הפער בין הסקרים לתוצאות האמת

כתבתי את המאמר הזה ב-24 באוקטובר 2026, 3 ימים לפני הבחירות לכנסת ה-26. הסקרים האחרונים נתנו לגוש נתניהו פחות ממה שהגוש קיבל בקלפי ב-5 מתוך 6 מערכות הבחירות מאז בחירות 2015. גם אחרי שתיקנתי את הסקרים של הבחירות לכנסת ה-26 לפי הטעויות האלה, התחזית שלי היא תיקו: 53 מנדטים לגוש נתניהו ו-53 מנדטים לגוש של גדי איזנקוט. לפי התחזית שלי, אף גוש לא יגיע ל-61 מנדטים. ביום הבחירות, לפני סגירת הקלפיות ב-22:00, עדכנתי את התחזית לפי נתוני ההצבעה עד 20:00 שפרסמה ועדת הבחירות המרכזית. לפי העדכון, גוש נתניהו מקבל 51 מנדטים, הגוש של איזנקוט מקבל 52 מנדטים והרשימות הערביות מקבלות 17 מנדטים. את העדכון פירטתי בפרק 9.

1. השורה התחתונה במספרים

1.1 הממצאים המרכזיים

1. התחזית שלי לבחירות לכנסת ה-26 היא תיקו: 53 מנדטים לגוש של בנימין נתניהו, 53 מנדטים לגוש של גדי איזנקוט ו-14 מנדטים למפלגות הערביות. לפי המודל שלי, הסיכוי של גוש נתניהו לקבל לפחות 61 מנדטים הוא כ-8%.
2. הסקרים האחרונים לפני הבחירות נתנו לגוש נתניהו פחות מנדטים ממה שהגוש קיבל בקלפי ב-5 מתוך 6 מערכות הבחירות מאז בחירות 2015. בבחירות 2022 הסקרים האחרונים נתנו לגוש נתניהו 60.6 מנדטים בממוצע וגוש נתניהו קיבל 64 מנדטים.
3. המכון Direct Polls, שאני מגדיר כמזוהה עם הימין, צדק בבחירות 2019 עד 2022 כשנתן לגוש נתניהו יותר מנדטים משאר המכונים. בכל 7 המדידות שבהן Direct Polls נתן לגוש נתניהו יותר מהממוצע של שאר המכונים, הגוש קיבל בקלפי יותר מהממוצע הזה. אבל כשסקר של Direct Polls נתן לגוש 5 מנדטים או יותר מעל מה שנתן לו מכון אחר באותו שבוע, בדרך כלל רק כ-80% מהפער התממש בקלפי.
4. בסקרים האחרונים לפני האיסור על פרסום סקרים, הסקר של ערוץ 14 נתן לגוש נתניהו 62 מנדטים והסקר של מעריב נתן לגוש 48 מנדטים. לפי התחזית שלי, 2 הסקרים טועים: הסקר של ערוץ 14 נתן לגוש 9 מנדטים יותר מהתחזית שלי והסקר של מעריב נתן לגוש 5 מנדטים פחות ממנה.
5. אחרי בחירות 2006 אף רשימה חדשה שהתנדנדה בסקרים סביב אחוז החסימה לא עברה אותו. לכן אני צופה ש׳עמך ישראל׳ של עופר וינטר ו׳המילואימניקים-הכלכלית׳ של יועז הנדל וירון זליכה ייפלו מתחת לאחוז החסימה.
6. לפי התחזית שלי, ׳הליכוד׳ יקבל כ-24 מנדטים ו׳ישר!׳ של גדי איזנקוט תקבל 23 עד 24 מנדטים. לכן אי אפשר לדעת לפני ספירת הקולות איזו מהן תהיה המפלגה הגדולה ביותר.

2. הסקרים של ערוץ 14 ושל מעריב נראים כאילו נערכו ב-2 מדינות שונות

ביומיים האחרונים שבהם היה מותר לפרסם סקרים¹ התפרסמו 2 סקרים שנראים כאילו נערכו ב-2 מדינות שונות. הסקר של ערוץ 14 מיום חמישי, 22 באוקטובר, שניתח שלמה פילבר, לשעבר מבעלי Direct Polls, נתן לגוש של בנימין נתניהו 62 מנדטים.² הסקר של מעריב מיום שישי, 23 באוקטובר, נתן לאותו גוש 48 מנדטים.³ בסקרים האחרונים לפני כל מערכות הבחירות מאז בחירות 2019, הפער הגדול ביותר במספר המנדטים שנתנו לגוש נתניהו בין Direct Polls, המכון שאני מגדיר כמזוהה עם הימין, לבין המכון שנתן לגוש הכי מעט מנדטים היה 5.8 מנדטים. הפער הזה היה בבחירות 2021.⁴ השנה הפער בין הסקר של ערוץ 14 לבין הסקר של מעריב גדול יותר מפי 2. לכן לפחות אחד מ-2 הסקרים טועה טעות גדולה.

