ההיסטוריה של פסילת מועמדים לכנסת

מעודכן ליום 25 בספטמבר 2026

הסבר על המונחים במחקר: ׳פסילה׳ היא החלטה של ועדת הבחירות המרכזית למנוע מרשימה או ממועמד להתמודד בבחירות לכנסת. בית המשפט העליון לא פוסל. הוא בודק את החלטת הוועדה ומחליט אם הרשימה או המועמד רשאים להתמודד. לכן במחקר רק ועדת הבחירות המרכזית ׳פוסלת׳ או ׳לא פוסלת׳. כשהוועדה פוסלת, בית המשפט העליון ׳מבטל את הפסילה ומתיר להתמודד׳ או ׳מאשר את הפסילה׳. כשהוועדה לא פוסלת ומישהו מערער על ההחלטה, בית המשפט העליון ׳דוחה את הערעור ומתיר להתמודד׳ או ׳מונע את ההתמודדות׳.

על שני סוגי הפסילה: ועדת הבחירות המרכזית פוסלת רשימות ומועמדים משתי סיבות: בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד, למשל הסתה לגזענות, או בגלל פגם בהגשה או בכשירות, למשל חתימות חסרות או תקופת צינון שלא הסתיימה. פרק 8 עוסק בסוג השני, ושאר הפרקים בסוג הראשון. כשכתוב במחקר ׳פסילה׳ בלי פירוט, הכוונה לסוג הראשון.

על המקורות: לצד כל קביעה עובדתית מופיע מספר שמפנה להערת שוליים, או שהמקורות לה מופיעים ברשימה שמתחת לטבלה. לכל מקור מופיעים שמו, תאריך הפרסום, ציטוט ממנו או תיאור שלו, וכתובתו. כל עובדה נשענת לפחות על שני מקורות בלתי תלויים, ופרטים שנמצא להם מקור אחד בלבד לא נכללו, אלא אם המקור הוא מחקר אקדמי או מסמך רשמי של ועדת הבחירות המרכזית.

