בכל מערכת בחירות בישראל חוזרת אותה טענה: הקולות שנפלו מתחת לאחוז החסימה הם שהכריעו את התוצאה. הטענה כמעט תמיד נאמרת בלי מספר, ותמיד על שתיים או שלוש מערכות בחירות מפורסמות. המחקר הזה בודק את הטענה אחרת. הוא עובר על כל עשרים וחמש מערכות הבחירות שנערכו בישראל מבחירות 1949 ועד בחירות 2022, וסופר בכל אחת מהן כמה קולות ניתנו לרשימות שלא זכו באף מנדט. במערכות הבחירות שאפשר לשחזר בהן את חלוקת המנדטים במדויק, המחקר מריץ חישוב חדש: מה היה קורה אילו הרשימה שנפלה הייתה עוברת את אחוז החסימה.
על שיטת האזכור: לצד כל קביעה עובדתית במחקר מופיע מספר שמוביל להערת שוליים, ובה שם המקור, תאריך הפרסום, ציטוט מאשר וקישור למקור. קביעה שנשענת על מקור אחד בלבד מסומנת בגוף הטקסט ׳מקור יחיד׳. מספר שחושב בפולימטר מסומן כחישוב פולימטר. השיטה מוסברת בפרק 2.4, ורשימת המקורות המרוכזת מופיעה בפרק 9.
1. תקציר מנהלים
שיעור הקולות האבודים בבחירות לכנסת נע בין 0.64 אחוזים ל-8.76 אחוזים, ובממוצע 3.72 אחוזים. שני השיעורים הגבוהים ביותר נרשמו בבחירות אפריל 2019, 8.49 אחוזים, ובבחירות 2022, 8.76 אחוזים.1
מודל חלוקת המנדטים שנבנה במחקר הזה משחזר במדויק, מנדט במנדט, את התוצאה הרשמית בתשע מערכות בחירות. בתשע האלה נבדק מה היה קורה אילו הרשימה הגדולה שנפלה הייתה עוברת את אחוז החסימה. בשבע מהן חלוקת המנדטים משתנה. בשתיים בלבד השינוי משנה את הרוב של 61 מנדטים.2
2. כללי הספירה וגבולות המחקר
2.1 כלל הספירה של המחקר
אי אפשר לענות על השאלה אם קולות אבודים מכריעים בחירות מתוך מערכות הבחירות המפורסמות בלבד. אלה מערכות הבחירות שבהן קרה משהו, וספירה שלהן תמיד תיתן תשובה חיובית. לכן המחקר סופר קודם כול את כל המקרים האפשריים: עשרים וחמש מערכות הבחירות שנערכו בישראל, מהבחירות לאספה המכוננת בינואר 1949 ועד הבחירות לכנסת העשרים וחמש בנובמבר 2022. מערכת בחירות שבה הקולות האבודים לא שינו דבר נספרת ומדווחת כמו מערכת בחירות שבה הם שינו.
2.2 מודל חלוקת המנדטים בשיטת בדר עופר
חלוקת המנדטים בישראל נעשית בשיטת בדר עופר. הקולות של הרשימות שעברו את אחוז החסימה מחולקים ב-120 וכך נקבעת מכסת המנדט, כל רשימה מקבלת מנדט לכל מכסה שלמה שיש לה, והמנדטים שנותרו מחולקים לפי הממוצע הגבוה ביותר. בשלב חלוקת העודפים, שתי רשימות שחתמו ביניהן על הסכם עודפי קולות נחשבות לרשימה אחת.34
מודל שמבצע את החישוב הזה נבנה במחקר הזה והורץ על תוצאות האמת של כל עשרים וחמש מערכות הבחירות. המודל שחזר את חלוקת המנדטים הרשמית במדויק בתשע מערכות בחירות: בחירות 1981, בחירות 1988, בחירות 1992, בחירות 2013, בחירות אפריל 2019, בחירות ספטמבר 2019, בחירות 2020, בחירות 2021 ובחירות 2022. בשש עשרה מערכות הבחירות האחרות נוצר פער של מנדט עד שלושה, וברוב המכריע של המקרים הסיבה ידועה: הסכמי עודפי הקולות של אותה מערכת בחירות אינם מתועדים בשום מקור נגיש, והמודל אינו יכול לשקלל הסכם שאינו ידוע לו.2
2.3 הקריטריונים שנקבעו לפני הממצאים
בשאלה פוליטית טעונה יש פיתוי להגיע למסקנה הנוחה, ולכן הקריטריונים של המחקר נקבעו לפני שהוצג בו ממצא אחד. אלה חמשת הקריטריונים, ובפרק 8 כל אחד מהם נבחן מול הראיות בטבלה.
| הקריטריון | כיוון |
|---|---|
| הרשימה שנפלה הייתה קרובה לאחוז החסימה, כלומר חסרו לה פחות ממכסת מנדט אחת | ראיה בעד |
| מעבר של אותה רשימה את אחוז החסימה היה משנה את מספר המנדטים של הגוש שלה בחישוב מחדש | ראיה בעד |
| השינוי הזה היה מספיק כדי לשלול רוב של 61 מנדטים שהיה קיים, או כדי ליצור רוב שלא היה | ראיה בעד |
| הרשימות שנפלו היו משני צדי המפה הפוליטית, או שהמנדט שהיה זז נשאר בתוך אותו מחנה | ראיה נגד |
| הכשל שהוביל לתוצאה היה במקום אחר, למשל בסירוב להמליץ, או בכך שגוש שהיה לו רוב לא הצליח להרכיב ממשלה | ראיה נגד |
2.4 שיטת סימון האמינות
קביעה ללא סימון מגובה בשני מקורות בלתי תלויים, או במסמך רשמי של ועדת הבחירות המרכזית, של הכנסת או של המכון הישראלי לדמוקרטיה. קביעה מסומנת ׳מקור יחיד׳ מגובה במקור אחד בלבד, בלי אישוש עצמאי, ולצד הסימון נכתב מה חסר כדי לאמת אותה. קביעה מסומנת כחישוב היא מספר שחושב במחקר הזה מתוך נתוני מקור, ולא נשלף ממקור כפי שהוא; כל חישובי חלוקת המנדטים בפרק 6 הם מסוג זה.
כלל העיגול של אחוז החסימה. אחוז החסימה בקולות הוא שבר, למשל 140,051.275 קולות בבחירות אפריל 2019. במחקר הזה אחוז החסימה בקולות הוא המספר השלם הבא אחרי השבר, כלומר 140,052, וכל המרחקים חושבו מולו. פרסומים אחרים מעגלים כלפי מטה, ולכן המרחקים אצלם קטנים בקול אחד.
2.5 ארבע מגבלות של המחקר
מקור טבלאות התוצאות. מאתר ועדת הבחירות המרכזית ומהעמודים הממשלתיים אי אפשר להוריד את הטבלאות באופן אוטומטי, ולכן טבלאות התוצאות במחקר נשענות על ויקיפדיה בעברית, המצטטת את נתוני ועדת הבחירות. בכל אחת מעשרים וחמש מערכות הבחירות נבדק שסכום הקולות של כל הרשימות שווה לסך הקולות הכשרים המדווח, ושסכום המנדטים הוא 120. כל עשרים וחמש מערכות הבחירות עמדו בבדיקה, וזה סימן חזק שלא הושמטה אף רשימה. סכומי הקולות האבודים אומתו גם מול המכון הישראלי לדמוקרטיה.5
חישוב חלופי אינו נבואה. המודל מראה מה הייתה חלוקת המנדטים אילו רשימה מסוימת הייתה עוברת את אחוז החסימה עם מספר הקולות שקיבלה בפועל. הוא אינו טוען שהמצביעים היו מצביעים אותו הדבר. מצביע שיודע שרשימה תעבור את אחוז החסימה מצביע אחרת ממצביע שחושש שקולו יילך לאיבוד, וההשפעה הזו אינה ניתנת למדידה בדיעבד.