רציתי לדעת איזה מ-2 הסקרים טועה. לכן לא חיפשתי עוד סקר. בדקתי איך כל מכון טעה בבחירות הקודמות ומה הטעויות האלה מלמדות על הסקרים של השנה.

3. איך בדקתי

אספתי כ-500 סקרים מלאים שהתפרסמו ב-90 הימים שלפני כל אחת מ-6 מערכות הבחירות שהתקיימו בין בחירות 2015 לבחירות 2022. בנוסף אספתי כ-100 סקרים של הבחירות לכנסת ה-26 שהתפרסמו עד 21 באוקטובר. בכל מערכת בחירות בדקתי 2 נקודות זמן. הנקודה הראשונה היא הסקר הראשון של כל מכון אחרי שהרשימות נסגרו, כ-40 עד 47 ימים לפני הבחירות. הנקודה השנייה היא הסקר האחרון של כל מכון, בין 3 ל-12 ימים לפני הבחירות. כל מכון נספר פעם אחת בכל נקודת זמן, כדי שמכון שמפרסם הרבה סקרים לא ישפיע על החישוב יותר ממכון שמפרסם מעט סקרים.

מתוך הסקרים ומתוך התוצאות של 6 מערכות הבחירות הקודמות בניתי מודל שמתקן את הסקרים לפי הטעויות שלהם בבחירות הקודמות. בדקתי את המודל במבחן עיוור: בכל פעם הסתרתי מהמודל את התוצאה של מערכת בחירות אחת. המודל חזה את התוצאה הזאת רק מתוך הסקרים של אותה מערכת בחירות ומתוך מה שלמד מ-5 מערכות הבחירות האחרות. את החישובים הריצו 6 סוכני בינה מלאכותית. מכל סוכן הסתרתי את התוצאה של מערכת בחירות אחרת. המבחן העיוור כלל כמה סבבים. בסבב האחרון קבעתי מראש את כל ההגדרות של המודל והרצתי אותו בלי שינוי על כל 6 מערכות הבחירות, כדי שהמודל לא יוכל להתאים את עצמו לתוצאות.

המבחן העיוור שבו בדקתי את המודל אינו עיוור לגמרי, מ-2 סיבות. הסיבה הראשונה היא שבחרתי את המודל עצמו בסבבים הקודמים של המבחן, על סמך אותן 6 מערכות בחירות. הסיבה השנייה היא שהסוכנים זיהו את מערכת הבחירות המוסתרת לפי שמות המפלגות. הסוכנים הצהירו שלא השתמשו במה שהם זוכרים על התוצאות, אבל לא יכולתי לבדוק את ההצהרה הזאת. במבחן הזה המודל טעה בגודל של גוש נתניהו ב-1.3 מנדטים בממוצע. הממוצע הפשוט של הסקרים האחרונים טעה ב-1.6 מנדטים והממוצע של הסקרים שאחרי סגירת הרשימות טעה ב-2.6 מנדטים.⁴ בבחירות אפריל 2019 התשובה לשאלה אם לגוש נתניהו יהיו לפחות 61 מנדטים אינה חד משמעית, כי ׳ישראל ביתנו׳ של אביגדור ליברמן המליצה בפני נשיא המדינה על נתניהו, אבל אחר כך לא הצטרפה לממשלה שלו ונערכו בחירות חדשות.⁵ לכן בשאלה הזאת לא ספרתי את בחירות אפריל 2019. בכל 5 מערכות הבחירות האחרות המודל צדק בשאלה החשובה ביותר, השאלה אם לגוש נתניהו יהיו לפחות 61 מנדטים.