1. השורה התחתונה במספרים

1. מהבחירות הראשונות ב-1949 ועד בחירות 2022 נערכו 25 מערכות בחירות לכנסת. ועדת הבחירות המרכזית פסלה רשימה או מועמד בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד ב-12 מהן. בסך הכול פסלה הוועדה מהסיבה הזו 20 פעמים: 12 פסילות של רשימה ו-8 פסילות של מועמד. בית המשפט העליון ביטל 16 מהפסילות והתיר לרשימות ולמועמדים להתמודד. בית המשפט העליון אישר את 4 הפסילות האחרות.¹
2. בית המשפט העליון אישר 4 פסילות בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד: של ׳הרשימה הסוציאליסטית׳ בבחירות 1965, של ׳כך׳ בבחירות 1988, ושל ׳כך׳ ושל ׳כהנא חי׳ בבחירות 1992. אחרי בחירות 1992 בית המשפט העליון לא אישר אף פסילה של ועדת הבחירות המרכזית בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד.²
3. ועדת הבחירות המרכזית לא פסלה אף רשימה או מועמד בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד ב-5 מערכות הבחירות הראשונות, מבחירות 1949 ועד בחירות 1961. הוועדה פסלה רשימה מהסיבה הזו לראשונה בבחירות 1965: את ׳הרשימה הסוציאליסטית׳. לוועדה לא הייתה אז סמכות מפורשת בחוק לפסול רשימה בגלל מטרותיה. סעיף 7א׳ ב׳חוק יסוד: הכנסת׳, שמגדיר את העילות לפסילה מהסוג הזה, נוסף רק ב-1985.³
4. כבר בבחירות 1951 ועדת הבחירות המרכזית פסלה רשימות בגלל פגם בהגשה או בכשירות. הוועדה פסלה 5 רשימות, 4 מהן בגלל פגמים בחתימות התומכים. הרשימה החמישית היא ׳למען העולים החדשים והחיילים המשוחררים׳, ובית המשפט העליון ביטל את הפסילה שלה והתיר לה להתמודד בכל זאת. מבחירות 1955 ועד בחירות 1999 פסלה הוועדה, או לא קיבלה כבר בהגשה, עד 4 רשימות בכל מערכת בחירות. בבחירות 1988 מחקה הוועדה 98 מתוך 990 המועמדים.⁴
5. מבחירות 2003 ועד בחירות 2022 ועדת הבחירות המרכזית ויושב ראש הוועדה פסלו או מחקו 12 מועמדים בגלל פגם בכשירות. בית המשפט העליון דן לפחות ב-3 מהפסילות האלה. בבחירות 2003 אישר בית המשפט העליון את פסילת שר הביטחון שאול מופז בגלל תקופת הצינון, ואת פסילת משה פייגלין בגלל הרשעה בעבירה שיש עמה קלון. בבחירות 2022 ביטל בית המשפט העליון את פסילת עמיחי שיקלי, שיושב ראש הוועדה פסל בגלל פרישה מסיעה, והתיר לו להתמודד. הפירוט בפרק 8.⁵
6. מבחירות 1949 ועד בחירות 1961, ומבחירות 1969 ועד בחירות 1977, לא נמצא תיעוד לבקשות לפסול רשימה או מועמד בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד. בבחירות 1965 הוגשה בקשה אחת, וגם בבחירות 1981 הוגשה בקשה אחת. בבחירות 1988 הוגשו לוועדת הבחירות המרכזית 33 בקשות פסילה נגד 21 רשימות. ׳כך׳ הגישה 12 מהבקשות, נגד רשימות מהמרכז ומהשמאל. מבין 21 הרשימות שהוגשו נגדן בקשות, הוועדה פסלה רק את מפלגת ׳כך׳. בבחירות 1996 לא הוגשה לוועדה אף בקשה. בבחירות 2003 הוגשו 17 בקשות נגד 8 רשימות ומועמדים, והוועדה פסלה 3 מהם. מבחירות 2015 ועד בחירות 2022 הוגשו בכל מערכת בחירות 6 עד 8 בקשות פסילה. הפירוט לפי מערכת בחירות בפרק 4.⁶
7. מבחירות 2003 ועד בחירות 2022 ועדת הבחירות המרכזית פסלה 14 פעמים רשימה או מועמד בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד: 6 פסילות של רשימות ו-8 פסילות של מועמדים. בית המשפט העליון ביטל את כל 14 הפסילות והתיר לרשימות ולמועמדים להתמודד.⁷
8. היועצים המשפטיים לממשלה התנגדו ל-11 מתוך 14 הפסילות של ועדת הבחירות המרכזית בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד, מבחירות 2003 ועד בחירות 2022, ותמכו ב-2: בבחירות 2003 תמך היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין בפסילת חבר הכנסת עזמי בשארה, מנהיג ׳בל״ד׳, ובפסילת רשימת ׳בל״ד׳. בית המשפט העליון ביטל גם את 2 הפסילות האלה, ברוב של 7 שופטים מול 4, והתיר לבשארה ול׳בל״ד׳ להתמודד. לעמדת היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין על פסילת חבר הכנסת אחמד טיבי מ׳חד״ש-תע״ל׳ בבחירות 2003 לא נמצאו שני מקורות.⁸
9. בית המשפט העליון מנע בבחירות אפריל 2019 ובבחירות ספטמבר 2019 את התמודדותם של 3 מועמדים שוועדת הבחירות המרכזית לא פסלה: חבר הכנסת לשעבר מיכאל בן ארי, ברוך מרזל ובנצי גופשטיין, יושב ראש ארגון להב״ה. ברוך מרזל ובנצי גופשטיין היו מועמדים ברשימת ׳עוצמה יהודית׳. בשלושת המקרים תמך היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בבקשת הפסילה. הפירוט בפרק 7.⁹
10. ב-23 בספטמבר 2026 פסלה ועדת הבחירות המרכזית 2 רשימות ו-2 מועמדים לקראת הבחירות לכנסת ה-26: את ׳רע״ם׳ (הרשימה הערבית המאוחדת) ואת ׳הרשימה המשותפת׳ של חד״ש, תע״ל ובל״ד, כל אחת ברוב של 18 חברי ועדה מול 5; את חבר הכנסת עופר כסיף מחד״ש ברוב של 19 מול 5; ואת יושב ראש ׳בל״ד׳ סאמי אבו שחאדה ברוב של 30 או 31 מול 4 (המקורות חלוקים במספר התומכים).¹⁰
11. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התנגדה ל-3 מהפסילות שוועדת הבחירות המרכזית החליטה עליהן ב-23 בספטמבר 2026: של ׳רע״ם׳ (הרשימה הערבית המאוחדת), של ׳הרשימה המשותפת׳ של חד״ש, תע״ל ובל״ד, ושל חבר הכנסת עופר כסיף מחד״ש. בעניין יושב ראש ׳בל״ד׳ סאמי אבו שחאדה הוצגה בדיון בוועדה עמדת היועצת ש"יש בסיס לבקשת הפסילה", אבל היועצת לא המליצה במפורש לפסול אותו.¹¹
12. יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, הצביע ב-23 בספטמבר 2026 בעד פסילת יושב ראש ׳בל״ד׳ סאמי אבו שחאדה, ואמר לפני ההצבעה: "אחרוג ממנהג יושבי הראש לשמור על נטרליות". לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, במהלך השנים התקבעה מסורת שלפיה יושבי ראש הוועדה לא מצביעים על פסילות. בבחירות 1965, לפי מחקר אקדמי, הצביע יושב ראש הוועדה, השופט משה לנדוי, בעד פסילת ׳הרשימה הסוציאליסטית׳.¹²
13. בין חברי ועדת הבחירות שהצביעו ב-23 בספטמבר 2026 בעד פסילת יושב ראש ׳בל״ד׳ סאמי אבו שחאדה, שמספרם 30 או 31 לפי המקורות השונים, היו גם נציגים של מפלגות מהאופוזיציה, ובהם נציג ׳הדמוקרטים׳ בראשות יאיר גולן.¹³
14. בית המשפט העליון ידון ביום חמישי, 1 באוקטובר 2026, בהרכב של 9 שופטים, בין השאר בפסילת יושב ראש ׳בל״ד׳ סאמי אבו שחאדה. פסילה של מועמד, כמו פסילת אבו שחאדה, לא נכנסת לתוקף עד שבית המשפט העליון מאשר אותה. פסילה של רשימה, כמו פסילת ׳רע״ם׳, בתוקף כל עוד בית המשפט העליון לא התיר לרשימה להתמודד.¹⁴
15. המחקר לא מנבא מה יחליט בית המשפט העליון על הפסילות שקבעה ועדת הבחירות המרכזית בספטמבר 2026, ולא מעריך אם הפסילות מוצדקות.