גוש אינו ממשלה. ספירת מנדטים לגוש היא חשבון, לא הסכמה פוליטית. בבחירות אפריל 2019 המליצו 65 חברי כנסת על בנימין נתניהו בפני נשיא המדינה, ולא קמה ממשלה. חישוב מנדטים אינו יכול לקבוע מי היה מרכיב קואליציה בפועל, והמחקר אינו מתיימר לכך.
העיתונות של יוני 1992 אינה זמינה ברשת. בחירות 1992 מוצגות היום כמקרה הקלאסי של קול אבוד שהחליף שלטון. בסקירת המקורות שנעשתה לצורך המחקר הזה לא אותר פרסום מיוני 1992 שקשר בין נפילת ׳התחיה׳ לבין התוצאה, והקישור מופיע במקורות מהעשור האחרון. זו אינה ראיה שהטענה לא נאמרה אז: העיתונות הישראלית של 1992 כמעט לא סרוקה ולא זמינה ברשת, ובדיקה מקוונת אינה יכולה להגיע אליה. מה שכן אפשר לומר הוא שעל בחירות 2022 הטענה נאמרה במספרים בתוך שבוע מסגירת הקלפיות, ועל בחירות 1992 לא אותר פרסום כזה.67
3. הקולות האבודים בבחירות לכנסת, מבחירות 1949 ועד בחירות 2022
הטבלה הבאה היא הבסיס של כל מה שבא אחריה במחקר, והיא פורסמה גם בנפרד, במאמר הקולות האבודים בבחירות לכנסת, 1949 עד 2022. לכל מערכת בחירות: כמה רשימות התמודדו, כמה מהן לא זכו באף מנדט, כמה קולות ניתנו להן יחד, ולכמה מכסות מנדט הקולות האלה שקולים. מכסת מנדט היא סך הקולות של הרשימות שעברו את אחוז החסימה, חלקי 120.58
| הכנסת | שנת הבחירות | אחוז החסימה | רשימות שהתמודדו | רשימות שנפלו | קולות אבודים | אחוז מהקולות הכשרים | במכסות מנדט |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ה-1 | 1949 | 0.83 (מכסה אחת, בלי אחוז חסימה בחוק) | 21 | 9 | 19,424 | 4.47 | 5.6 |
| ה-2 | 1951 | 1 | 17 | 2 | 4,413 | 0.64 | 0.8 |
| ה-3 | 1955 | 1 | 18 | 6 | 20,617 | 2.42 | 3.0 |
| ה-4 | 1959 | 1 | 24 | 12 | 33,260 | 3.43 | 4.3 |
| ה-5 | 1961 | 1 | 14 | 3 | 7,077 | 0.70 | 0.8 |
| ה-6 | 1965 | 1 | 17 | 4 | 20,905 | 1.73 | 2.1 |
| ה-7 | 1969 | 1 | 16 | 3 | 14,845 | 1.09 | 1.3 |
| ה-8 | 1973 | 1 | 21 | 11 | 75,907 | 4.84 | 6.1 |
| ה-9 | 1977 | 1 | 22 | 9 | 46,969 | 2.69 | 3.3 |
| ה-10 | 1981 | 1 | 31 | 21 | 99,903 | 5.16 | 6.5 |
| ה-11 | 1984 | 1 | 26 | 11 | 58,978 | 2.84 | 3.5 |
| ה-12 | 1988 | 1 | 27 | 12 | 55,505 | 2.43 | 3.0 |
| ה-13 | 1992 | 1.5 | 25 | 15 | 130,989 | 5.01 | 6.3 |
| ה-14 | 1996 | 1.5 | 20 | 9 | 78,550 | 2.57 | 3.2 |
| ה-15 | 1999 | 1.5 | 31 | 16 | 197,093 | 5.96 | 7.6 |
| ה-16 | 2003 | 1.5 | 27 | 14 | 131,740 | 4.18 | 5.2 |
| ה-17 | 2006 | 2 | 31 | 19 | 182,688 | 5.82 | 7.4 |
| ה-18 | 2009 | 2 | 33 | 21 | 103,904 | 3.08 | 3.8 |
| ה-19 | 2013 | 2 | 32 | 20 | 268,797 | 7.09 | 9.2 |
| ה-20 | 2015 | 3.25 | 25 | 15 | 189,517 | 4.50 | 5.7 |
| ה-21 | אפריל 2019 | 3.25 | 40 | 29 | 366,016 | 8.49 | 11.1 |
| ה-22 | ספטמבר 2019 | 3.25 | 29 | 20 | 126,704 | 2.86 | 3.5 |
| ה-23 | 2020 | 3.25 | 29 | 21 | 36,901 | 0.80 | 1.0 |
| ה-24 | 2021 | 3.25 | 38 | 25 | 64,752 | 1.47 | 1.8 |
| ה-25 | 2022 | 3.25 | 40 | 30 | 417,400 | 8.76 | 11.5 |
מקורות: טבלאות התוצאות של כל מערכת בחירות, ויקיפדיה בעברית, המצטטת את נתוני ועדת הבחירות המרכזית (כל שנה בטבלה מקושרת לטבלה שלה); המכון הישראלי לדמוקרטיה לאימות סכומי הקולות האבודים; מרכז המחקר והמידע של הכנסת לאחוזי החסימה ולמועדי השינוי בהם. עמודות האחוז והמכסות הן חישוב פולימטר.
3.1 מה מראה טבלת הקולות האבודים
הממוצע של כל התקופה הוא 3.72 אחוזים, והחציון 3.08 אחוזים. שבע מערכות בחירות עברו את רף חמשת האחוזים, ושש נשארו מתחת לשני אחוזים. אין מגמה ברורה: השיעור בבחירות 2020, 0.80 אחוזים, הוא השלישי הנמוך בכל ההיסטוריה, והן נערכו כשאחוז החסימה היה הגבוה ביותר אי פעם.
אחוז החסימה עצמו עלה ארבע פעמים. בבחירות 1949 לא נקבע אחוז חסימה בחוק, ורשימה נכנסה אם הגיעה למכסת מנדט אחת, כ-0.83 אחוזים. לקראת בחירות 1951 נקבע אחוז חסימה של אחוז אחד, והוא נשאר בתוקף עד בחירות 1988. לקראת בחירות 1992 הועלה אחוז החסימה ל-1.5 אחוזים. לקראת בחירות 2006 הוא הועלה לשני אחוזים.910
במרץ 2014 הועלה אחוז החסימה ל-3.25 אחוזים, במסגרת חבילת חקיקה שכונתה חוק המשילות, והוא חל לראשונה בבחירות 2015. ההצעה אושרה ברוב של 67 קולות, ללא מתנגדים, לאחר שהאופוזיציה החרימה את ההצבעה.1112
ההשוואה בין התקופה שלפני העלאת אחוז החסימה ל-3.25 אחוזים לבין התקופה שאחריה מלמדת פחות ממה שנדמה. הממוצע בתשע עשרה מערכות הבחירות שנערכו עד בחירות 2013 הוא 3.48 אחוזים, ובשש מערכות הבחירות מבחירות 2015 ואילך 4.48 אחוזים. הפער קיים, אבל הוא נוצר משתי מערכות בחירות קיצוניות מתוך שש, ובשלוש מהשש שיעור הקולות האבודים נמוך מהממוצע ההיסטורי.
