מי באמת מכריע את הבחירות בישראל?

1. תקציר מנהלים

השאלה שהמחקר בוחן היא מי המגזר שהכרעת הבחירות תלויה בו. בדיון הציבורי היא נשאלת כאילו יש לה תשובה אחת, וכמעט תמיד היא נענית בשם מגזר מסוים לפי מי שנשאל. המחקר בוחן שלושה מועמדים באותם קריטריונים: המגזר הערבי, המגזר החרדי ו׳הימין הרך׳, כלומר מצביעי ׳הליכוד׳ שנודדים למפלגות ימין מתונות יותר.

שישה ממצאים מרכזיים

המילה ׳מכריע׳ מכילה שלושה דברים שונים, ולכל אחד תשובה אחרת. מי נחוץ אריתמטית ל-61? מי נע הכי הרבה בין מערכות בחירות? ומי באמת משנה את דעתו? אלה שלושה מגזרים שונים, והערבוב ביניהם הוא מקור הבלבול בדיון.

המגזר הערבי הוא הכי תנודתי, אבל התנודה היא בהשתתפות ולא בשכנוע. שיעור ההצבעה נע בין 44.6 אחוזים ב-2021 ל-64.8 אחוזים ב-2020, טווח של עשרים נקודות שאין לו אח ורע. אבל מי שעוזב את המפלגות הערביות מתחלק כמעט שווה בשווה בין ימין לשמאל, ולכן הנדידה הזאת כמעט לא מזיזה את המאזן הגושי.¹

המגזר החרדי הוא סטטי ולא תנודתי. בחמש מערכות הבחירות האחרונות הוא נע בין 16 ל-18 מנדטים בלבד, וב-2022 הצביעו 97 אחוזים ממנו למפלגות מחנה הקואליציה.² הוא חיוני לכל רוב ימני, אך משום שהוא כמעט אינו זז הוא אינו המשתנה שמסביר שינוי בתוצאה.

׳הימין הרך׳ הוא המגזר היחיד שבו יש שכנוע ממשי, וגם הוא כמעט לא חוצה גושים. 42 אחוזים ממצביעי הליכוד של 2022 שוקלים או החליטו להצביע אחרת, שיעור הגבוה פי כמה מכל מגזר אחר.³ אבל כשמפלגת ׳עמך ישראל׳ של עופר וינטר נכנסה לזירה באוגוסט 2026 היא לקחה שישה עד שמונה מנדטים, מהם 64 עד 69 אחוזים מתוך גוש נתניהו עצמו, והמאזן בין הגושים זז בכמנדט אחד.

מה שמכריע בפועל אינו מגזר אלא מנגנון. בבחירות 2022 הפרידו בין הגושים כ-30 אלף קולות, פחות ממנדט אחד, והתוצאה הייתה 64 מול 51. ההסבר אינו דמוגרפי: גוש נתניהו רץ בארבע רשימות עם הסכמי עודפים מלאים, והגוש היריב רץ בשמונה רשימות עם שני הסכמים בלבד, וקרוב לתשעה אחוזים מהקולות נפלו מתחת לאחוז החסימה.⁴

טבח 7 באוקטובר לא נשכח, אבל הוא כבר לא מעביר אנשים ממחנה למחנה. התמיכה בהקמת ועדת חקירה ממלכתית ירדה מ-67 אחוזים ביולי 2024 ל-55 אחוזים בדצמבר 2025, אבל בקרב הימין היא צנחה מ-57 אחוזים ל-36 אחוזים.⁵ באוקטובר 2023 סברו 69 אחוזים ממצביעי הליכוד עצמם שעל נתניהו לקחת אחריות ציבורית. שנה וחצי אחר כך רק 25.5 אחוזים מהימין תמכו בהתפטרותו המיידית. הדרישה לא נעלמה, היא מוינה לפי גושים.

2. שאלת המחקר והשיטה

2.1 מה המחקר עושה ומה הוא איננו עושה

המחקר מתאר מה מלמדים הנתונים על השאלה מי מכריע את הבחירות בישראל. הוא אינו מביע עמדה על אף מגזר, אינו ממליץ לאף מפלגה כיצד לפעול, ואינו מעריך אם שיתוף פעולה פוליטי כזה או אחר ראוי. כל הנתונים בו פומביים.

המחקר גם אינו מנבא את תוצאות הבחירות באוקטובר 2026. הוא מזהה את המשתנים שהתוצאה רגישה להם, ומראה איפה הם עומדים היום.

2.2 הקריטריונים שנקבעו מראש

כל אחד משלושת המגזרים נבחן באותם ארבעה קריטריונים. ההכרעה מופיעה בפרק 7.

א. חיוניות אריתמטית. האם מנדטים של המגזר נחוצים כדי להגיע ל-61, ובכמה תרחישים.

ב. תנודתיות. כמה זזה תרומת המגזר במנדטים בין מערכת בחירות אחת לשנייה. תנודתיות בקולות בלבד אינה נספרת, מפני שהיא עשויה להיבלע בגידול האוכלוסייה.