4. כשעבר זמן רב מהבחירות הקודמות, הסקרים נתנו לגוש נתניהו פחות ממה שהגוש קיבל

הסקרים האחרונים נתנו לגוש נתניהו פחות ממה שהגוש קיבל בקלפי ב-5 מתוך 6 מערכות הבחירות שבדקתי. החריג היחיד היה בבחירות ספטמבר 2019, שבהן הסקרים נתנו לגוש נתניהו 3.6 מנדטים יותר מהתוצאה. בבחירות 2015 הסקרים האחרונים נתנו ל׳הליכוד׳ 22.1 מנדטים בממוצע⁴ ו׳הליכוד׳ קיבל 30 מנדטים.⁶ לפי הנתונים שלי, זה קרה בעיקר כי מצביעים עברו ברגע האחרון מהמפלגות השותפות של ׳הליכוד׳ בגוש אל ׳הליכוד׳ עצמו. מאז בחירות 2021 הסקרים כבר לא טועים בגודל של ׳הליכוד׳, אלא בגודל של המפלגות השותפות שלו. בבחירות 2022 הסקרים האחרונים נתנו ל׳הליכוד׳ מספר מנדטים קרוב מאוד לתוצאה שלו וטעו בעיקר בגודל של ׳ש״ס׳: הם נתנו ל׳ש״ס׳ 8.6 מנדטים בממוצע⁴ ו׳ש״ס׳ קיבלה 11 מנדטים.⁷ הטעות עברה מ׳הליכוד׳ אל המפלגות השותפות שלו, אבל הכיוון של הטעות נשאר: הסקרים המשיכו לתת לגוש נתניהו פחות ממה שהגוש קיבל בקלפי.

כשחילקתי את 6 מערכות הבחירות ל-2 קבוצות לפי הזמן שעבר מהבחירות הקודמות, מצאתי דפוס. בבחירות 2015, בבחירות אפריל 2019 ובבחירות 2022 הזמן שעבר מהבחירות הקודמות היה 19 עד 49 חודשים. בכל אחת מהן הסקרים נתנו לגוש נתניהו פחות ממה שהגוש קיבל בקלפי. בבחירות ספטמבר 2019, בבחירות 2020 ובבחירות 2021 הזמן שעבר מהבחירות הקודמות היה 5 עד 13 חודשים והסקרים טעו פעם לכיוון אחד ופעם לכיוון השני. הבחירות לכנסת ה-26 מתקיימות 48 חודשים אחרי הבחירות הקודמות ולכן הן דומות לקבוצה הראשונה.

הקשר בין הזמן שעבר מהבחירות הקודמות לבין הטעות של הסקרים חלש יותר ממה שהוא נראה. כשבדקתי את ׳הליכוד׳ לבדו, מצאתי קשר בין מספר החודשים לבין גודל הטעות, אבל הקשר הזה אינו מובהק סטטיסטית, כי יש רק 6 מערכות בחירות לבדוק. כשבדקתי את גוש נתניהו כולו, לא מצאתי קשר מובהק בין מספר החודשים לבין גודל הטעות. מצאתי רק את הכיוון המשותף של הטעות. בנוסף, החלוקה ל-2 הקבוצות דומה בחלקה לחלוקה בין בחירות שנתניהו ניצח בהן לבין בחירות שנתניהו לא ניצח בהן. לכן ייתכן שהזמן שעבר מהבחירות הקודמות אינו הסיבה לטעות. אני מתייחס לדפוס הזה כנטייה ולא כחוק.

5. המכון שנתן לגוש נתניהו יותר מנדטים משאר המכונים צדק בכיוון, אבל לא תמיד בגודל של הפער

המכון שאני מגדיר כמזוהה עם הימין בבחירות 2019 עד 2022 הוא Direct Polls, ששלמה פילבר היה אז אחד הבעלים שלו.⁸ בכל 7 המדידות שבהן Direct Polls נתן לגוש נתניהו יותר מהממוצע של שאר המכונים, הגוש קיבל בקלפי יותר מהממוצע הזה. ב-5 מהמדידות האלה הגוש קיבל בקלפי אפילו יותר ממה ש-Direct Polls נתן לו. בבחירות 2022, בסקרים שאחרי סגירת הרשימות, Direct Polls היה המכון היחיד שנתן לגוש נתניהו 61 מנדטים והגוש קיבל 64 מנדטים.⁴ גם המכון שנתן לגוש הכי הרבה מנדטים נתן לו פחות ממה שהגוש קיבל.

המכון Direct Polls צדק כשנתן לגוש נתניהו יותר מנדטים משאר המכונים, אבל גוש נתניהו לא תמיד קיבל בקלפי את כל הפער בין Direct Polls לבין שאר המכונים. כדי לבדוק כמה מהפער התממש, השוויתי כל סקר של Direct Polls לסקרים של שאר המכונים מאותו שבוע. כשהפער בין Direct Polls לבין מכון אחר היה 1 עד 3 מנדטים, ברוב המקרים גוש נתניהו קיבל בקלפי את כל הפער ואפילו יותר ממנו. כשהפער היה 5 מנדטים או יותר, בדרך כלל רק כ-80% מהפער התממש בקלפי. בסקרים האחרונים לפני הבחירות החלק של הפער שהתממש קטן עוד יותר: כשהפער היה 3 עד 5 מנדטים, בדרך כלל רק כשליש מהפער התממש בקלפי. כלומר, ככל שהפער גדול יותר וככל שהבחירות קרובות יותר, גוש נתניהו מקבל בקלפי חלק קטן יותר מהפער.