4. הראיות שקולות אבודים מכריעים בחירות
4.1 אחוז החסימה שווה יותר מארבעה מנדטים
הנתון המרכזי לטובת הטענה אינו היסטורי אלא חשבוני. אחוז החסימה אינו שווה מנדט אחד, והיחס בינו לבין מכסת מנדט גדל עם כל העלאה שלו. בבחירות 1981, כשאחוז החסימה עמד על אחוז אחד, הוא היה שווה 1.27 מכסות מנדט. בבחירות 1992, אחרי ההעלאה ל-1.5 אחוזים, 1.89 מכסות. בבחירות 2022, כשאחוז החסימה עמד על 3.25 אחוזים, הוא הסתכם ב-154,855 קולות ומכסת מנדט בכ-36,200 קולות, כלומר 4.27 מכסות. רשימה שנעצרת מתחת לאחוז החסימה שורפת היום קולות בשווי יותר מארבעה מנדטים, פי שלושה ויותר מאשר בשנים שבהן אחוז החסימה עמד על אחוז אחד. שלושת המספרים האלה הם חישוב פולימטר מתוך תוצאות אותן מערכות בחירות.
4.2 המרחקים של הרשימות שנפלו מאחוז החסימה
ברוב מערכות הבחירות, 21 מתוך 25, הרשימה הגדולה שנפלה החמיצה את אחוז החסימה בפחות ממכסת מנדט אחת. המדד להשוואה בין תקופות הוא חלק המכסה ולא מספר הקולות, משום שמכסת מנדט בבחירות 1981 הייתה כ-15,300 קולות ואילו בבחירות 2022 כ-36,200 קולות. לפי המדד הזה, הקרובה מכולן היא ׳הימין החדש׳ בבחירות אפריל 2019, שהחמיצה את אחוז החסימה ב-1,454 קולות, ארבעה אחוזים ממכסת מנדט. אחריה ׳התנועה לאחווה׳ בבחירות 1965, שהחמיצה ב-824 קולות, שמונה אחוזים ממכסה. אחריה ׳מרצ׳ בבחירות 2022, שהחמיצה ב-4,062 קולות, אחד עשר אחוזים ממכסה, ו׳הגוש העובד׳ בבחירות 1949, שחסרו לו 394 קולות למכסת מנדט (לפי רף של 0.83 אחוזים מהקולות הכשרים; לפי מכסה מלאה, 409), גם הוא אחד עשר אחוזים ממכסה. ואחריהם ׳פועלי אגודת ישראל׳ בבחירות 1981, שהחמיצה ב-2,284 קולות, חמישה עשר אחוזים ממכסה. במספר קולות, המרחק הקטן ביותר בהיסטוריה הוא של ׳הגוש העובד׳ בבחירות 1949, ואחריו ׳התנועה לאחווה׳ בבחירות 1965. ארבע מערכות הבחירות שבהן הרשימה הגדולה שנפלה הייתה רחוקה יותר ממכסה הן בחירות 2009, ספטמבר 2019, 2020 ו-2021; כל המרחקים הם חישוב פולימטר מטבלאות התוצאות.5
4.3 שתי מערכות הבחירות שבהן הקולות האבודים היו משנים את הרוב
מתוך תשע מערכות הבחירות שהמודל שחזר במדויק, בשתיים מעבר של הרשימה שנפלה היה משנה את הרוב של 61 מנדטים. בבחירות 1992 הגוש החוסם של יצחק רבין היה יורד מ-61 ל-60, כלומר מאבד רוב שהיה לו. בבחירות אפריל 2019 גוש בנימין נתניהו היה עולה מ-60 ל-62, כלומר מקבל רוב שלא היה לו. שתי מערכות הבחירות האלה מפורטות בפרק 6, ובשתיהן יש גם סייג חשוב.
4.4 מספר הרשימות המתמודדות עלה
מספר הרשימות שהתמודדו בבחירות לכנסת עלה מ-14 בבחירות 1961 ל-40 בבחירות אפריל 2019, ושוב 40 בבחירות 2022. ככל שמתמודדות יותר רשימות כשאחוז החסימה גבוה יותר, כך גדל הסיכוי שכמות משמעותית של קולות תישרף. שתי מערכות הבחירות עם מספר הרשימות הגדול ביותר הן גם שתי מערכות הבחירות עם שיעור הקולות האבודים הגבוה ביותר.
5. הראיות שקולות אבודים אינם מכריעים בחירות
5.1 ברוב מערכות הבחירות המנדטים זזים בלי לשנות את הרוב
בשתיים ממערכות הבחירות ששוחזרו לא הייתה למעבר של הרשימה הגדולה שנפלה שום השפעה על חלוקת המנדטים: בחירות 1988 ובחירות 2020. בחמש מערכות בחירות נוספות המעבר היה מזיז מנדטים בלי לשנות איזה צד מחזיק ברוב: בחירות 1981, 2013, ספטמבר 2019, 2021 ו-2022. רק בשתיים הוא היה משנה את הרוב עצמו.2
5.2 הרשימות שנופלות הן משני צדי המפה
הרשימות שנופלות מתחת לאחוז החסימה אינן שייכות לצד אחד. בבחירות אפריל 2019 נפלו גם ׳הימין החדש׳ וגם ׳זהות׳ מהימין, וגם ׳גשר׳ מהמרכז. בבחירות 2022 נפלו ׳מרצ׳ מהשמאל ו׳בל״ד׳ מהמפלגות הערביות, וגם רשימות ימין קטנות. בבחירות 1981, שבהן נפלו 21 רשימות, החישוב מראה שמעבר של ׳פועלי אגודת ישראל׳ היה מוסיף לה מנדט על חשבון ׳תמ״י׳, כלומר תנועה בתוך אותו מחנה, בלי שינוי בין הגושים.
5.3 הטענה על בחירות 2022 אינה עומדת בחישוב
הטענה שנפילת ׳מרצ׳ ו׳בל״ד׳ העניקה לבנימין נתניהו את הממשלה נשמעה מיד אחרי בחירות 2022, כשהתברר שכמעט תשעה אחוזים מהקולות נפלו מתחת לאחוז החסימה.6 החישוב אומר אחרת. גוש בנימין נתניהו קיבל 64 מנדטים. אילו ׳מרצ׳ הייתה עוברת את אחוז החסימה הוא היה יורד ל-62. אילו גם ׳מרצ׳ וגם ׳בל״ד׳ היו עוברות את אחוז החסימה הוא היה יורד ל-61. כלומר גם בתרחיש המיטבי לצד השני, בנימין נתניהו עדיין מרכיב ממשלה.
5.4 בבחירות אפריל 2019 הכשל היה במקום אחר
בבחירות אפריל 2019 עמדו מאחורי בנימין נתניהו ראשי רשימות שמייצגים 65 חברי כנסת, שהמליצו עליו בפני נשיא המדינה ראובן ריבלין כמי שירכיב את הממשלה. נוסף על ׳הליכוד׳ המליצו עליו ׳ישראל ביתנו׳, ׳איחוד מפלגות הימין׳, ׳כולנו׳, ׳ש״ס׳ ו׳יהדות התורה׳. רוב כזה מספיק להרכבת ממשלה. ממשלה לא קמה משום שאביגדור ליברמן סירב להצטרף בשאלת חוק הגיוס, ובלילה שבין 29 ל-30 במאי 2019 החליטה הכנסת להתפזר ברוב של 74 מול 45. גם מערכת הבחירות שבה הקולות האבודים היו הגדולים ביותר עד אז לא הוכרעה בגללם.1314
6. שש מערכות הבחירות הגורליות
להלן שש מערכות הבחירות שנחשבות לנקודות מפנה בפוליטיקה הישראלית, לפי אותו כלל ספירה. בארבע מהן המודל שחזר את התוצאה הרשמית ולכן מוצג בהן חישוב חלופי. בשתיים הוא לא שחזר, ולכן מוצגות בהן העובדות בלבד.