ג. שכנוע. האם מצביעי המגזר מחליפים מפלגה בפועל, וחשוב מכך, האם הם חוצים את הקו הגושי או נעים רק בתוך הגוש שלהם.

ד. המרה לכוח. האם המנדטים של המגזר מתורגמים ליכולת להרכיב ממשלה, או שהם נחסמים מראש בידי שחקנים אחרים.

2.3 שלוש מגבלות

מתאם הוא אינו סיבתיות. בכל מערכת בחירות פעלו במקביל גורמים כלכליים, ביטחוניים ואישיים. הנייר מזהה דפוסים, לא מנגנונים סיבתיים מבודדים.

שיעורי ההצבעה המגזריים אינם מדידה מלאה. מה שמכונה ״שיעור הצבעה בחברה הערבית״ במקורות המקצועיים הוא שיעור ההצבעה ביישובים ערביים ודרוזיים, ואינו כולל מצביעים ערבים בערים מעורבות כמו חיפה, יפו, לוד, רמלה ועכו. הסדרה עקבית עם עצמה אך אינה שיעור הצבעה ארצי של אזרחים ערבים. שיעור הצבעה חרדי לפי מערכת בחירות אינו מתפרסם כלל, ולכן נמדד כאן בקולות ולא בשיעורים.

הסקרים חלוקים בינם לבין עצמם. בסוף אוגוסט 2026 מדד מכון אחד את הליכוד ב-26 מנדטים ואת הקואליציה ב-59, ויום לפניו מדד מכון אחר את הליכוד ב-22 ואת הקואליציה ב-50. המחקר מציג טווחים ולא ערכים נקודתיים.

3. שלוש משמעויות שונות של המילה ׳מכריע׳

הדיון הציבורי משתמש במילה ״מכריע״ כאילו יש לה מובן אחד. בפועל יש לה שלושה, והם מצביעים על מגזרים שונים.

3.1 מי נחוץ כדי להגיע ל-61

זהו המובן הפשוט. בקואליציה של 61 מנדטים, כל שותף שבלעדיו אין רוב הוא חיוני. המבחן הזה מזהה מגזרים גדולים ומגובשים, והוא אינו רגיש כלל לשאלה אם המגזר זז או לא. מגזר יכול להיות חיוני לחלוטין ובו זמנית קבוע לחלוטין.

3.2 מי נע הכי הרבה

המובן השני הוא תנודתיות. מגזר שתרומתו קופצת ויורדת בין מערכות בחירות מסביר יותר מהשונות בתוצאה ממגזר יציב. כאן חשוב להבחין בין תנודה בקולות לתנודה במנדטים: מגזר גדל יכול להוסיף עשרות אלפי קולות ולהישאר על אותו מספר מנדטים, מפני שגם כלל המצביעים גדל.

3.3 מי משנה את דעתו

המובן השלישי הוא הפחות מדובר והחשוב ביותר. מצביע שנשאר בבית אינו מצביע שהוחלף. שני הדברים משפיעים על התוצאה, אבל הם נשלטים בכלים שונים לגמרי ומגיבים לגורמים שונים. מגזר שכל תנודתו היא תנודת השתתפות מגיב לתחושת אפקטיביות, לתצורת הרשימה ולמפלגות שרצות. מגזר שתנודתו היא תנודת שכנוע מגיב לאירועים, למועמדים ולקמפיין.

4. המגזר הערבי

4.1 התנודתיות הגדולה ביותר במערכת

שיעור ההצבעה ביישובים ערביים בשש מערכות הבחירות האחרונות: 63.5 אחוזים ב-2015, 49.2 אחוזים באפריל 2019, 59.2 אחוזים בספטמבר 2019, 64.8 אחוזים ב-2020, 44.6 אחוזים ב-2021 ו-53.2 אחוזים ב-2022.⁶ הטווח הוא עשרים נקודות אחוז, והמעבר החד ביותר הוא ירידה של 20.2 נקודות בתוך שנים עשר חודשים בין 2020 ל-2021. באותן מערכות בחירות עצמן נע שיעור ההצבעה הארצי בין 67.4 ל-72.3 אחוזים, טווח של חמש נקודות בלבד.

במילים אחרות, שיעור ההצבעה בחברה הערבית תנודתי פי שלושה עד חמישה מהשיעור הארצי. זו העובדה שעומדת מאחורי התחושה שהמגזר הזה מכריע, והיא נכונה.

4.2 אבל הנדידה היא בהשתתפות, לא בשכנוע

חלקם של הקולות הערביים שהולכים למפלגות יהודיות נע בטווח צר לאורך כל התקופה: 17 אחוזים ב-2015, כ-20 אחוזים בספטמבר 2019, כ-12 אחוזים ב-2020, כ-19.8 אחוזים ב-2021 וכ-14.2 אחוזים ב-2022.⁷ בזמן ששיעור ההצבעה נע בעשרים נקודות, ההחלפה למפלגות יהודיות נעה בשמונה. והנקודה החשובה יותר: הנדידה הזאת אינה מוטה גושית. בבחירות 2021 היא שקלה כשני מנדטים, מעט יותר ממנדט אחד לימין ומעט פחות ממנדט אחד למרכז ולשמאל.