המכון Direct Polls צדק הרבה פחות במספר המנדטים שנתן ל׳הליכוד׳ לבדו מאשר במספר המנדטים שנתן לגוש נתניהו כולו. לאורך הקמפיינים Direct Polls נתן ל׳הליכוד׳ יותר מנדטים מכל שאר המכונים ב-15 סקרים. רק ב-4 מהסקרים האלה ׳הליכוד׳ קיבל בקלפי יותר ממה שנתנו לו כל שאר המכונים. כלומר, Direct Polls צדק בכיוון כשהעריך את גוש נתניהו כולו ולא צדק כשהעריך את ׳הליכוד׳.

לפני הבחירות לכנסת ה-26 המכון Direct Polls התפצל. שלמה פילבר הודיע במאי 2025 שהעביר את חלקו ב-Direct Polls לשותפים שלו והמשיך לנתח ולהציג את הסקרים של ערוץ 14, שחברת NEXT DATA עורכת.⁸² בבחירות לכנסת ה-26 המכון Direct Polls, בראשות צוריאל שרון, עורך סקרים לערוץ i24NEWS.⁹ בסקרים האחרונים שפורסמו עד 21 באוקטובר, Direct Polls נתן לגוש נתניהו 58 מנדטים, בסקר של ערוץ 14 שפילבר ניתח הגוש קיבל 62 מנדטים ושאר המכונים נתנו לגוש בין 48 ל-51 מנדטים.¹⁰ השנה הפער בין Direct Polls והסקרים של פילבר בערוץ 14 לבין שאר המכונים גדול בהרבה מכל פער שהיה בבחירות הקודמות.

התחזית שלי לגוש נתניהו לפי הפער בין Direct Polls והסקרים של פילבר בערוץ 14 לבין שאר המכונים תלויה בשאלה לאילו פערים מהבחירות הקודמות אני משווה את הפער של השנה. אם רק חלק קטן מהפער של השנה יתממש בקלפי, כמו בסקרים האחרונים של הבחירות הקודמות, גוש נתניהו צפוי לקבל כ-52 עד 54.5 מנדטים. אם מחשבים לפי הסקרים שהתפרסמו אחרי סגירת הרשימות ומניחים שהפער יתממש כמו הפערים לאורך כל הקמפיין בבחירות הקודמות, גוש נתניהו צפוי לקבל 55 עד 58 מנדטים לפי Direct Polls ו-57 עד 62 מנדטים לפי הסקרים של פילבר.⁴ התחזית הסופית שלי, שמבוססת על המודל מהמבחן העיוור ועל ממוצע הסקרים, קרובה לחישוב הראשון.

6. אחרי בחירות 2006 אף רשימה חדשה שהתנדנדה בסקרים סביב אחוז החסימה לא עברה אותו

בדקתי את כל הרשימות החדשות שהתנדנדו בסקרים סביב אחוז החסימה בבחירות שאחרי בחירות 2006 ומצאתי שאף אחת מהן לא עברה את אחוז החסימה. הרשימה החדשה האחרונה שהתנדנדה בסקרים סביב אחוז החסימה ועברה אותו הייתה ׳גיל׳, מפלגת הגמלאים, שקיבלה 7 מנדטים בבחירות 2006.¹¹ בין הרשימות החדשות שנפלו אחרי בחירות 2006 היו ׳יחד׳ של אלי ישי בבחירות 2015¹² ו׳הכלכלית החדשה׳ של ירון זליכה בבחירות 2021.¹³ בבחירות אפריל 2019 לבדן נפלו 3 רשימות חדשות: ׳זהות׳ של משה פייגלין, ׳הימין החדש׳ של נפתלי בנט ואיילת שקד ו׳גשר׳ של אורלי לוי-אבקסיס.¹⁴ ׳הימין החדש׳ קיבלה 3.22% מהקולות וחסרו לה 1,454 קולות כדי לעבור את אחוז החסימה,¹⁵ אחרי שבתחילת הקמפיין היו סקרים שנתנו לה עד 14 מנדטים.¹⁶ ׳הימין החדש׳ לא התנדנדה סביב אחוז החסימה, כי הסקרים נתנו לה בממוצע כ-6 מנדטים, אבל כללתי אותה בבדיקה של הרשימות החדשות.⁴