6.1 בחירות 1977, המהפך
בבחירות 1977 עלה ׳הליכוד׳ לשלטון לראשונה. הקולות האבודים באותה מערכת בחירות הסתכמו ב-46,969, שהם 2.69 אחוזים, נמוך מהממוצע ההיסטורי. הרשימה הקרובה ביותר לאחוז החסימה, ׳התנועה להתחדשות ציונית חברתית׳, החמיצה אותו ב-2,963 קולות. את המהפך לא חוללו הקולות שנפלו אלא רשימה שעברה: ׳ד״ש׳, התנועה הדמוקרטית לשינוי בראשות ייגאל ידין, קיבלה 15 מנדטים, ו׳המערך׳ ירד ל-32 מנדטים.15
6.2 בחירות 1981, ההכרעה הצמודה ביותר
בבחירות 1981 סיים ׳הליכוד׳ עם 48 מנדטים ו׳המערך׳ עם 47. ׳הליכוד׳ קיבל 718,941 קולות ו׳המערך׳ 708,536 קולות, פער של 10,405 קולות, שהוא חישוב פולימטר מתוך שני המספרים האלה. זו גם מערכת הבחירות עם מספר הרשימות שנפלו הגדול ביותר עד אז, 21, שיחד קיבלו 99,903 קולות, 5.16 אחוזים, שווה ערך לשש מכסות מנדט וחצי.17
הרשימה שהייתה הכי קרובה לאחוז החסימה בבחירות 1981 היא ׳פועלי אגודת ישראל׳, שחסרו לה 2,284 קולות, פחות מרבע מהפער בין שתי המפלגות הגדולות. החישוב מראה מה היה קורה אילו ׳פועלי אגודת ישראל׳ הייתה עוברת: היא הייתה מקבלת מנדט אחד, ו׳תמ״י׳ הייתה מאבדת מנדט אחד. שתי הרשימות באותו מחנה, ואף אחד מהגושים לא היה זז. החישוב מניח שלא היה לרשימה הסכם עודפים; אילו היה לה הסכם עם ׳אגודת ישראל׳, המנדטים היו מתחלקים אחרת בתוך המחנה החרדי והימני, וגם אז המאזן בין הגושים לא היה משתנה.2
נבדקו גם שתי הרשימות הבאות בגודלן שנפלו בבחירות 1981, ׳הליברלים העצמאיים׳ ו׳הרשימה הערבית המאוחדת׳. בשני המקרים חלוקת המנדטים לא הייתה משתנה כלל. מערכת הבחירות הצמודה ביותר בהיסטוריה היא גם דוגמה לכך שקולות אבודים יכולים להיות רבים מאוד ולא להשפיע.
6.3 בחירות 1992, המהפך השני
בבחירות 1992 הרכיב יצחק רבין ממשלה בגיבוי גוש חוסם של 61 מנדטים: ׳מפלגת העבודה׳ 44, ׳מרצ׳ 12, ׳חד״ש׳ 3, והמפלגה הערבית הדמוקרטית, ׳מד״ע׳, 2. ׳התחיה׳ קיבלה 31,957 קולות, 1.22 אחוזים, וחסרו לה 7,296 קולות כדי לעבור את אחוז החסימה, שהועלה ל-1.5 אחוזים לקראת אותן בחירות.1819
| התרחיש | מפלגת העבודה | מרצ | חד״ש | מד״ע | הרשימה המתקדמת לשלום | הגוש החוסם | התחיה | הליכוד |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| התוצאה בפועל | 44 | 12 | 3 | 2 | 0 | 61 | 0 | 32 |
| אילו ׳התחיה׳ הייתה עוברת | 44 | 12 | 3 | 1 | 0 | 60 | 1 | 32 |
| אילו גם ׳הרשימה המתקדמת לשלום׳ הייתה עוברת | 44 | 12 | 3 | 1 | 1 | 61 | 1 | 31 |
חישוב פולימטר בשיטת בדר עופר על תוצאות האמת של בחירות 1992. הגוש החוסם של יצחק רבין הוא סכום חמש העמודות שלפניו. ׳התחיה׳ ו׳הליכוד׳ אינן בגוש, ומוצגות כדי להראות לאן עברו המנדטים. המודל משחזר את התוצאה הרשמית של אותה מערכת בחירות במדויק, ולכן החישוב החלופי מוצג.
תוצאת בחירות 1992 היא החזקה ביותר במחקר לטובת הטענה שקולות אבודים מכריעים בחירות: מנדט אחד ל׳התחיה׳, מנדט אחד פחות ל׳מד״ע׳, והגוש החוסם של יצחק רבין יורד ל-60. תיקו. לא ממשלת ימין, אבל גם לא הרוב שאיפשר ליצחק רבין לצאת לתהליך אוסלו.
שני סייגים מצמצמים את הממצא הזה, ולכן הם מופיעים לצידו. הראשון: בבחירות 1992 נפלה גם ׳הרשימה המתקדמת לשלום׳, עם 24,181 קולות. אילו שתי הרשימות היו עוברות את אחוז החסימה, ׳הרשימה המתקדמת לשלום׳ הייתה מקבלת מנדט על חשבון ׳הליכוד׳, והגוש החוסם היה חוזר ל-61. השני, ׳מקור יחיד׳: החישוב מניח הסכם עודפים בין ׳מפלגת העבודה׳ ל׳מרצ׳. ההסכם הזה מופיע רק בהערת שוליים לטבלת הסקרים בעמוד באנגלית של ויקיפדיה, כהנחה של חישוב סקרים מלפני הבחירות, ולא כתיעוד של הסכם שנחתם, ולא אותר לו מקור בעברית. בלי ההסכם הזה המנדט של ׳התחיה׳ היה בא מ׳הליכוד׳ ולא מ׳מד״ע׳, והגוש החוסם היה נשאר 61. התוצאה הרשמית של בחירות 1992 משתחזרת גם בלי הסכמים, ולכן השחזור אינו מאמת את קיומם. כדי לאשש את הממצא חסר תיעוד של הסכמי העודפים מיוני 1992 מוועדת הבחירות או מהעיתונות של אותה תקופה. כלומר גם המקרה החזק ביותר במחקר תלוי בכך שרשימה אחת נפלה ולא שתיים, ובהסכם שקיומו אינו מתועד.20
6.4 בחירות 1996, מערכת שאינה מתאימה לטענה
בבחירות 1996 ניצח בנימין נתניהו את שמעון פרס בבחירה הישירה לראשות הממשלה בפער של 29,457 קולות. הפער הקטן הזה הוא שהפך את בחירות 1996 לדוגמה החוזרת לכך שכל קול קובע. אבל אחוז החסימה כלל לא חל על פתק ראשות הממשלה. בפתק לכנסת נפלו תשע רשימות עם 78,550 קולות יחד, 2.57 אחוזים, והרשימה הקרובה ביותר לאחוז החסימה, ׳אחדות למען העלייה׳, החמיצה אותו ב-23,041 קולות, קרוב למכסת מנדט שלמה.21
המודל אינו משחזר את בחירות 1996 במדויק, משום שלא אותר תיעוד של הסכמי עודפי הקולות באותה מערכת בחירות, ולכן אין כאן חישוב חלופי. גם בלעדיו התמונה ברורה: שום רשימה לא נעצרה במרחק של אלפים בודדים של קולות מאחוז החסימה, כפי שקרה בבחירות אפריל 2019 ובבחירות 2022, והפער שהכריע את מערכת הבחירות היה בפתק אחר לגמרי.