המסקנה שעולה מהנתונים היא שהתנודה במגזר הערבי היא תנודת השתתפות עם רכיב שכנוע משני שכמעט מתקזז בין הגושים. מי שאינו מרוצה אינו עובר מחנה, הוא נשאר בבית.

4.3 מה שקובע את מספר המנדטים הוא תצורת הרשימה

מקורות: תוצאות ועדת הבחירות המרכזית; ניתוחי רודניצקי במכון הישראלי לדמוקרטיה. פירוט מלא בפרק 12.

הדפוס חד וחוזר שלוש פעמים: כשהרשימה מאוחדת התוצאה היא 13, 13 ו-15 מנדטים, וכשהיא מפוצלת התוצאה היא 10, 10 ו-10. המכון הישראלי לדמוקרטיה בחן את השאלה הזאת ישירות ומצא שההחלטה על איחוד שווה שלושה עד חמישה מנדטים.⁸ הסתייגות נדרשת: איחוד ושיעור הצבעה נעים יחד, ולכן חלק מהאפקט של האיחוד פועל דרך ההשתתפות ולא רק דרך מכניקת אחוז החסימה. אותו מחקר גם מראה שאיחוד אינו תמיד משתלם, והביא את הליכוד וישראל ביתנו ב-2013 כדוגמה לאיחוד שהפסיד מנדטים.

4.4 מפלגת ׳בל״ד׳ 2022, המקרה שממחיש את המנגנון

בבחירות 2022 היו 4,764,742 קולות כשרים, ואחוז החסימה של 3.25 אחוזים עמד על 154,854 קולות. מפלגת ׳בל״ד׳ קיבלה 138,617 קולות, שהם 2.909 אחוזים, וחסרו לה 16,237 קולות. מרצ קיבלה 150,793 קולות וחסרו לה 4,061.⁹ יחד נפלו 289,410 קולות, שהם כשבעה מנדטים.

4.5 מנדטים אינם אותו דבר כמו השפעה

גם כשהמנדטים קיימים, המרתם לכוח אינה מובטחת. שבעים ואחד אחוזים מהמצביעים היהודים מסתייגים או מתנגדים לשיתוף פעולה עם מפלגות ערביות.¹⁰ הביטוי החי לכך הופיע בדצמבר 2025: כשגדי איזנקוט העלה אפשרות של ממשלת מיעוט הנשענת על הגוש הציוני בלבד, דחה זאת בני גנץ בנימוק שזה ״לא היה ריאלי אז, וזה אפילו פחות ריאלי אחרי 7 באוקטובר״, וקרא לממשלה ציונית רחבה של 70 חברי כנסת.¹¹

מנגד, תקדים מפלגת ׳רע״ם׳ מ-2021 מראה שהחסימה אינה מוחלטת. מנצור עבאס הכניס את מפלגתו לקואליציית בנט ולפיד ב-2 ביוני 2021, והשיג התחייבות של כ-53 מיליארד שקלים ולגליזציה של שלושה כפרים בדואיים. הבוחר לא העניש אותו: ב-2022 עלתה מפלגת ׳רע״ם׳ מ-167,064 קולות ל-194,047, ומארבעה מנדטים לחמישה.¹² ומחקר של מרכז משה דיין מיוני 2025 מצא ש-73 אחוזים מהציבור הערבי תומכים בכך שמפלגה ערבית תהיה חלק מהממשלה הבאה.¹³

4.6 בחירות 2022, המקרה שסותר את ההשערה

המבחן החזק ביותר להשערה שהמגזר הערבי מכריע התרחש ב-2022, והוא נכשל. המפלגות הערביות הגדילו את מספר קולותיהן ב-35 אחוזים לעומת 2021, שיעור ההצבעה עלה ב-8.6 נקודות, והתוצאה נשארה עשרה מנדטים. באותן בחירות ניצח גוש נתניהו ב-64 מול 51.¹⁴ גיוס המונים מוצלח במגזר הערבי התרחש בפועל, והוא לא שינה את התוצאה.

5. המגזר החרדי

5.1 חיוני לחלוטין, וכמעט לא זז

מקור: עמודי המפלגות של המכון הישראלי לדמוקרטיה. כל שורות התוצאות נבדקו מול הדרישה שסך המנדטים בכנסת יסתכם ב-120.

בחמש מערכות הבחירות האחרונות נע הגוש החרדי בין 16 ל-18 מנדטים. בשנים 2019 עד 2021 הוא עמד על 16 שלוש פעמים ברציפות. לשם השוואה, הליכוד לבדו נע באותה תקופה בין 30 ל-36.

בקולות התמונה נראית תנודתית יותר. הגוש עלה מ-564,399 קולות ב-2021 ל-673,158 ב-2022, זינוק של 19.3 אחוזים.¹⁵ אבל התוספת הזאת נבלעה כמעט כולה בגידול כלל המצביעים, והניבה שני מנדטים. זו הסיבה שקריטריון התנודתיות נמדד כאן במנדטים ולא בקולות.