לא ספרתי כרשימות חדשות את ׳הבית היהודי׳ בבחירות 2009 ואת ׳הציונות הדתית׳ בבחירות 2021, כי 2 הרשימות האלה נבנו על מפלגות ותיקות שהתאחדו. הוצאתי מהבדיקה גם את הרשימות הערביות, כי מה שקובע אם רשימה ערבית עוברת את אחוז החסימה הוא בעיקר איחודים ופירוקים של רשימות. כשהרצתי את הבדיקה גם עם הרשימות הערביות, התוצאה לא השתנתה. מפלגות ותיקות שמתנדנדות סביב אחוז החסימה מתנהגות אחרת מרשימות חדשות: מתוך 11 מפלגות ותיקות שהתנדנדו סביב אחוז החסימה, בלי לספור את הרשימות הערביות, 10 מפלגות עברו אותו. המפלגה היחידה שנפלה היא ׳מרצ׳ בבחירות 2022.¹⁷ באותן בחירות גם ׳הבית היהודי׳ בראשות איילת שקד נפלה, עם 1.19% מהקולות,¹⁸ אבל לא ספרתי אותה, כי בכל הסקרים האחרונים לפני הבחירות היא קיבלה 0 מנדטים. כלומר, מפלגה ותיקה שמתנדנדת סביב אחוז החסימה עוברת אותו כמעט תמיד ורשימה חדשה שמתנדנדת סביב אחוז החסימה נופלת כמעט תמיד.

בבחירות לכנסת ה-26 מתנדנדות סביב אחוז החסימה 2 רשימות חדשות. בסקרים שהתפרסמו מאז 9 בספטמבר, ׳עמך ישראל׳ של עופר וינטר¹⁹ קיבלה בממוצע 2 מנדטים. ׳המילואימניקים-הכלכלית׳, האיחוד של ׳המילואימניקים׳ של יועז הנדל עם המפלגה של ירון זליכה,²⁰ קיבלה באותם סקרים 1.5 מנדטים בממוצע. לפי כלל אצבע שקבעתי מתוך הרשימות החדשות שנפלו בעבר, הסיכוי של ׳עמך ישראל׳ ושל ׳המילואימניקים-הכלכלית׳ לעבור את אחוז החסימה הוא בערך 7% לכל רשימה. קבעתי את הכלל אחרי שראיתי את התוצאות של הבחירות הקודמות ולכן הכלל נראה מדויק יותר ממה שהוא באמת. מודל שבניתי על סמך הסקרים בלבד נותן ל׳עמך ישראל׳ סיכוי של 34% עד 75% ול׳המילואימניקים-הכלכלית׳ סיכוי של 42% עד 44%.⁴ כלומר, ההערכה שלי ש-2 הרשימות ייפלו נשענת על ההיסטוריה של רשימות חדשות יותר מאשר על הסקרים של השנה.

התוצאה של ׳עמך ישראל׳ ושל ׳המילואימניקים-הכלכלית׳ יכולה להזיז 2 עד 3 מנדטים בין הגושים. אם ׳עמך ישראל׳ עוברת את אחוז החסימה ו׳המילואימניקים-הכלכלית׳ נופלת, גוש נתניהו מגיע ל-56 מנדטים. אם ׳המילואימניקים-הכלכלית׳ עוברת את אחוז החסימה ו׳עמך ישראל׳ נופלת, הגוש של איזנקוט מגיע ל-55 מנדטים. עשיתי את החישוב הזה בהנחה שהמצביעים של רשימה שנופלת עוברים למפלגה קרובה: המצביעים של עופר וינטר עוברים ל׳הליכוד׳ והמצביעים של יועז הנדל וירון זליכה עוברים ל׳ישר!׳ או ל׳ביחד׳. ההנחה הזאת היא פרשנות שלי, כי אין לי נתונים על מעבר מצביעים בין המפלגות.

7. הישראלים שטסו להצביע לא מכריעים את הבחירות

לפי הנתונים שהעיתון ׳גלובס׳ פרסם, 452 אלף נוסעים נחתו בנתב״ג בין 13 ל-26 באוקטובר או היו צפויים לנחות בו באותם ימים. באותה תקופה 375 אלף נוסעים יצאו מנתב״ג או היו צפויים לצאת ממנו.²¹ כלומר, לפי הנתונים והתחזית של ׳גלובס׳, מספר הנוסעים שנכנסו לישראל גדול ב-77 אלף ממספר הנוסעים שיצאו ממנה, אבל לא כל 77 אלף הנוסעים האלה הם ישראלים שהגיעו להצביע. לפי הנתונים שהעיתון ׳ישראל היום׳ פרסם, בשבוע של 18 עד 24 באוקטובר מספר הנכנסים לישראל היה גדול ב-67 אלף ממספר היוצאים, לעומת 18.7 אלף בשבוע שלפניו.²² לפי ההערכה שלי, בין 30 אלף ל-60 אלף ישראלים הגיעו לישראל במיוחד כדי להצביע.⁴ בבחירות הקודמות לא מצאתי עודף כזה של נוסעים שנכנסו לישראל ולכן אני מניח שבעבר הרבה פחות ישראלים טסו להצביע.