6.5 בחירות אפריל 2019, הפער של 1,454 קולות
בבחירות אפריל 2019 קיבלה ׳הימין החדש׳ בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד 138,598 קולות. אחוז החסימה עמד על 140,052 קולות. ההפרש הוא 1,454 קולות, המרחק הקטן ביותר בהיסטוריה כחלק ממכסת מנדט, ארבעה אחוזים ממכסה. במספר קולות היו מרחקים קטנים יותר בבחירות 1949 ובבחירות 1965, כשמכסת מנדט הייתה קטנה פי שלושה ויותר. באותה מערכת בחירות נפלה גם ׳זהות׳ של משה פייגלין עם 118,031 קולות, ו׳גשר׳ של אורלי לוי עם 74,701 קולות. בסך הכול נשרפו 366,016 קולות, 8.49 אחוזים, שווה ערך ליותר מאחת עשרה מכסות מנדט.22
| התרחיש | הליכוד | ש״ס | יהדות התורה | איחוד מפלגות הימין | כולנו | הימין החדש | זהות | גוש נתניהו | כחול לבן |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| התוצאה בפועל | 35 | 8 | 8 | 5 | 4 | 0 | 0 | 60 | 35 |
| אילו ׳הימין החדש׳ היה עובר | 35 | 8 | 7 | 4 | 4 | 4 | 0 | 62 | 33 |
| אילו גם ׳זהות׳ הייתה עוברת | 34 | 7 | 7 | 4 | 4 | 4 | 3 | 63 | 33 |
חישוב פולימטר בשיטת בדר עופר על תוצאות האמת של בחירות אפריל 2019. גוש נתניהו כאן הוא סכום שבע העמודות שלפניו, בלי ׳ישראל ביתנו׳. המודל משחזר את התוצאה הרשמית של מערכת הבחירות הזו במדויק, ובלי הסכמי העודפים המתועדים הוא אינו משחזר אותה, ולכן ההסכמים מאומתים גם מהתוצאה.23
מבחינת המספרים זו הראיה השנייה במחקר לטובת הטענה שקולות אבודים מכריעים בחירות: 1,454 קולות ל׳הימין החדש׳ היו מוסיפים לגוש של בנימין נתניהו שני מנדטים ומעבירים אותו מ-60 ל-62. מבחינת התוצאה בפועל, בחירות אפריל 2019 הן הראיה הנגדית החזקה ביותר במחקר: גם בלי שני המנדטים האלה עמדו מאחורי בנימין נתניהו 65 חברי כנסת, יותר מהרוב של 61, והוא לא הצליח להרכיב ממשלה. שני התיאורים אינם סותרים זה את זה. החישוב אומר שהקולות האבודים היו משנים את מספר המנדטים, והמציאות אומרת שמספר המנדטים לא היה מספיק.
6.6 בחירות 2022, שיא הקולות האבודים
בבחירות 2022 ירדו לטמיון 417,400 קולות, 8.76 אחוזים. המכון הישראלי לדמוקרטיה מכנה את השיעור הזה שיא כל הזמנים. ׳מרצ׳ קיבלה 150,793 קולות וחסרו לה 4,062 קולות. ׳בל״ד׳ קיבלה 138,617 קולות וחסרו לה 16,238 קולות. אחוז החסימה עמד על 154,855 קולות. התוצאה הייתה 64 מנדטים לגוש בנימין נתניהו מול 56 לכל היתר.2425
| התרחיש | הליכוד | הציונות הדתית ועוצמה יהודית | ש״ס | יהדות התורה | גוש נתניהו | מרצ | בל״ד | הגוש השני |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| התוצאה בפועל | 32 | 14 | 11 | 7 | 64 | 0 | 0 | 56 |
| אילו ׳מרצ׳ הייתה עוברת | 30 | 14 | 11 | 7 | 62 | 4 | 0 | 58 |
| אילו שתיהן היו עוברות | 30 | 13 | 11 | 7 | 61 | 4 | 3 | 59 |
חישוב פולימטר בשיטת בדר עופר על תוצאות האמת של בחירות 2022. גוש נתניהו כאן הוא סכום ארבע העמודות שלפניו, והגוש השני הוא כל היתר. המודל משחזר את התוצאה הרשמית של מערכת הבחירות הזו במדויק.26
7. הבחירות ב-27 באוקטובר 2026
הפרק הזה מתאר את התנאים המספריים של מערכת הבחירות הנוכחית. הוא אינו חוזה תוצאה ואינו ממליץ לאיש כיצד להצביע. הבחירות ייערכו ב-27 באוקטובר 2026.27
7.1 כמה שווה אחוז החסימה בבחירות 2026
אחוז החסימה בבחירות 2026 עומד על 3.25 אחוזים. אם מספר הקולות הכשרים יהיה דומה לזה של בחירות 2022, אחוז החסימה יעמוד על כ-155,000 קולות, ומכסת מנדט על כ-36,000 קולות. כלומר כל רשימה שתיפול מתחת לאחוז החסימה תשרוף קולות בשווי של יותר מארבעה מנדטים. שני המספרים האלה הם חישוב פולימטר. השאלה איזו רשימה קרובה לאחוז החסימה בממוצע הסקרים נבדקת במאמר 38 הרשימות שהוגשו לבחירות לכנסת ה-26.
7.2 מועד הגשת הרשימות ומועד הסכמי העודפים
המועד להגשת רשימות המועמדים בבחירות 2026 נסגר ב-8 בספטמבר 2026 בשעה 22:00, ויושב ראש ועדת הבחירות המרכזית היה רשאי להאריך אותו עד חצות. עד סגירתו הוגשו 38 רשימות. מאותו רגע אי אפשר עוד לאחד רשימות או לפצל אותן. המועד האחרון להודעה על הסכמי עודפי קולות הוא 16 באוקטובר 2026. בין שני התאריכים האלה נקבע חלק גדול מהחשבון שיוכרע ביום הבחירות.272829
7.3 מה מלמד המחקר על בחירות 2026
מממצאי המחקר עולים שלושה דברים שנוגעים לבחירות 2026. ראשית, מספר גדול של רשימות קטנות מגדיל את שיעור הקולות שנשרפים, ושתי מערכות הבחירות עם מספר הרשימות הגדול ביותר הן גם שתי מערכות הבחירות עם השיא בקולות האבודים. שנית, קולות אבודים משני צדי המפה נוטים לבטל זה את זה, ולכן שיעור גבוה של קולות אבודים כשלעצמו אינו מעיד לטובת מי הוא פועל. שלישית, אחרי שרשימות המועמדים נסגרות נותר בידי המפלגות כלי אחד, הסכמי עודפי הקולות, והמועד שלו מאוחר יותר. מה שההסכמים האלה עשו בפועל בעבר אינו נמדד במחקר הזה, משום שברוב מערכות הבחירות הם אינם מתועדים כלל, ולכן רק תשע מערכות בחירות ניתנות לשחזור. על המשקל של אחוז החסימה והסכמי העודפים בהכרעת הבחירות ראו גם את המחקר מי באמת מכריע את הבחירות בישראל?.