5.2 המגזר שכמעט אינו מחליף מחנה

בבחירות 2022 הצביעו 97 אחוזים מהחרדים למפלגות מחנה הקואליציה: 58 אחוזים ליהדות התורה, 28 אחוזים לש״ס, 7 אחוזים לציונות הדתית ועוצמה יהודית וארבעה אחוזים לליכוד.¹⁶ גם הנדידה הקיימת נעה ימינה בתוך הגוש ולא החוצה ממנו.

התצפית החדה ביותר על כך הגיעה מהפריימריז של הליכוד ב-17 באוגוסט 2026. שיעור ההצבעה של חברי ליכוד חרדים בבית שמש ובירושלים היה גבוה במיוחד. חבר מרכז הליכוד אלי זילקה סיפר ששאל אותם ישירות אם יצביעו לליכוד בבחירות, והתשובה הייתה ״לא, אנחנו מצביעים ליהדות התורה או לש״ס, אבל אנחנו רוצים לבוא ולהשפיע״.¹⁷ השתתפות בפוליטיקה הפנימית של הליכוד אינה מתורגמת לקול בקלפי.

5.3 משבר הגיוס לא שבר את המשמעת

התקופה שבין 2023 ל-2026 העמידה את המשמעת הזאת במבחן חסר תקדים. ביוני 2024 פסק בית המשפט העליון פה אחד שאי אכיפת הגיוס אינה חוקית ושיש להפסיק את מימון הישיבות לתלמידים החייבים בשירות. בנובמבר 2025 הורה הרכב מורחב על מדיניות אכיפה אפקטיבית תוך 45 יום, ובאפריל 2026 אושרו סנקציות כלכליות רחבות.¹⁸

ביולי 2025 פרשו שתי המפלגות החרדיות מהקואליציה בגלל חוק הגיוס, ויולי 2026 הביא לפיזור הכנסת על אותו רקע.¹⁹ ובכל זאת: הן פרשו מהממשלה ולא מהגוש. הן לא הצביעו להמלכת ראש ממשלה חלופי, וכל סקר ב-2026 ממשיך לספור אותן בגוש נתניהו. שתי מפלגות חרדיות חדשות שקוראות תיגר על עמדת הגיוס, ״הציבור החרדי״ ו״מים חיים״, נמדדות הרבה מתחת לאחוז החסימה.²⁰

המסקנה היא שהמגזר החרדי עומד בקריטריון החיוניות במלואו ונכשל בקריטריוני התנודתיות והשכנוע. הוא הרצפה שעליה עומד גוש נתניהו, ורצפה אינה מסבירה שינוי.

6. ׳הימין הרך׳

6.1 מצביעי הליכוד הם הניידים ביותר

בסקר של מנו גבע שפורסם ב-9 במאי 2026 נמצא ש-58 אחוזים ממצביעי הליכוד של 2022 יצביעו לו שוב, ו-42 אחוזים שוקלים או החליטו להצביע אחרת. היעדים: 10 אחוזים ל׳ביחד׳, 6 אחוזים ל׳ישר׳, 4 אחוזים ל׳ישראל ביתנו׳, 3 אחוזים לעוצמה יהודית, 2 אחוזים ל׳מילואימניקים׳, ואחוז אחד לכל אחת מכחול לבן והציונות הדתית. שמונה אחוזים טרם החליטו ושישה אחוזים לא יצביעו.²¹

להשוואה: בקרב החרדים עומד שיעור ההצבעה מחוץ למחנה על שלושה אחוזים. מצביעי הליכוד ניידים בין הגושים בשיעור גבוה פי כמה.

6.2 הליכוד עצמו נע יותר מכל הגוש החרדי

הליכוד נע בין 27 מנדטים ב-2009 ל-36 ב-2020, ובחמש מערכות הבחירות האחרונות בין 30 ל-36. בסקרי אוגוסט 2026 הוא נמדד בין 20 ל-26, כלומר ירידה של תשעה עד שנים עשר מנדטים מהתוצאה שלו ב-2022. הירידה הזאת לבדה גדולה מכל טווח התנועה של הגוש החרדי מאז 1996.

6.3 אבל הם נעים בתוך הגוש שלהם

כאן נמצא הממצא שמחליש את ההשערה שהימין הרך הוא המכריע. מפלגת ׳עמך ישראל׳ של עופר וינטר הוקמה בסוף אוגוסט 2026 ונמדדה מיד בשישה עד שמונה מנדטים. אבל 64 עד 69 אחוזים מתומכיה הגיעו מתוך גוש נתניהו עצמו, והמאזן בין הגושים זז בכמנדט אחד.²²

אותו דפוס חוזר במפלגת ׳ישר׳ של גדי איזנקוט, הסיפור הגדול של המערכה. היא נמדדת ב-23 עד 26 מנדטים, אבל רק שישה אחוזים ממצביעי הליכוד של 2022 מציינים אותה כיעד, פחות מאשר מציינים את ׳ביחד׳. סקר ׳לזר׳ מסוף יולי 2026 מצא שהיא גדלה בעיקר על חשבון גוש בנט, וסקירות עיתונאיות מייחסות את תמיכתה למצביעים שהצביעו לבנט וראו בו מתון מדי.²³

7. מי עומד בכל קריטריון

מקורות: המכון הישראלי לדמוקרטיה, ניתוחי רודניצקי ופינקלשטיין; סקר מנו גבע 9.5.2026; סקרי אוגוסט 2026. פירוט מלא בפרק 12.