2. איך ועדת הבחירות פוסלת רשימה או מועמד לכנסת?

סעיף 7א׳ ל׳חוק יסוד: הכנסת׳ מאפשר למנוע מרשימה או ממועמד להתמודד בבחירות לכנסת באחת משלוש עילות: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות, ותמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.¹⁵ ועדת הבחירות המרכזית בודקת גם אם הרשימה הוגשה כדין, למשל עם מספר החתימות והערבון שהחוק דורש, ואם המועמדים כשירים, למשל לפי גילם, לפי תקופת הצינון שחלה עליהם או לפי הרשעה בעבירה שיש עמה קלון. פסילות מהסוג הזה מתוארות בפרק 8. בפסילות של מועמדים בגלל פגם בכשירות החליט לא פעם יושב ראש הוועדה לבדו, למשל בפסילת משה פייגלין בבחירות 2003 ובפסילת עמיחי שיקלי בבחירות 2022.¹⁶

ועדת הבחירות המרכזית מכריעה בבקשות לפסול רשימה או מועמד בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד. חברי הוועדה הם נציגים של הסיעות בכנסת היוצאת, ובראש הוועדה עומד שופט של בית המשפט העליון.¹⁷ כשהוועדה פוסלת מועמד בגלל מעשיו, הפסילה לא נכנסת לתוקף עד שבית המשפט העליון מאשר אותה. כשהוועדה פוסלת רשימה, הפסילה נכנסת לתוקף מיד, והרשימה יכולה לערער לבית המשפט העליון. מי שביקש לפסול רשימה או מועמד, והוועדה לא פסלה, יכול גם הוא לערער לבית המשפט העליון.¹⁸

3. כל הפסילות בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד, מבחירות 1949 ועד בחירות 2022

מהבחירות הראשונות ב-1949 ועד בחירות 2022 נערכו 25 מערכות בחירות לכנסת. ועדת הבחירות המרכזית פסלה רשימה או מועמד בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד ב-12 מהן, ובסך הכול 20 פעמים. בית המשפט העליון ביטל 16 מהפסילות האלה ואישר 4 פסילות. פסילות בגלל פגם בהגשה או בכשירות לא נספרות בטבלה הזו, והן מפורטות בפרק 8.