8. המסקנות של המחקר
חמשת הקריטריונים שנקבעו בפרק 2, לפני הצגת הממצאים, נבחנים כאן מול הראיות בלבד.
| הקריטריון | ההכרעה | על סמך מה |
|---|---|---|
| הרשימה שנפלה הייתה קרובה לאחוז החסימה | מתקיים לעיתים קרובות | ברוב מערכות הבחירות, 21 מתוך 25, המרחק היה קטן ממכסת מנדט. הקרובה מכולן כחלק ממכסה: ׳הימין החדש׳ בבחירות אפריל 2019, 1,454 קולות |
| מעבר של אותה רשימה היה משנה מנדטים | מתקיים ברוב המקרים | בשבע מתוך תשע מערכות הבחירות ששוחזרו. הרשימה שעוברת מקבלת מנדט אחד עד ארבעה, ועד חמישה מנדטים עוברים מרשימה לרשימה |
| השינוי היה שולל רוב קיים או יוצר רוב חדש | מתקיים לעיתים רחוקות | בשתיים מתוך תשע בלבד: בחירות 1992 שוללות רוב, בחירות אפריל 2019 יוצרות רוב. בבחירות 1992 הסייג הוא שרשימה שנייה שהייתה עוברת מחזירה את הרוב, ושהחישוב תלוי בהסכם עודפים שקיומו אינו מתועד |
| הרשימות שנפלו היו משני צדי המפה או שהמנדט נשאר במחנה | מתקיים | בבחירות 1981 המנדט זז בתוך אותו מחנה. בבחירות אפריל 2019 ובבחירות 2022 נפלו רשימות משני צדי המפה |
| הכשל היה במקום אחר | מתקיים במקרה שנבדק | בבחירות אפריל 2019 עמדו מאחורי בנימין נתניהו 65 חברי כנסת ולא קמה ממשלה. זהו מקרה אחד, ולא נבדק דפוס |
הטענה נכונה בקטן ולא נכונה בגדול. קולות אבודים אכן מזיזים מנדטים, וזה קורה ברוב מערכות הבחירות. הם משנים את הרוב של 61 מנדטים לעיתים רחוקות, בשתיים מתוך תשע מערכות הבחירות שניתן היה לשחזר.
בחירות 1992 הן המקרה החזק. אילו ׳התחיה׳ הייתה עוברת את אחוז החסימה בבחירות 1992, הגוש החוסם של יצחק רבין היה יורד מ-61 מנדטים ל-60, כלומר מרוב לתיקו. זהו המקרה היחיד במחקר שבו מעבר של רשימה אחת שולל רוב קיים, והוא תלוי בשני תנאים: שרשימה שנייה, ׳הרשימה המתקדמת לשלום׳, נשארה מתחת לאחוז החסימה, ושהסכם העודפים בין ׳מפלגת העבודה׳ ל׳מרצ׳, שקיומו אינו מתועד, אכן נחתם.
בחירות 2022 הן הדוגמה שהכי מרבים לצטט, והחלשה ביותר. גם אילו ׳מרצ׳ וגם אילו ׳בל״ד׳ היו עוברות את אחוז החסימה בבחירות 2022, לגוש של בנימין נתניהו היו נשארים 61 מנדטים והוא היה מרכיב ממשלה. השיא ההיסטורי של קולות אבודים לא היה מספיק כדי לשלול ממנו את הרוב.
הסכנה גדלה בגלל אחוז החסימה ולא בגלל המצביעים. אחוז חסימה של 3.25 אחוזים שווה 4.27 מכסות מנדט. בבחירות 1981, כשאחוז החסימה עמד על אחוז אחד, הוא היה שווה 1.27 מכסות. רשימה שנעצרת מתחת לאחוז החסימה שורפת היום פי שלושה ויותר ממה ששרפה אז.
קולות אבודים אינם של צד אחד. בבחירות 1981, בבחירות אפריל 2019 ובבחירות 2022 נפלו רשימות משני צדי המפה, ולכן סך הקולות האבודים כשלעצמו אינו מעיד לטובת מי הם פעלו.
מנדטים אינם ממשלה. הראיה הברורה ביותר לכך היא בחירות אפריל 2019. מאחורי בנימין נתניהו עמדו 65 חברי כנסת שהמליצו עליו בפני נשיא המדינה, יותר מהרוב של 61, והוא לא הרכיב ממשלה והכנסת התפזרה. זהו מקרה אחד, והוא אינו מבסס דפוס.
על בחירות 1992 לא אותר פרסום בן זמנו. על בחירות 2022 הטענה נאמרה במספרים בתוך שבוע מסגירת הקלפיות. על בחירות 1992 לא אותר פרסום מאותה שנה שקשר בין נפילת ׳התחיה׳ לתוצאה, אבל העיתונות הישראלית של 1992 כמעט לא סרוקה ולא זמינה ברשת, ולכן אי אפשר להסיק מכך שהטענה לא נאמרה אז.
9. רשימת מקורות
תוצאות הבחירות לכנסת, מקור ראשי. תוצאות הבחירות לכנסת מהאספה המכוננת בינואר 1949 ועד הכנסת העשרים וחמש, 1 בנובמבר 2022, כפי שפרסמה אותן ועדת הבחירות המרכזית. מאתר הוועדה אי אפשר להוריד את הטבלאות באופן אוטומטי, ולכן הנתונים נלקחו מטבלאות התוצאות של ויקיפדיה בעברית, המצטטות אותו:
בחירות 1949
בחירות 1951
בחירות 1955
בחירות 1959
בחירות 1961
בחירות 1965
בחירות 1969
בחירות 1973
בחירות 1977
בחירות 1981
בחירות 1984
בחירות 1988
בחירות 1992
בחירות 1996
בחירות 1999
בחירות 2003
בחירות 2006
בחירות 2009
בחירות 2013
בחירות 2015
בחירות אפריל 2019
בחירות ספטמבר 2019
בחירות 2020
בחירות 2021
בחירות 2022
מקורות מוסדיים ומחקריים. מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אחוז החסימה החוקי הארצי, השוואה בין ישראל למדינות דמוקרטיות נוספות, 2018
בלאנדר, דנה, איך הקולות הופכים למנדטים?, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 17 במרץ 2015
שפירא, אסף, על אחוז החסימה, הקולות המבוזבזים ומה שביניהם, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 3 בנובמבר 2022
הבחירות בישראל 2022, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2025
ארץ, עידן, את מה חוסם אחוז החסימה, השילוח, 12 באפריל 2024
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, לוח הזמנים לבחירות לכנסת ה-26
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, רשימות המועמדים שהוגשו
מקורות עיתונאיים. וואינט, 11 במרץ 2014, על אישור חוקי המשילות ברוב של 67 ללא מתנגדים
גלובס, 11 במרץ 2014, על החרם של האופוזיציה על ההצבעה
וואינט, 16 באפריל 2019, על 65 הממליצים על בנימין נתניהו
מעריב, 16 באפריל 2019, על 65 הממליצים
וואינט, 30 במאי 2019, על פיזור הכנסת ברוב של 74 מול 45
ליאור, גד, וואינט, 19 במרץ 2021, על המנדט השני של רשימת פלאטו שרון
וואינט, 29 במרץ 2019, הסכמי העודפים של בחירות אפריל 2019
וואינט, אוקטובר 2022, הסכמי העודפים של בחירות 2022
הארץ, 21 באוקטובר 2022, על סירובה של בל״ד להסכם עודפים
וואינט, 6 בספטמבר 2026, על מועד הגשת רשימות המועמדים
וואינט, 8 בספטמבר 2026, על סגירת הגשת הרשימות
מקורות באנגלית, רק במקום שאין מקור בעברית. ויקיפדיה באנגלית, מנדט חסר, על המנדט של רשימת פלאטו שרון שעבר למפד״ל
ויקיפדיה באנגלית, בחירות 1992, הערת השוליים על הסכמי העודפים שהניחו הסקרים
חישובים. מודל חלוקת מנדטים בשיטת בדר עופר שנבנה בפולימטר והורץ על תוצאות האמת של כל עשרים וחמש מערכות הבחירות. המודל שחזר את התוצאה הרשמית במדויק בתשע מהן, ורק בהן מוצג במחקר חישוב חלופי.
