מחשבון מנדטים

איך מחשבים מנדטים בישראל

שיטת הבחירות בישראל היא יחסית־ארצית: המדינה כולה היא מחוז בחירה אחד, וכל 120 המנדטים בכנסת מחולקים בין הרשימות לפי חלקן היחסי בקולות הכשרים. אין אזורי בחירה ואין מועמדים אישיים הבוחר מצביע לרשימה, והמנדטים מוקצים למועמדים לפי סדרם ברשימה. לכן, מפלגה שקיבלה כ־10% מהקולות תקבל בקירוב 12 מנדטים.

אחוז החסימה 3.25%

השלב הראשון בחישוב הוא סינון: רשימה שקיבלה פחות מ־3.25% מהקולות הכשרים אינה עוברת את אחוז החסימה ואינה מקבלת אף מנדט. הקולות שלה אינם משתתפים בהמשך החלוקה, ולמעשה "הולכים לאיבוד" מבחינת הרכב הכנסת. באחוז החסימה הנוכחי הרף שווה בקירוב לארבעה מנדטים, ולכן מפלגות קטנות מתמודדות עם דילמת איחוד רשימות עניין שמסביר חלק גדול מהמהלכים הפוליטיים שנראים בסקרים לקראת הבחירות.

המודד וחוק בדר־עופר

לאחר הסינון מחשבים את "המודד": סכום הקולות הכשרים של כל הרשימות שעברו את אחוז החסימה, מחולק ב־120. המודד הוא מספר הקולות שנדרש בממוצע למנדט אחד. כל רשימה מקבלת מספר מנדטים כמספר השלם של הפעמים שהמודד נכנס במספר קולותיה. מכיוון שהחלוקה כמעט לעולם אינה מדויקת, נותרים בשלב זה כמה מנדטים לא מחולקים. את אלה מחלקים בשיטת המושב העודף שנקבעה בחוק בדר־עופר: בכל סבב מקבלת מנדט נוסף הרשימה שאצלה המנה של הקולות חלקי מספר המנדטים שכבר קיבלה, בתוספת אחד, היא הגבוהה ביותר. השיטה נוטה להיטיב מעט עם רשימות גדולות.

הסכמי עודפים

לפני יום הבחירות שתי רשימות רשאיות לחתום על הסכם עודפים. בשלב חלוקת המנדטים הנותרים הן נספרות כרשימה אחת, וכך עודפי קולות שאצל כל רשימה בנפרד לא היו מספיקים למנדט נוסף עשויים יחד להניב מנדט. המנדט שהושג מחולק בין השתיים לפי אותו כלל, כלומר לרשימה עם המנה הגבוהה יותר. הסכמי עודפים נחתמים בדרך כלל בין מפלגות מאותו גוש, ולכן הם משפיעים ישירות על גודל הגושים ועל היכולת להרכיב קואליציה של 61 מנדטים.

חשוב לזכור: המספרים בעמוד הזה הם ממוצע של סקרי בחירות, לא תוצאה. לכל סקר יש טעות דגימה, והנתונים משתנים מיום ליום.