הטבלה לא כוללת את 3 המועמדים שוועדת הבחירות המרכזית לא פסלה ובית המשפט העליון מנע את התמודדותם: מיכאל בן ארי בבחירות אפריל 2019, וברוך מרזל ובנצי גופשטיין בבחירות ספטמבר 2019 (פרק 7). בקשות הפסילה שהוגשו בכל מערכת בחירות מופיעות בטבלה שבפרק 4. הפירוט של כל פסילה, עם עמדת היועץ המשפטי לממשלה והמקורות, מופיע בטבלאות שבפרק 5 ובפרק 6. המקורות לספירה הכוללת מופיעים מיד אחרי הטבלה.

המקורות לטבלה

בחירות 1949 עד 1961:
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 באוגוסט 2026: "הפסילה הראשונה של רשימת מועמדים בישראל התרחשה בשנת 1965".
https://www.idi.org.il/articles/65951
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "עד 1964 לא הייתה כל הגבלה חוקית של הזכות להיבחר".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf

בחירות 1965 עד 1981:
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 26 בפברואר 2019: "לפני עיגון עילות הפסילה בחוק יסוד: הכנסת פסלה ועדת הבחירות 3 פעמים רשימות".
https://www.idi.org.il/articles/26030
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 באוגוסט 2026: בטבלת מקרי הפסילה, בין בחירות 1965 לבחירות 1984 אין פסילה נוספת.
https://www.idi.org.il/articles/65951
ישראל היום, 6 במרץ 2019: "קצת פחות מ-20 שנה אח״כ, לקראת בחירות 1984, נפסלו שתי רשימות".
https://www.israelhayom.co.il/article/638613
סעיף 7א׳ נוסף ל׳חוק יסוד: הכנסת׳ ב-1985. 3 הפסילות שלפניו הן זו של 1965 ושתי הפסילות של 1984.

בחירות 1996 ו-1999:
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "לאחר אישור רישומן של שתי המפלגות, לא התקבלה בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת הארבע עשרה פנייה לפסול רשימה כלשהי".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "ב1999 הוגשה בקשה אחת לפסילת רשימת בל״ד... נדחתה".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 באוגוסט 2026: בטבלת מקרי הפסילה אין שורה לבחירות 1996 ולבחירות 1999.
https://www.idi.org.il/articles/65951

בחירות 1984 עד 2022:
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 26 בפברואר 2019: "מאז קבלת סעיף 7א. קיבלה הועדה 7 פעמים החלטה לפסול רשימה ופסלה 6 פעמים מועמדים מתוך רשימה. מתוך 13 החלטות אלה... בית המשפט הפך את החלטת הועדה 10 פעמים".
https://www.idi.org.il/articles/26030
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 באוגוסט 2026: טבלת מקרי הפסילה מבחירות 1965 עד בחירות 2022 מונה 20 פסילות, ובהן 4 שבהן הערעור נדחה: 1965, 1988 ושתיים ב-1992.
https://www.idi.org.il/articles/65951
המקורות לכל פסילה בנפרד מופיעים אחרי הטבלאות בפרק 5 ובפרק 6.