הערות שוליים
- חישוב פולימטר מתוך טבלאות התוצאות של כל מערכת בחירות (הכתובות בפרק 9). אימות חיצוני לשיעור של בחירות 2022: ארץ, עידן, ״את מה חוסם אחוז החסימה״, השילוח, 12 באפריל 2024: ״שיא הקולות המבוזבזים נשבר שוב: 8.76% מהבוחרים לא זכו לייצוג בכנסת״.
https://hashiloach.org.il/electoral-threshold/ ↩ - מודל חלוקת מנדטים בשיטת בדר עופר שנבנה בפולימטר והורץ על תוצאות האמת של כל עשרים וחמש מערכות הבחירות. המודל שחזר את התוצאה הרשמית במדויק בתשע מהן, ורק בהן מוצג במחקר חישוב חלופי. ב-9 בספטמבר 2026 הורץ החישוב שוב, באופן עצמאי ובקוד נפרד, על תשע מערכות הבחירות המשוחזרות, ושחזר את כל הטבלאות שבמחקר מנדט במנדט. ↩
- בלאנדר, דנה, ״איך הקולות הופכים למנדטים?״, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 17 במרץ 2015. הציטוט המאשר: ״המודד הכללי = סך כל הקולות הכשרים שניתנו לרשימות שעברו את אחוז החסימה / 120״; ״רשימה שהמודד שלה הוא הגדול ביותר... מקבלת מושב נוסף״.
https://www.idi.org.il/articles/3499 ↩ - בלאנדר, דנה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 17 במרץ 2015. הציטוט המאשר: ״אם שתי רשימות נקשרו ביניהן בהסכם עודפים מתייחסים אליהן בשלב זה של החישוב כרשימה אחת ונקבע עבורן מודד רשימה משותף״.
https://www.idi.org.il/articles/3499 ↩ - טבלאות התוצאות של עשרים וחמש מערכות הבחירות, ויקיפדיה בעברית, המצטטת את נתוני ועדת הבחירות המרכזית. הכתובת של כל אחת מהטבלאות, לפי שנת הבחירות, מופיעה בפרק 9. בכל מערכת בחירות נבדק שסכום הקולות של כל הרשימות שווה לסך הקולות הכשרים ושסכום המנדטים הוא 120. כל העמודים נצפו שוב ב-10 בספטמבר 2026. ↩
- שפירא, אסף, ״על אחוז החסימה, הקולות המבוזבזים ומה שביניהם״, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 3 בנובמבר 2022, יומיים אחרי הבחירות. הציטוט המאשר: ״אחוז הקולות המבוזבזים בבחירות 2022 צפוי לשבור שיא של כ-8.5%-9%״.
https://www.idi.org.il/articles/46202 ↩ - סקירת מקורות של פולימטר, ספטמבר 2026. היעדר ממצא אינו הוכחה שהפרסום אינו קיים: ארכיוני העיתונות הישראלית מיוני 1992 כמעט לא סרוקים ולא זמינים ברשת, והבדיקה נעשתה במקורות מקוונים בלבד ואינה ממצה. ↩
- עמודות הקולות האבודים, האחוז והמכסות הן חישוב פולימטר מתוך אותן טבלאות. אימות חיצוני: שפירא, אסף, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 3 בנובמבר 2022: ״אבל ב-2 מערכות הבחירות הקודמות הוא היה נמוך מאוד, 0.8% ו-1.5%״, כלומר בחירות 2020 ובחירות 2021; ולבחירות 2022, ״הבחירות בישראל 2022״, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2025, עמ׳ 23: ״שיעורם של קולות ׳מבוזבזים׳ אלה (8.8%)״.
https://www.idi.org.il/articles/46202 ↩ - מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ״אחוז החסימה החוקי הארצי: השוואה בין ישראל למדינות דמוקרטיות נוספות״, 2018. הציטוט המאשר: ״התקופה הראשונה, שבה נקבע אחוז החסימה על 1%... נמשכה מן הכנסת השנייה (1951) ועד הכנסת ה-12... בבחירות לכנסת ה-13 (1992) הועלה אחוז החסימה ל-1.5%... מן הכנסת ה-17 (2006)... הועלה אחוז החסימה ל-2%. מן הכנסת ה-20 (2015) והלאה אחוז החסימה הוא 3.25%״.
https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/8d6433f2-66cc-e811-80e7-00155d0aeea3/2_8d6433f2-66cc-e811-80e7-00155d0aeea3_11_10898.pdf ↩ - שפירא, אסף, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 3 בנובמבר 2022. הציטוט המאשר: ״בישראל הוא הועלה ל-1% לקראת בחירות 1951, ל-1.5% לקראת בחירות 1992, ל-2% לקראת בחירות 2006, ול-3.25% לקראת בחירות 2015״. המכון נוקב בשנת הבחירות הראשונות שנערכו לפי 3.25 אחוזים; החוק עצמו אושר במרץ 2014.
https://www.idi.org.il/articles/46202 ↩ - ״0:67, הכנסת אישרה את חוקי המשילות״, וואינט, 11 במרץ 2014. הציטוטים המאשרים: ״אישרו לבסוף תיקון לחוק יסוד: הממשלה ותיקון לחוק הבחירות לכנסת ברוב של 67 תומכים, ללא מתנגדים וללא נמנעים״; ״התיקון לחוק הבחירות לכנסת העלה את אחוז החסימה ל-3.25״.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4497480,00.html ↩ - גלובס, 11 במרץ 2014. הציטוט המאשר: ״הצעת החוק עברה ברוב של 67 חברי כנסת וללא מתנגדים לנוכח החרם שהטילה האופוזיציה״.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000923376 ↩ - ״נתניהו השיג 65 ממליצים להרכבת הממשלה״, וואינט, 16 באפריל 2019: ״מאזן הממליצים עומד כעת על 65 לעומת 45״; וכן מעריב, 16 באפריל 2019: ״65 חברי כנסת המליצו עליו, לעומת 45 שהמליצו על יו״ר כחול לבן, בני גנץ״; ״כולנו, ישראל ביתנו ואיחוד מפלגות הימין נתנו לנתניהו את מירב הממליצים״.
https://www.maariv.co.il/elections2019/news/Article-694576
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5495244,00.html ↩ - ״הכנסת פוזרה סופית: בחירות ב-17 בספטמבר״, וואינט, 30 במאי 2019. הציטוטים המאשרים: ״בהצעת החוק לפיזור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית תמכו 74 חברי כנסת, 45 התנגדו״; ליברמן: ״מדינת ישראל, לצערי, הולכת לבחירות בגלל סירובו של נתניהו לקבל את הצעת ישראל ביתנו ולהצביע על חוק הגיוס במתכונת המקורית״.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5517559,00.html ↩ - תוצאות הבחירות לכנסת התשיעית, 17 במאי 1977, ויקיפדיה בעברית. בטבלת התוצאות: ד״ש 202,265 קולות ו-15 מנדטים; המערך 32 מנדטים; המפד״ל 12 מנדטים; רשימת פלאטו שרון 35,049 קולות; התנועה להתחדשות ציונית חברתית 14,516 קולות; סך הקולות הכשרים 1,747,820. המרחק מאחוז החסימה הוא חישוב פולימטר.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%AA ↩ - על המנדט השני של רשימת פלאטו שרון: ליאור, גד, וואינט, 19 במרץ 2021: ״הבעיה שרשימתו הכילה רק מועמד אחד, אותו עצמו. וכך נזרק לפח המנדט השני וחולק למעשה בין כל המפלגות״. הפרט שהמנדט עבר דווקא ל׳מפד״ל׳ מופיע רק בוויקיפדיה באנגלית, ״Underhang seat״: ״the second seat was reallocated to the Mafdal instead, increasing its seats from 11 to 12״, ולא אותר לו מקור בעברית.