ההשפעה של הישראלים שטסו להצביע על התוצאה קטנה ממה שנדמה. אני מניח ש-45 אלף ישראלים טסו השנה להצביע, לעומת כ-10 אלף בבחירות הקודמות. אני מניח גם ש-75% מהם הצביעו לגוש של איזנקוט. במקרה כזה הגוש של איזנקוט מרוויח מהם כרבע מנדט וגוש נתניהו מפסיד פחות מחמישית מנדט.⁴ לכן הישראלים שטסו להצביע לא מכריעים את הבחירות.

8. התחזית שלי היא תיקו בין הגושים ואף גוש לא מגיע ל-61 מנדטים

כשחיברתי את כל הבדיקות, התחזית שלי היא 53 מנדטים לגוש נתניהו, 53 מנדטים לגוש של איזנקוט ו-14 מנדטים למפלגות הערביות. 4 השורות הראשונות בטבלה שלמטה הן 4 שיטות חישוב, והשורה האחרונה היא התחזית הסופית. השיטה הראשונה היא המודל מהמבחן העיוור. השיטה השנייה היא מודל נוסף שבניתי, שבמבחן העיוור חזה את גודל המפלגה השנייה בגודלה בטעות הקטנה ביותר. בכל 4 השיטות הפער בין הגושים הוא 0 עד 1.7 מנדטים והטעות הממוצעת של המודל מהמבחן העיוור בגודל של גוש נתניהו היא 1.3 מנדטים. לכן התיאור הנכון של התחזית שלי הוא תיקו.

בשורה הראשונה המספרים כוללים את החלק הצפוי של ׳עמך ישראל׳ בגוש נתניהו ואת החלק הצפוי של ׳המילואימניקים-הכלכלית׳ בגוש של איזנקוט, לפי הסיכוי של כל רשימה לעבור את אחוז החסימה. בשורה האחרונה החלפתי בהערכה גסה 2 סקרים ישנים בסקרים חדשים יותר של אותם מכונים, שחסרו בנתונים שלי: הסקר של ׳מאגר מוחות׳ מ-20 באוקטובר והסקר של Direct Polls מאותו יום.¹⁰ לפי ההערכה הזאת, ההחלפה מורידה את התחזית לגוש נתניהו בכ-0.4 מנדט, לכ-53.3 מנדטים. לכן התחזית הסופית שלי לגוש נתניהו היא 53 מנדטים.

לפי התחזית שלי, 2 הסקרים שפתחו את המאמר טועים, אבל לא באותה מידה. הסקר של ערוץ 14 נתן לגוש נתניהו 9 מנדטים יותר מהתחזית שלי והסקר של מעריב נתן לגוש 5 מנדטים פחות ממנה.

הקרב בין ׳הליכוד׳ לבין ׳ישר!׳ על המקום הראשון צמוד כמו הקרב בין הגושים. לפי החישוב שלי, ׳הליכוד׳ יקבל כ-24 מנדטים ו׳ישר!׳ של גדי איזנקוט²³ תקבל 23 עד 24 מנדטים. בממוצע הפשוט של הסקרים האחרונים ׳ישר!׳ דווקא מקדימה את ׳הליכוד׳ בפחות ממנדט. המודלים שלי טעו בבחירות הקודמות בגודל של ׳הליכוד׳ בכ-3 מנדטים לכל כיוון ולכן כל תוצאה בין 21 ל-27 מנדטים ל׳הליכוד׳ לא תפתיע אותי.

לפי המודל מהמבחן העיוור, הסיכוי של גוש נתניהו לקבל לפחות 61 מנדטים הוא כ-8%. לפי הטעויות של הסקרים בבחירות הקודמות, הסיכוי הזה הוא 1% עד 5%. גם הגוש של איזנקוט רחוק מ-61 מנדטים: בתרחיש הטוב ביותר מבחינת הגוש של איזנקוט, הגוש מגיע ל-55 מנדטים.⁴ לכן, לפי התחזית שלי, אף גוש לא יגיע לרוב של 61 מנדטים.

הגוש של איזנקוט כולל גם את ׳ביחד׳ של נפתלי בנט²⁴ ואת ׳ישראל ביתנו׳ של אביגדור ליברמן. לדעתי, נפתלי בנט ואביגדור ליברמן הם פוליטיקאים מהימין ולכן השם "גוש השינוי" מתאר את הגוש הזה טוב יותר מהשם "מרכז-שמאל".