4. בקשות הפסילה בכל מערכות הבחירות, מבחירות 1949 ועד בחירות 2026

בקשת פסילה היא פנייה לוועדת הבחירות המרכזית לפסול רשימה או מועמד בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד. בקשה כזו הגישו בעבר סיעות ומפלגות, ארגונים ואזרחים. בבחירות 2003 הגיש בקשה גם היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין.¹⁹ המספר המלא של הבקשות נמצא ל-16 מתוך 25 מערכות הבחירות, מבחירות 1949 ועד בחירות 2022. בבחירות 2013 נמצאו מקורות ל-12 בקשות לפחות. המספרים מבחירות 1965 ועד בחירות 2003 לקוחים ממחקר אקדמי של החוקרות מיכל שמיר וקרן מרגל. המספרים מבחירות 2006 ועד בחירות 2013 לקוחים מהודעות ועדת הבחירות המרכזית ומכלי תקשורת, והמספרים מבחירות 2015 ועד בחירות 2022 מדפי הבקשות של ועדת הבחירות המרכזית.²⁰ מבחירות 1949 ועד בחירות 1961, ומבחירות 1969 ועד בחירות 1977, לא נמצא תיעוד לבקשות פסילה, גם לא בחיפוש בארכיון העיתונות ההיסטורית של הספרייה הלאומית. ייתכן שבבחירות האלה הוגשו בקשות שלא נמצא להן תיעוד במקורות שנבדקו. בקשות לפסול רשימה או מועמד בגלל פגם בהגשה או בכשירות, למשל בגלל פרישה מסיעה, לא נספרות בטבלה, והן מתוארות בפרק 8. בשורה האחרונה בטבלה מופיעות גם בקשות הפסילה לקראת בחירות 2026.

בעמודה ׳החלטת ועדת הבחירות׳: מספר חברי הוועדה שהצביעו בעד הפסילה ומספר המתנגדים. הנמנעים לא מופיעים. ספירת קולות שנמצאה רק בכלי תקשורת אחד לא מופיעה בטבלה. המקורות לכל שורה מופיעים מיד אחרי הטבלה.

המקורות לשורות הטבלה

בחירות 1949, 1951, 1955, 1959 ו-1961:
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "עד 1964 לא הייתה כל הגבלה חוקית של הזכות להיבחר".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 באוגוסט 2026: "הפסילה הראשונה של רשימת מועמדים בישראל התרחשה בשנת 1965".
https://www.idi.org.il/articles/65951
חיפשנו אזכור של בקשות פסילה במאמרי המכון הישראלי לדמוקרטיה ובדפי הבחירות שלו, במאמר של שמיר ומרגל, בכלי תקשורת ובארכיון העיתונות ההיסטורית של הספרייה הלאומית. בארכיון נמצאו פסילות בגלל פגם בהגשה, המתוארות בפרק 8, אבל לא נמצאה בקשה לפסול רשימה בגלל מטרותיה.

בחירות 1965:
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 באוגוסט 2026: "ועדת הבחירות המרכזית סירבה לאשר את הרשימה בטענה שמדובר בהתאחדות בלתי חוקית".
https://www.idi.org.il/articles/65951
ניוז 1, 19 באפריל 2009: "סירבה ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השישית לאשר את רשימת הסוציאליסטים מן הטעם שרשימת מועמדים זו היא התאחדות בלתי חוקית".
https://www.news1.co.il/Archive/0018-D-37062-00.html
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: בתרשים מספר בקשות הפסילה לפי שנים: בבחירות 1965 בקשה אחת נגד רשימה אחת.
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "פסלה ועדת הבחירות המרכזית ברוב גורף של 25 (24 חברים נציגי המפלגות ויושב ראש הוועדה, השופט לנדוי) לעומת 2".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
הארץ, 30 בספטמבר 1965: "ההצבעה 2:24. בהצבעה השתתפו 26 חברים".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1965/09/30/01/article/3/
הארץ, 30 בספטמבר 1965: הכתבה מציינת שבראש הוועדה עמד השופט מ. לנדוי.
https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1965/09/30/01/article/3/

בחירות 1969, 1973 ו-1977:
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 26 בפברואר 2019: "לפני עיגון עילות הפסילה בחוק יסוד: הכנסת פסלה ועדת הבחירות 3 פעמים רשימות".
https://www.idi.org.il/articles/26030
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: בתרשים מספר בקשות הפסילה לפי שנים אין נקודות לבחירות 1969, 1973 ו-1977.
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
3 הפסילות שלפני 1985 הן זו של 1965 ושתי הפסילות של 1984. על בקשות פסילה בבחירות 1969, 1973 ו-1977 לא נמצא אזכור באף אחד מהמקורות שנבדקו, וגם לא בחיפוש בארכיון העיתונות ההיסטורית של הספרייה הלאומית בחודשים שלפני כל אחת מהבחירות האלה.

