את גוש נתניהו״.
4. ישראל היום, מסרי נתניהו נגד המפלגות הקטנות, 24.8.2026.
5. כאן חדשות, ״וינטר וארדן שוחחו על איחוד, הפער שנותר: ממשלה צרה עם נתניהו״, 20.8.2026.
6. כיפה, ״וינטר במתקפה חריפה נגד איזנקוט״, 26.8.2026; בחדרי חרדים, תגובת איזנקוט, 26.8.2026.
7. ישראל היום, ״הגנרל של הימין: עופר וינטר מפלס את דרכו לפוליטיקה״, 7.1.2026.

רקע צבאי, פרשת הקידום והשחרור

1. ynet‎, ״פרסום ראשון: הרמטכ״ל הודיע לתא״ל עופר וינטר על שחרורו מצה״ל״, 8.5.2024.
2. כיכר השבת, ״בשיחה קשה וטעונה: הלוי הודיע לוינטר על הדחתו״, מאי 2024.
3. כיפה, ״10 דברים שלא ידעתם על עופר וינטר״, 13.12.2024.
4. וואלה חדשות, הנזיפה הפיקודית מהרמטכ״ל כוכבי, 9.6.2021; הארץ, 9.6.2021.
5. וואלה חדשות, ״החילונים נגד מכתב המח״ט שקרא להילחם למען האל״, יולי 2014.
6. המכון הישראלי לדמוקרטיה, ניתוח ״פרשת מח״ט גבעתי״ (idi.org.il)‎.
7. The Times of Israel, 12.7.2014‎ ו-11.6.2018; The Jewish Press, 25.7.2018‎; Jewish Insider‎, יוני 2024.
8. ערוץ 7, ״התנגדתי ליציאה לפעולה ב׳יום שישי השחור׳״; מעריב, תחקיר אירוע החטיפה.
9. הידברות, מינוי למפקד עוצבת האש.
10. וואלה חדשות, תלונת קרן הינד רג׳אב באיטליה, 25.3.2026.
11. כאן חדשות ו-ynet‎, המתקפה על הרמטכ״ל הלוי, 12.12.2024; הארץ, הכחשת הלוי, 12.12.2024.

מקורות רשמיים ורקע חקיקתי

1. חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט-1969, כפי שתוקן ב-2014.
2. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26, פרסומים ולוח מועדים.
3. תוצאות הבחירות לכנסת ה-21, אפריל 2019, ועדת הבחירות המרכזית.

מסמך זה הופק על ידי פולימטר. הוא נשען על מקורות פומביים בלבד, אינו מבטא תמיכה באף מפלגה או מועמד, ואין לראות בו המלצה מכל סוג. טעויות ותיקונים: polimeter.co.il‎