הטבלה מראה שאף מגזר אינו עומד בכל ארבעת הקריטריונים, ושכל אחד נכשל במקום אחר. המגזר הערבי נכשל בשכנוע ובהמרה לכוח. המגזר החרדי נכשל בתנודתיות ובשכנוע. הימין הרך עומד בשלושה ונכשל בקריטריון החשוב מכולם, שכנוע שחוצה את הקו הגושי.

8. המנגנון שמכריע בפועל

8.1 מה קרה ב-2022

הניתוח המוסמך ביותר של בחירות 2022 הגיע מפרופ' עופר קניג. ממצאיו: הפער בין שני הגושים בקולות עמד על כ-30 אלף בלבד, פחות ממנדט אחד, ובמילותיו ״הבחירות הסתיימו בתיקו״. מהתיקו הזה יצאה תוצאה של 64 מול 51.²⁴

ההסבר שהוא נותן אינו דמוגרפי אלא ארגוני. גוש נתניהו רץ בארבע רשימות, כולן מכוסות בהסכמי עודפים. הגוש היריב רץ בשמונה רשימות עם שני הסכמי עודפים בלבד. קרוב לתשעה אחוזים מכלל הקולות נפלו מתחת לאחוז החסימה, מהם כ-300 אלף של מרצ ובל״ד לבדן.

8.2 מדוע זה נראה כמו סיפור מגזרי

שלוש עובדות מסבירות למה המנגנון הזה נקרא בציבור כשאלה מגזרית. ראשית, הקורבן הגדול ביותר שלו ב-2022 היה רשימה ערבית. שנית, ההחלטה על תצורת הרשימה במגזר הערבי היא הדרמטית ביותר, מפני שהיא נעה בין רשימה אחת לשלוש. שלישית, שיעור ההצבעה הערבי נע בעשרים נקודות ולכן הוא בולט. כל שלוש העובדות נכונות, ואף אחת מהן אינה הופכת את המגזר לסיבה. הן הופכות אותו למקום שבו הסיבה נראית הכי ברור.

8.3 אותו דבר קורה שוב עכשיו

מערכת 2026 מציגה את אותו מבנה. ב-28 באוגוסט 2026 דחה איתמר בן גביר את דרישת נתניהו להתאחד עם בצלאל סמוטריץ' בניסוח ״סופי ומוחלט, לא יהיו שיחות, לא פגישות ולא דיונים״, והליכוד האשים אותו בשריפת עשרות אלפי קולות ימין.²⁵ שלושה ימים קודם לכן קרא נתניהו עצמו לציבור שלא לבזבז קולות על מפלגות קטנות שעלולות לא לעבור את אחוז החסימה.²⁶

בצד השני של המפה נעשה המהלך ההפוך. ב-19 באוגוסט 2026 חתמו חד״ש, תע״ל ובל״ד על הסכם לריצה משותפת ושחזרו את הרשימה המשותפת, בלי רע״ם שרצה בנפרד.²⁷ בסקרים שאחרי האיחוד עלו המפלגות הערביות מעשרה מנדטים לאחד עשר עד שלושה עשר.

ובממוצע פולימטר של סוף אוגוסט 2026 נמדדות ארבע רשימות באפס מנדטים, והציונות הדתית נמדדת ב-3.4 מנדטים בממוצע, כלומר מתחת לרצפה של ארבעה מנדטים שמעניק אחוז החסימה. ההחלטות שיתקבלו עד להגשת הרשימות ב-9 וב-10 בספטמבר שוות יותר מכל מה שיקרה בקמפיין באוקטובר.

9. האם טבח 7 באוקטובר עדיין מזיז קולות

הפרק הזה נכתב כמבחן, לא כהנחה. נקבע מראש מה ייחשב ראיה לכך שהאירוע עדיין מזיז קולות ומה ייחשב ראיה לכך שהוא הפך לשאלה שכל מחנה עונה עליה אחרת.