בחירות 1981:
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: בתרשים מספר בקשות הפסילה לפי שנים: בבחירות 1981 בקשה אחת נגד רשימה אחת.
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
דבר, 5 ביוני 1981: "הצעת השופט עציוני לפסול את הרשימה נדחתה".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1981/06/05/01/article/33/
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "ב1981 הציע יושב ראש ועדת הבחירות, השופט עציוני, לפסול את רשימת כך, אך רוב מוחלט של 14 חברי הוועדה הצביעו נגד ההצעה (לעומת 4 חברים שהצביעו בעד)".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
ynet, 2 בפברואר 2021: "עמדתו נותרה במיעוט והרשימה אושרה".
https://www.ynet.co.il/news/article/HyTGJFUxO

בחירות 1984:
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "ב1984 פסלה ועדת הבחירות את כך (18 חברים הצביעו בעד הפסילה לעומת 10 מתנגדים) ובד בבד במהלך מאזן נפסלה גם הרשימה המתקדמת לשלום (17 חברי ועדה היו בעד הפסילה לעומת 12 חברים שהתנגדו)".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: בתרשים מספר בקשות הפסילה לפי שנים: בבחירות 1984 שתי בקשות נגד שתי רשימות.
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
דבר, 18 ביוני 1984: "ברוב של 18 קולות נגד 10".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1984/06/18/01/article/2/
מעריב, 18 ביוני 1984: "ברוב של 18 קולות נגד 10 ו־7 נמנעים".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1984/06/18/01/article/1/
הארץ, 19 ביוני 1984: "ברוב של 17 נגד 12: נפסלה הרשימה המתקדמת לשלום".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1984/06/19/01/article/2/
מעריב, 19 ביוני 1984: "ברוב של 17 נגד 12 קולות ו־4 נמנעים".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1984/06/19/01/article/6/
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 באוגוסט 2026: "בשנת 1984 ביטל בית המשפט העליון את פסילתן של רשימת כך והרשימה המתקדמת לשלום".
https://www.idi.org.il/articles/65951

בחירות 1988:
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "ב1988 היו 33 בקשות פסילה שהופנו כלפי 21 רשימות. 12 מהן היו פניות של רשימת כך כלפי רשימות מהמרכז ומהשמאל".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "פניות אחרות היו לפסילת רשימות חרדיות (ארבע בקשות שהוגשו על ידי המרכז לפלורליזם והתנועה ליהדות מתקדמת)".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "7 פניות (של שינוי, תנועת ׳לפיד׳, ר״צ, הליכוד, חד״ש, מפ״ם, המערך) היו לפסילת כך".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "תמכו 27 חברים בפסילתה [...] והתנגדו 5".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
חדשות, 6 באוקטובר 1988: "ברוב של 27 קולות".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hadashot/1988/10/06/01/article/12/
וואלה, 19 בדצמבר 2012: "ב-1988 פסלה ועדת הבחירות את כ״ך, אולם דחתה את הבקשות לפסול את צומת, התחייה מולדת והרשימה המתקדמת לשלום".
https://www.walla.co.il/news/israel/2598235

בחירות 1992:
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: בתרשים מספר בקשות הפסילה לפי שנים: בבחירות 1992 חמש בקשות נגד שלוש רשימות.
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "ההצבעה בעניין כך בוועדת הבחירות הייתה ביחס של 21:8 בעד הפסילה ובעניין כהנא חי [...] 26:5".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
חדשות, 29 במאי 1992: "בעד פסילת כך הצביעו 22, נגד 8".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hadashot/1992/05/29/01/article/21/
לפי ׳חדשות׳, גם יושב ראש הוועדה, השופט חלימה, הצביע בעד פסילת ׳כך׳. ייתכן שזה ההבדל בין 21 ל-22.
חדשות, 4 ביוני 1992: "26 מבין חברי מליאת הוועדה תמכו בהחלטה, חמישה התנגדו לה".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hadashot/1992/06/04/01/article/13/
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "השופט חלימה החליט שלא השתתף בהצבעה לפסילת מולדת (שהרוב החליט שלא לפסול) ולפסילת כהנא חי".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמוד המפלגה ׳כך׳: "שני הפלגים נפסלו מלהתמודד בבחירות לכנסת השלוש עשרה (1992)".
https://www.idi.org.il/policy/parties-and-elections/parties/kach/