https://en.wikipedia.org/wiki/Underhang_seat
https://www.ynet.co.il/economy/article/SJKTwVAQO ↩ - תוצאות הבחירות לכנסת העשירית, 30 ביוני 1981, ויקיפדיה בעברית. בטבלת התוצאות: הליכוד 718,941 קולות ו-48 מנדטים, המערך 708,536 קולות ו-47 מנדטים; פועלי אגודת ישראל 17,090 קולות; סך הקולות הכשרים 1,937,366.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA ↩ - תוצאות הבחירות לכנסת השלוש עשרה, 23 ביוני 1992, ויקיפדיה בעברית. בטבלת התוצאות: התחיה 31,957 קולות, 1.2 אחוזים, אפס מנדטים; הרשימה המתקדמת לשלום 24,181 קולות; סך הקולות הכשרים 2,616,841. הציטוט המאשר: ״אחוז החסימה, שהועלה בבחירות אלו לאחוז וחצי, עמד, בהתאם, על 39,253 קולות. המודד למושב בכנסת (מנדט) עמד על 20,715 קולות״.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94 ↩ - מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2018, על העלאת אחוז החסימה ל-1.5 אחוזים לקראת הבחירות לכנסת השלוש עשרה. החודש המדויק של אישור החוק לא אומת ולכן אינו נכתב כאן.
https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/8d6433f2-66cc-e811-80e7-00155d0aeea3/2_8d6433f2-66cc-e811-80e7-00155d0aeea3_11_10898.pdf ↩ - הסכמי העודפים של בחירות 1992 שהמודל מניח (מפלגת העבודה עם מרצ, הליכוד עם צומת, התחיה עם מולדת) מופיעים רק בהערת שוליים לטבלת הסקרים בעמוד בחירות 1992 בוויקיפדיה באנגלית, כהנחת חישוב של סקר מלפני הבחירות: ״the calculation of seats assumes... surplus vote agreements were signed between Labor and Ratz-Mapam... Likud and Tzomet, and Tehiya and Moledet״. זה אינו תיעוד שההסכמים נחתמו, ולא אותר להם מקור בעברית או אישוש עצמאי.
https://en.wikipedia.org/wiki/1992_Israeli_legislative_election ↩ - תוצאות הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה, 29 במאי 1996, ויקיפדיה בעברית. בטבלת הבחירה לראשות הממשלה: נתניהו 1,501,023 קולות, פרס 1,471,566; ההפרש, 29,457, הוא חישוב פולימטר משני המספרים. בטבלת הבחירות לכנסת: אחדות למען העלייה 22,741 קולות; סך הקולות הכשרים 3,052,130.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2_%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%94 ↩ - תוצאות הבחירות לכנסת העשרים ואחת, 9 באפריל 2019, ויקיפדיה בעברית. בטבלת התוצאות: הימין החדש 138,598 קולות, 3.22 אחוזים, אפס מנדטים; זהות 118,031; גשר 74,701; סך הקולות הכשרים 4,309,270.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%AA ↩ - הסכמי העודפים של בחירות אפריל 2019 שהמודל מניח: הליכוד עם איחוד מפלגות הימין, העבודה עם מרצ, ישראל ביתנו עם הימין החדש, ש״ס עם יהדות התורה, חד״ש-תע״ל עם רע״ם-בל״ד. מקור: וואינט, 29 במרץ 2019, על הסכמי העודפים שהוגשו לוועדת הבחירות; הכתבה מונה את חמשת ההסכמים.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5486424,00.html ↩ - תוצאות הבחירות לכנסת העשרים וחמש, 1 בנובמבר 2022, ויקיפדיה בעברית. בטבלת התוצאות: מרצ 150,793 קולות, בל״ד 138,617 קולות, סך הקולות הכשרים 4,764,742; הליכוד 32 מנדטים, הציונות הדתית 14, ש״ס 11, יהדות התורה 7.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%A9 ↩ - ״הבחירות בישראל 2022״, בעריכת גדעון רהט, נעם גדרון ומיכל שמיר, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2025, עמ׳ 23: ״מספר הקולות שניתנו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה... היה הגבוה ביותר בהשוואה לכל מערכות הבחירות הקודמות״; וכן השילוח, 12 באפריל 2024: ״שיא הקולות המבוזבזים נשבר שוב: 8.76%״.
https://www.idi.org.il/media/27873/the-elections-in-israel-2022.pdf ↩ - הסכמי העודפים של בחירות 2022 שהמודל מניח: הליכוד עם הציונות הדתית, ש״ס עם יהדות התורה, יש עתיד עם המחנה הממלכתי, העבודה עם מרצ. מקור: וואינט, אוקטובר 2022, על הסכמי העודפים שהוגשו לוועדת הבחירות; על סירובה של בל״ד להסכם: הארץ, 21 באוקטובר 2022.
https://www.haaretz.co.il/news/elections/2022-10-21/ty-article/.premium/00000183-f976-d5c4-a1b7-ff76b6310000
https://www.ynet.co.il/news/election2022/article/hk2hwjxeo ↩ - ״לוח זמנים לפעילות הוועדה״, ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, עדכון 17 באוגוסט 2026: ״הגשת רשימות המועמדים לוועדה המרכזית, יום 2״ ב-8 בספטמבר 2026; ״מועד אחרון להודעה לוועדה המרכזית בדבר התקשרויות (הסכמי עודפים)״ ב-16 באוקטובר 2026; ״יום הבחירות״ ב-27 באוקטובר 2026.
https://www.gov.il/he/pages/time--table-26 ↩ - אטינגר, אמיר, ״הרבה מפלגות, מעט אותיות: הקרב הסמוי לקראת הגשת הרשימות״, וואינט, 6 בספטמבר 2026. שני ציטוטים מאשרים: ״יום שלישי יהיה היום האחרון להגשת הרשימות: המתמודדים יוכלו להגיע בשעה 16:00, ולהגיש את הרשימה עד השעה 22:00״; ״ועדת הבחירות מסרה כי היו״ר נעם סולברג יוכל להחליט אם להאריך את הגשת הרשימות עד חצות״.
https://www.ynet.co.il/news/elections2026/article/hkvatl5ome ↩ - ״38 מפלגות הגיעו, נסגרה הגשת הרשימות לכנסת״, וואינט, 8 בספטמבר 2026; וכן ״רשימות המועמדים לכנסת״, ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, עדכון 9 בספטמבר 2026, המונה 38 רשימות שהוגשו.
https://www.gov.il/he/pages/candidates-lists-26
https://www.ynet.co.il/news/elections2026/article/r1h8ec6dml ↩
את המחקר הזה הכין פולימטר, מצביעים חכם. המחקר מתאר ומודד ואינו ממליץ. הוא נשען על מקורות פומביים בלבד, לא מבטא תמיכה באף מפלגה, מועמד או מגזר, ואין בו המלצה מכל סוג. פולימטר אינו ממומן על ידי אף גורם פוליטי. מצאתם טעות? חושבים שיש מה לתקן? תכתבו לנו: support@polimeter.co.il