9.1 הראיות שהוא עדיין מזיז מצביעים

ראשית, הוא הסיבה המצוטטת ביותר לנטישת הליכוד. מבין 42 האחוזים ממצביעי הליכוד של 2022 ששוקלים להצביע אחרת, 37 אחוזים ציינו את הכישלון במניעת 7 באוקטובר, לעומת 23 אחוזים שציינו את חוק הגיוס.²⁸ שנית, בסקר של חדשות 12 מ-28 ביולי 2026 כמעט 30 אחוזים ממי שהתכוונו להצביע אחרת מבפעם הקודמת אמרו ש-7 באוקטובר השפיע על עמדתם.²⁹ שלישית, סוגיית ועדת החקירה נותרה פתוחה: נכון ל-22 ביולי 2026 לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית, והממשלה ביקשה מבג״ץ שלא יכריע בשאלה לפני הבחירות.³⁰

9.2 הראיות שהוא כבר לא מעביר בין מחנות

המבחן החזק ביותר הוא יציבות הגושים. בשבועות שאחרי 7 באוקטובר 2023 צנח גוש נתניהו ל-41 עד 45 מנדטים בסקרים, כעשרים מנדטים מתחת לתוצאת 2022. עד אוגוסט 2024 הוא כבר חזר לכ-53, ומדצמבר 2025 ועד היום הוא נשאר בטווח של 49 עד 53 מול 56 עד 61 לאופוזיציה, על פני תשעה חודשים ולפחות שישה מכוני סקרים שונים.³¹ מפת הגושים של אוגוסט 2026 דומה למפת הגושים של קיץ 2023, לפני האירוע.

הראיה השנייה מסבירה את המנגנון. התמיכה בהקמת ועדת חקירה ממלכתית עמדה על 67 אחוזים ביולי 2024, ירדה ל-64.5 אחוזים בינואר 2025 ול-55 אחוזים בדצמבר 2025. אבל בקרב הימין היא צנחה מ-57 אחוזים ל-36 אחוזים באותם אחד עשר חודשים, ובקרב מצביעי הליכוד היא עומדת על 36.5 אחוזים מול 36 אחוזים שמעדיפים ועדה ממשלתית.³²

אותו דפוס חוזר בשאלת האחריות האישית. ב-18 עד 19 באוקטובר 2023 סברו 80 אחוזים מהציבור שעל נתניהו לקחת אחריות ציבורית, ובהם 69 אחוזים ממצביעי הליכוד עצמם.³³ בפברואר 2025 תמכו בהתפטרותו המיידית 83.5 אחוזים בשמאל, 69 אחוזים במרכז ורק 25.5 אחוזים בימין.³⁴ השיפוט לא נעלם, אבל האופי החוצה גושים שלו נעלם.

הראיה השלישית היא מה שהפיל את הממשלה בפועל. הכנסת התפזרה ב-17 ביולי 2026 על רקע משבר הגיוס, לא על רקע 7 באוקטובר. ואפילו מועד הבחירות נקבע כך שיתרחק מיום השנה: ה-6 וה-13 באוקטובר נפסלו, בין השאר משום שאין לנהל קמפיין בצל יום השנה.³⁵

9.3 מה עולה משתי הרשימות יחד

10. מה כל זה אומר לבחירות ב-27 באוקטובר 2026

10.1 המצב הנוכחי

ממוצע פולימטר, מדידות שעבודת השדה שלהן מ-19 באוגוסט 2026 ואילך. הרשימה המשותפת נמדדת בתשע מדידות בלבד מפני שהאיחוד נחתם ב-19 באוגוסט. מפלגת עמך ישראל הושמטה מפני שנמדדה בפחות מחמש עשרה מדידות תחת שתי תוויות שונות. אין בטבלה סכום גושי מפני שהרשימות הערביות נמדדו בתצורות שונות ואינן ברות חיבור לממוצע יחיד.

10.2 שלושה דברים שיקבעו את התוצאה

הרשימות שנמצאות על גבול אחוז החסימה. הציונות הדתית נמדדת ב-3.4 מנדטים בממוצע, מתחת לרצפה של ארבעה. סירובו של בן גביר להתאחד עם סמוטריץ' מ-28 באוגוסט מותיר את הסוגיה פתוחה. ארבע רשימות נוספות נמדדות באפס. כל רשימה שתיפול מתחת לסף שורפת כ-130 עד 150 אלף קולות של הגוש שלה, שהם שלושה עד ארבעה מנדטים.

תצורת הרשימות הערביות. איחוד חד״ש, תע״ל ובל״ד מ-19 באוגוסט העלה את המגזר מעשרה מנדטים לאחד עשר עד שלושה עשר. אם האיחוד לא יוגש בפועל עד 10 בספטמבר, או אם רע״ם תיחלש, התמונה משתנה בשלושה עד חמישה מנדטים.

שאלת ההמרה לכוח. בכל הסקרים של סוף אוגוסט אף גוש ציוני אינו מגיע ל-61 בלי המפלגות הערביות. מכאן שהשאלה המעשית אינה כמה מנדטים יקבל המגזר הערבי אלא אם מישהו יסכים לספור אותם, וזו שאלה שהתשובה עליה נקבעת אצל שחקנים אחרים.

10.3 מה שהמסקנה הזאת אינה אומרת

המחקר אינו טוען שהמגזר הערבי אינו חשוב. הוא טוען שהחשיבות שלו פועלת דרך מנגנון אחר ממה שמקובל לחשוב: לא דרך שכנוע מצביעים במהלך הקמפיין, אלא דרך החלטות מבניות שמתקבלות לפני שהקמפיין בכלל מתחיל. וזה נכון באותה מידה לגוש הימין, שבו סירוב אחד להתאחד עלול לעלות שלושה עד ארבעה מנדטים.