בחירות 1996:
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "לאחר אישור רישומן של שתי המפלגות, לא התקבלה בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת הארבע עשרה פנייה לפסול רשימה כלשהי".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "ב-1996, בעקבות חקיקת חוק המפלגות, היו 9 פניות לרשם המפלגות שלא לאשר 2 רשימות".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf

בחירות 1999:
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "ב-1999 הוגשה בקשה אחת לפסילת רשימת בל״ד. הבקשה, שהוגשה בידי אזרח ולא בידי נציג מפלגה, נדחתה ברוב מוחץ של 20 חברי ועדת הבחירות ויושב ראש הוועדה (4 תמכו בקבלת הבקשה)".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
דבר, 6 במרץ 2019: "ב-1999 הוגשה לוועדת הבחירות עתירה לפסילת בל״ד ... אך הבקשה נדחתה.".
https://www.davar1.co.il/177155/

בחירות 2003:
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "לפני ועדת הבחירות הועלו 17 בקשות לפסילה כלפי 8 רשימות/מועמדים׃ בשארה ובל״ד, טיבי ותע״ל, דהאמשה ורע״מ, מרזל וחירות".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16, 18 בדצמבר 2002: "חירות - התנועה הלאומית לישראל וח״כ מיכאל קליינר הגישו עתירה לוועדת הבחירות המרכזית למניעת השתתפותן של רשימות בל״ד ורשימת חד״ש-תע״ל".
https://www.gov.il/apps/elections/elections-knesset-16/heb/cec/view_announcement6fb5.html
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16, 31 בדצמבר 2002: בסדר היום: ארבע בקשות נגד ׳בל״ד׳ ושתי בקשות נגד עזמי בשארה, ובהן בקשה של היועץ המשפטי לממשלה.
https://www.gov.il/apps/elections/elections-knesset-16/heb/protocols/prot311202.html
מרכז עדאלה, "בחירות 2003: ניסיון למנוע את השתתפותם של רשימות ומנהיגים ערבים בבחירות לכנסת ה-16": "הוועדה אישרה את מועמדותם של ח״כ עבד אלמלכ דהאמשה והמפלגות חד״ש-תע״ל ורע״ם".
https://www.adalah.org/he/content/view/3237
ישראל היום, 6 במרץ 2019: "במקביל הוועדה אישרה את מועמדותו של ברוך מרזל ואת תנועת חירות".
https://www.israelhayom.co.il/article/638613

בחירות 2006:
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-17, 16 בפברואר 2006: "הוגשו שלוש בקשות למניעת השתתפות רשימת רע״מ-תע״ל-מד״ע ושיח׳ אברהים סרסור בבחירות".
https://www.gov.il/apps/elections/elections-knesset-17/heb/cec/CecNotice7fe8.html?NoticeId=17
וואלה, 28 בפברואר 2006: "בקשות הפסילה הוגשו על ידי סיעת הליכוד, סיעת האיחוד הלאומי-מפד״ל, ברוך מרזל ותנועת ׳הקו הציוני׳".
https://www.walla.co.il/news/israel/867078
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 באוגוסט 2026: בטבלת מקרי הפסילה אין שורה לבחירות 2006.
https://www.idi.org.il/articles/65951