9. העדכון שלי ביום הבחירות, לפי נתוני ההצבעה עד 20:00

ביום הבחירות, לפני סגירת הקלפיות ב-22:00, עדכנתי את התחזית לפי נתוני ההצבעה בכל קלפי עד 20:00, שפרסמה ועדת הבחירות המרכזית.²⁵ לפי העדכון, גוש נתניהו מקבל 51 מנדטים, הגוש של איזנקוט מקבל 52 מנדטים והרשימות הערביות מקבלות 17 מנדטים. אף גוש לא מגיע ל-61 מנדטים. הסיכוי של גוש נתניהו להגיע ל-61 מנדטים הוא כ-2%. הגוש של איזנקוט יחד עם הרשימות הערביות מגיע ל-61 מנדטים ב-97% מהסימולציות שהרצתי.

ההערכה שלי זזה לאורך יום הבחירות. בממוצע הסקרים היה תיקו, והמודל שהצגתי בסרטון שלי נתן לגוש נתניהו יתרון קטן. נתוני ההצבעה של יום הבחירות העבירו מנדטים מגוש נתניהו, בעיקר לרשימות הערביות.

לפי העדכון, ׳ישר!׳ של גדי איזנקוט מקבלת 23 מנדטים ו׳הליכוד׳ מקבל 22 מנדטים. ׳עמך ישראל׳ ו׳המילואימניקים-הכלכלית׳ נשארות מתחת לאחוז החסימה.

איך חישבתי את העדכון

1. לקחתי את נתוני ההצבעה של ועדת הבחירות המרכזית בכל קלפי בשעות 9:00, 12:00, 16:00, 18:00 ו-20:00, בכמעט 12,000 קלפיות.
2. שייכתי כל קלפי לגוש לפי ההצבעה בה בבחירות 2022: ימין, מרכז-שמאל, חרדים או ערבים.
3. חישבתי את העלייה בהצבעה משעה לשעה בקלפיות של כל גוש. הנתון הבולט הוא שבקלפיות הערביות הצביעו עד 20:00 כבר 75.5% מבעלי זכות הבחירה, לעומת 53% בכל יום הבחירות ב-2022. בקלפיות של שאר הגושים הצביעו עד 20:00 בין 67% ל-69% מבעלי זכות הבחירה.
4. הערכתי את ההצבעה בשעתיים האחרונות, מ-20:00 עד 22:00, לפי מה שקרה בשעות האלה בבחירות 2022, והתאמתי את ההערכה לקצב ההצבעה של כל גוש ביום הבחירות של 2026.
5. חישבתי איך שיעורי ההצבעה האלה משפיעים על המנדטים. בחישוב, כל קלפי מצביעה כמו בבחירות 2022, ורק מספר המצביעים בה משתנה. לפי החישוב, גוש נתניהו מאבד כ-2.3 מנדטים והרשימות הערביות מרוויחות כ-3 מנדטים.
6. הוספתי לממוצע הסקרים רק את החלק של השינוי שהסקרים לא הניחו מראש. הסקרים הניחו שרק כ-56% מבעלי זכות הבחירה הערבים יצביעו, ולכן הסקרים לא כללו את רוב הקפיצה בהצבעה הערבית.
7. הרצתי 10,000 סימולציות עם טעויות סקרים בגודל של הטעויות שראיתי בבחירות הקודמות, ומהן חישבתי את הסיכויים של כל גוש להגיע ל-61 מנדטים.

האם המודלים שלי צפו תוצאה כזאת?

• המודל המגזרי שבניתי לפני הבחירות צפה את הכיוון הזה. לפי המודל המגזרי, כל עלייה של 5 נקודות אחוז בהצבעה הערבית מורידה לגוש נתניהו כ-0.4 מנדט. העלייה של יום הבחירות מורידה לגוש נתניהו לפי המודל כ-2.3 מנדטים, בדיוק כמו התוצאה של החישוב.
• 2 תרחישים שהרצתי ביום הבחירות נתנו לגוש נתניהו כ-51 מנדטים: "גיוס של גוש השינוי והערבים" ו"80% מהעודף למרכז-שמאל". בתרחישים האלה המנדטים עברו לגוש של איזנקוט, ובנתונים בפועל המנדטים עוברים לרשימות הערביות.
• המודלים מהמבחן העיוור נתנו לגוש נתניהו 54 עד 56 מנדטים. אף אחד מהמודלים האלה לא צפה הצבעה ערבית ברמה כזאת.

מה יכול לשנות את התמונה

• אם מצביעים חרדים יגיעו לקלפי ברגע האחרון בהיקף שלא ראיתי בנתונים, גוש נתניהו יעלה בכמנדט.
• אם המצביעים הערבים רק הקדימו להצביע, ושיעור ההצבעה בקלפיות הערביות ייעצר ב-76% עד 77% ולא ב-81%, הרשימות הערביות ירדו לכ-16 מנדטים.
• החישוב מודד רק מי הגיע להצביע, ולא מודד אם מצביעים החליפו מפלגה. המדגמים של ערוצי הטלוויזיה ב-22:00 יראו אם מצביעים החליפו מפלגה.