11. המסקנות של המחקר

המילה ׳מכריע׳ מכילה שלושה דברים, ולכל אחד תשובה אחרת. מי נחוץ ל-61? מי נע הכי הרבה? ומי משנה את דעתו? הדיון הציבורי מערבב ביניהם ולכן מגיע לתשובות סותרות משלושה כיוונים.

המגזר הערבי הוא התנודתי ביותר, בפער גדול. טווח של עשרים נקודות אחוז בשיעור ההצבעה מול חמש נקודות בשיעור הארצי. ההשערה שהוא המגזר הזז ביותר נכונה.

אבל התנודה שלו היא בהשתתפות, ולא בשכנוע. בזמן ששיעור ההצבעה נע בעשרים נקודות, ההחלפה למפלגות יהודיות נעה בשמונה בלבד, והיא מתחלקת כמעט שווה בין הגושים. מי שאינו מרוצה נשאר בבית ולא עובר מחנה.

המגזר החרדי הוא סטטי ולא תנודתי. 16 עד 18 מנדטים בחמש מערכות בחירות רצופות, ו-97 אחוזי הצבעה למחנה אחד. חיוני לחלוטין וקבוע כמעט לחלוטין, ולכן אינו מסביר שינוי.

׳הימין הרך׳ הוא היחיד עם שכנוע ממשי, וגם הוא נשאר בתוך הגוש. 42 אחוזים ממצביעי הליכוד ניידים, אבל כשמפלגה חדשה נכנסה באוגוסט 2026 היא לקחה שישה עד שמונה מנדטים כמעט כולם מתוך הגוש, וסכומי הגושים זזו בכמנדט.

אף מגזר אינו עומד בכל ארבעת הקריטריונים. כל אחד נכשל במקום אחר. ואם אף מגזר אינו עומד בכולם והבחירות בכל זאת מוכרעות, המשתנה המכריע אינו מגזר.

מה שמכריע הוא אחוז החסימה והסכמי העודפים. ב-2022 הפרידו בין הגושים כ-30 אלף קולות והתוצאה הייתה 64 מול 51, מפני שגוש אחד רץ בארבע רשימות עם הסכמי עודפים מלאים והשני בשמונה עם שניים, וקרוב לתשעה אחוזים מהקולות נפלו מתחת לסף.

המגזר הערבי הוא הקורבן העיקרי של המנגנון, לא הסיבה שלו. מפלגת ׳בל״ד׳ החמיצה את הסף ב-16,237 קולות, כמחצית מהפער הארצי בין הגושים, ו-138,617 קולות ירדו לטמיון. שם המנגנון פוגע הכי חזק, ולכן הוא נראה כמו סיפור מגזרי.

בחירות 2022 הן ההוכחה הנגדית להשערה המגזרית. המפלגות הערביות הגדילו את קולותיהן ב-35 אחוזים, נשארו עם עשרה מנדטים, והפסידו. גיוס מוצלח התרחש והוא לא הספיק.

טבח 7 באוקטובר לא דעך, אבל הוא כבר לא מעביר בין מחנות. התמיכה בוועדת חקירה ירדה מ-67 ל-55 אחוזים בסך הכול, אבל בימין מ-57 ל-36. בשנת 2024 זו הייתה דרישה שחצתה מחנות. ב-2026 אפשר לנחש את עמדתו של אדם עליה מתוך המחנה שלו.

ההחלטות של ספטמבר שוות יותר מהקמפיין של אוקטובר. הציונות הדתית נמדדת מתחת לסף, ארבע רשימות נוספות באפס, ואיחוד הרשימות הערביות נחתם ב-19 באוגוסט וטרם הוגש. אלה המשתנים שהתוצאה רגישה להם.

12. רשימת מקורות

המקורות מסודרים לפי סוג. הפניות מדויקות לכל קביעה מופיעות בהערות השוליים לאורך המסמך.

מחקר וניתוח מוסדי

קניג, עופר, ״ניתוח תוצאות הבחירות לכנסת ה-25״, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 7.11.2022.

רודניצקי, אריק, סדרת ניתוחי ההצבעה בחברה הערבית, המכון הישראלי לדמוקרטיה: 4.2.2019, 23.9.2019, 10.3.2020, 27.4.2021 ו-25.12.2022; וכן מחקר מדיניות 148, ״השתתפות האזרחים הערבים בבחירות לכנסת״, מרץ 2020.

פינקלשטיין, אריאל, ניתוח ההצבעה לפי הגדרה דתית עצמית, המכון הישראלי לדמוקרטיה: מרץ 2021 (פורסם 4.8.2022, 21 סקרים, 11,577 משיבים) ובחירות 2022 (פורסם 28.6.2026, 20 סקרים, 10,694 משיבים).

שפירא, אסף ורהט, גדעון, ״ריצה ברשימות משותפות בבחירות: למי זה משתלם?״, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 27.4.2026.

יוחנני, ליאור, ״ניתוח מגמות ההצבעה בישראל: סיכום 2024״, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 17.2.2025.

דגן, נדב, כהן, עמיחי ופוקס, אמיר, ״גיוס בני ישיבות והמשבר החוקתי המתהווה״, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 21.1.2026; פלסנר, יוחנן ומלאך, גלעד, על פסיקת הסנקציות הכלכליות, 28.4.2026.

מדד הקול הישראלי, המכון הישראלי לדמוקרטיה: אוקטובר 2023, פברואר 2025, דצמבר 2025, ינואר 2026 ויולי 2026.

עמודי המפלגות של המכון הישראלי לדמוקרטיה: ליכוד, ש״ס ויהדות התורה.

מרכז משה דיין, אוניברסיטת תל אביב, התוכנית לשיתוף פעולה יהודי ערבי על שם קונרד אדנאואר, סקר יוני 2025, פורסם 6.7.2025.

INSS Insight No. 1661‎, ״החברה הערבית בישראל והבחירות לכנסת ה-25״, 20.11.2022; וכן סקר הביטחון הלאומי, יוני 2026.

מדד JPPI‎ לחברה הישראלית, מאי 2026, עבודת שדה 30.4 עד 4.5.2026, 749 משיבים.

תוצאות בחירות ומסמכים רשמיים

ועדת הבחירות המרכזית לכנסת: תוצאות הבחירות לכנסת ה-20 (2015), ה-21 (אפריל 2019), ה-22 (ספטמבר 2019), ה-23 (2020), ה-24 (2021) וה-25 (2022).

חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט-1969, ותיקון אחוז החסימה במסגרת חוק המשילות, מרץ 2014.

החלטת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית על מועד הבחירות לכנסת ה-26 ולוח המועדים הרשמי להגשת רשימות, 9 עד 10 בספטמבר 2026.

פסיקות בית המשפט העליון בעניין גיוס בני ישיבות, יוני 2024 ונובמבר 2025.

סקרים

ממוצע פולימטר, מדידות שעבודת השדה שלהן מ-19 באוגוסט 2026 ואילך. המכונים והגופים המפרסמים: קנטאר עבור כאן 11; מדגם ומדגם R&C‎ עבור חדשות 12 וחדשות 13; לאזר עבור מעריב ווואלה; דיירקט פולס עבור i24NEWS‎; מאגר מוחות עבור ערוץ 16; פילבר עבור ערוץ 14; יוסי תתיקה עבור זמן ישראל. זכויות הנתונים הגולמיים שמורות למכונים ולגופים המפרסמים.

סקר מנו גבע עבור חדשות 12, פורסם 9.5.2026. [מקור יחיד]

סקר חדשות 12, 28.7.2026; סקר מידגם עבור חדשות 12, 14.7.2026, מדגם 509.

סקר דיירקט פולס עבור i24NEWS, 26.8.2026‎, מדגם 532; סקר זמן ישראל, 27.8.2026; סקר ׳לזר׳ עבור מעריב, סוף יולי 2026.

סקר ׳לזר׳ ופאנל4אול, 18 עד 19.10.2023, מדגם 510.

תיעוד עיתונאי

Davies, Simon and Hantman, Joshua‎, ״How Netanyahu and his allies won by a knockout: The data‎״, Times of Israel, 7.11.2022‎; ו-״Arab turnout may hold the key to election‎״, 11.9.2022.

Times of Israel‎: ״Arab Israeli Ra'am party makes history‎״, 2.6.2021; ״Eisenkot takes heat for implying Zionist opposition bloc may partner with Arab parties‎״, 14.12.2025; ״Poll: 42% of Likud voters weighing or have decided to back different party in fall‎״, 9.5.2026; ״Knesset expected to dissolve July 17‎״, 5.7.2026; ״Government says no Oct. 7 inquiry before election‎״, 22.7.2026; ״Haredi turnout high in Likud primary‎״, 18.8.2026; ״Arab-majority Hadash-Ta'al and Balad parties agree on joint run‎״, 19.8.2026; ״Launching campaign, new Haredi party slams detachment‎״, 23.8.2026; ״Lagging in polls, Netanyahu warns voting for small right-wing parties‎״, 25.8.2026; ״Ben Gvir rejects PM's demand to merge with Smotrich‎״, 28.8.2026.

Times of Israel‎: ״United Torah Judaism quits govt to protest new proposal on army enlistment exemptions‎״, 14.7.2025; JNS‎, ״Shas party follows United Torah Judaism out of Netanyahu government‎״, 16.7.2025.

Jerusalem Post‎, דיווח על סקר חדשות 12, 28.7.2026; The Forward‎, ״Who is Gadi Eisenkot‎״, 19.6.2026; וואלה, דיווח על סקר ׳לזר׳, סוף יולי 2026.

פורום ארגוני האזרחים הערבים בישראל, פרסומים 11.2.2026 ו-12.8.2026.

מסמך זה הופק על ידי פולימטר. הוא נשען על מקורות פומביים בלבד, אינו מבטא תמיכה באף מפלגה, מועמד או מגזר, ואין לראות בו המלצה מכל סוג. טעויות ותיקונים: polimeter.co.il‎