10. המגבלות של הבדיקה שלי

הבדיקה שלי נשענת על 6 מערכות בחירות בלבד. כל קשר שמצאתי בין המספרים הוא תיאור של מה שקרה בעבר ולא הוכחה שכך יקרה גם השנה. הבחירות לכנסת ה-26 שונות מכל מערכות הבחירות שבדקתי: הפער בין המכונים חסר תקדים והמכון שאני מגדיר כמזוהה עם הימין, Direct Polls, התפצל. גם הסקרים האחרונים של השנה שונים, כי הסקרים האחרונים של השנה שבדקתי פורסמו בין 6 ל-21 באוקטובר, כלומר 6 עד 21 ימים לפני הבחירות, ואילו בבחירות הקודמות הסקרים האחרונים פורסמו 3 עד 12 ימים לפני הבחירות. אספתי חלק מהסקרים של השנה מהקטעים הקצרים שמופיעים בתוצאות החיפוש של Google ולא מהפרסום המלא. חישבתי בעצמי חלק מהמספרים, כי המכונים לא פרסמו אותם. על הרשימה החדשה ׳התנועה הירוקה-מימד׳ בבחירות 2009 לא מצאתי סקרים, ולכן בדקתי אותה רק לפי התוצאה בקלפי. לא הכנסתי למודל שום משתנה שמודד את ההשפעה של שאלת האחריות לטבח 7 באוקטובר על ההצבעה ולא בדקתי הבדלים בין ערים. בגלל כל המגבלות האלה, צריך לקרוא את התחזית שלי כטווח ולא כמספר אחד.

התחזית שלי לגוש נתניהו היא 53 מנדטים. אם ׳עמך ישראל׳ תעבור את אחוז החסימה ו׳המילואימניקים-הכלכלית׳ תיפול, גוש נתניהו יגיע לכ-56 מנדטים. התחזית שלי לגוש של איזנקוט היא 53 מנדטים. אם ׳המילואימניקים-הכלכלית׳ תעבור את אחוז החסימה ו׳עמך ישראל׳ תיפול, הגוש של איזנקוט יגיע לכ-55 מנדטים. בעוד כמה שעות נדע אם הסקרים טעו השנה באותו כיוון שבו טעו בבחירות הקודמות.

ניתוחים נוספים של ארד אקיקוס באתר שלו: www.aradaki.com

11. רשימת מקורות

• מעריב, התאריכים החשובים בבחירות 2026, 18 באוגוסט 2026
• רדיו קול ברמה (אמס), הסקר של ערוץ 14, 22 באוקטובר 2026
• פולימטר, מאגר הסקרים
• כיפה, הסקר של מעריב, 23 באוקטובר 2026
• ice, הסקר של מעריב, 23 באוקטובר 2026
• ערוץ 7, ההמלצות בפני נשיא המדינה, 16 באפריל 2019
• ynet, פיזור הכנסת ה-21, 29 במאי 2019
• המכון הישראלי לדמוקרטיה, בחירות 2015
• ועדת הבחירות המרכזית, תוצאות הבחירות לכנסת ה-25
• מקור ראשון, סקר Direct Polls, 30 בדצמבר 2018
• סרוגים, שלמה פילבר, 2 במאי 2025
• i24NEWS, סקרי הבחירות 2026
• המכון הישראלי לדמוקרטיה, ׳גיל׳
• כיכר השבת, תוצאות בחירות 2015, 18 במרץ 2015
• ועדת הבחירות המרכזית, תוצאות הבחירות לכנסת ה-24
• ועדת הבחירות המרכזית, תוצאות הבחירות לכנסת ה-21
• ynet, התוצאות הסופיות של הבחירות לכנסת ה-21, 16 באפריל 2019
• המכון הישראלי לדמוקרטיה, ׳מרצ׳
• מעריב, עופר וינטר השיק את ׳עמך ישראל׳, 25 באוגוסט 2026
• המכון הישראלי לדמוקרטיה, ׳המילואימניקים׳
• כיפה, האיחוד של ׳המילואימניקים׳ ו׳הכלכלית׳, 7 בספטמבר 2026
• גלובס, הנוסעים בנתב״ג לפני הבחירות, 25 באוקטובר 2026
• ישראל היום, הנכנסים והיוצאים בנתב״ג, 25 באוקטובר 2026
• המכון הישראלי לדמוקרטיה, ׳ישר!׳
• mako, הרשימה המשותפת של בנט ולפיד, 29 באפריל 2026