בחירות 2009:
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-18, 6 בינואר 2009: ההודעה מפרטת את הבקשה של אביגדור ליברמן ו׳ישראל ביתנו׳ נגד ׳בל״ד׳, ואת הבקשה של מיכאל בן ארי והאיחוד הלאומי נגד ׳בל״ד׳ ו׳רע״ם-תע״ל׳.
https://www.gov.il/apps/elections/elections-knesset-18/heb/cec/NoticeList0a2e.html?NoticeId=79
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-18, 1 בינואר 2009: ההודעה מפרטת את הבקשה של מפלגת ׳אור׳ נגד ׳ש״ס׳ ו׳יהדות התורה׳, ואת הבקשה של איתי פורמן נגד ׳בל״ד׳.
https://www.gov.il/apps/elections/elections-knesset-18/heb/cec/NoticeList283e.html?NoticeId=81
ynet, 12 בינואר 2009: "הוגשו לוועדת הבחירות שלוש בקשות פסילה נגד בל״ד. מגישי הבקשות - האיחוד הלאומי, ישראל ביתנו וחבר שינוי איתי פורמן".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3654846,00.html
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-18, 12 בינואר 2009: "26 חברי הוועדה תמכו בפסילה, 3 התנגדו (נציגי מימד ומרצ) ואחד נמנע".
https://www.gov.il/apps/elections/elections-knesset-18/heb/cec/NoticeList5bff.html?NoticeId=82
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-18, 12 בינואר 2009: "21 תמכו בפסילה, 7 התנגדו (נציגי עבודה ומרצ) ו- 2 נמנעו".
https://www.gov.il/apps/elections/elections-knesset-18/heb/cec/NoticeList5bff.html?NoticeId=82
ynet, 12 בינואר 2009: "בהצבעה על פסילת רע״מ-תע״ל תמכו 21 חברים מהוועדה. יהושע פולק מסיעת יהדות התורה נמנע. שמונה התנגדו לפסילה.".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3654846,00.html
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-18, 12 בינואר 2009: "בתום הדיון, החליטה מליאת הוועדה פה אחד לדחות את הבקשה".
https://www.gov.il/apps/elections/elections-knesset-18/heb/cec/NoticeList5bff.html?NoticeId=82

בחירות 2013:
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-19, 19 בדצמבר 2012: "בקשות לקבוע כי רשימת רע״מ-תע״ל, רשימת בל״ד והמועמדת חנין זועבי מנועות מהשתתפות בבחירות לכנסת התשע-עשרה".
https://www.gov.il/apps/elections/elections-knesset-19/heb/law/Protocol19122012.pdf
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-19, 19 בדצמבר 2012: בסדר היום שש בקשות, של דוד רותם ואחרים, אריה אלדד ומיכאל בן ארי, איתי פורמן, הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, דני דנון ונריה מאיר, ואופיר אקוניס והליכוד.
https://www.gov.il/apps/elections/elections-knesset-19/heb/law/Protocol19122012.pdf
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-19, 20 בדצמבר 2012: "דיון בבקשות לקבוע כי רשימת המועמדים ׳עוצמה לישראל׳ בראשות אריה אלדד ומיכאל בן-ארי מנועה מהשתתפות".
https://www.gov.il/apps/elections/heb/law/Protocol20122012.pdf
N12, 20 בדצמבר 2012: "הבוקר דנה הוועדה בחמש בקשות שונות שהוגשו לפסילת רשימת ׳עוצמה לישראל׳".
https://www.mako.co.il/news-elections-2013/articles/Article-1bf99953cf5bb31004.htm
וואלה, 20 בדצמבר 2012: "הבקשות לפסילת מפלגת ׳עוצמה לישראל׳ מהתמודדות בבחירות נדחו ברוב של 17 מחברי הוועדה, לעומת שלושה שתמכו בפסילה".
https://www.walla.co.il/news/israel/2598830
N12, 20 בדצמבר 2012: "17 מתנגדים מול שלושה תומכים ושני נמנעים".
https://www.mako.co.il/news-elections-2013/articles/Article-1bf99953cf5bb31004.htm
וואלה, 20 בדצמבר 2012: "הוועדה גם דחתה פה אחד הבקשות לפסול את ש״ס ויהדות התורה".
https://www.walla.co.il/news/israel/2598830
N12, 20 בדצמבר 2012: "הבקשה לפסול את המפלגות החרדיות נדחה פה אחד".
https://www.mako.co.il/news-elections-2013/articles/Article-1bf99953cf5bb31004.htm
ynet, 19 בדצמבר 2012: "19 חברים בוועדה תמכו בבקשה, 9 התנגדו ואחד נמנע".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4322135,00.html
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 באוגוסט 2026: בטבלת מקרי הפסילה, בבחירות 2013 מופיעה רק חנין זועבי.
https://www.idi.org.il/articles/65951

בחירות 2015:
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, בקשות לפסילת מועמד או רשימת מועמדים: "להלן הבקשות שהוגשו... ואושרה קבלתן".
https://www.gov.il/he/pages/candidates-lists-20
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, בקשות לפסילת מועמד או רשימת מועמדים: בדף מופיעות 7 בקשות: 3 בקשות נגד מועמדים, ובהן נגד חנין זועבי וברוך מרזל, ו-4 בקשות נגד רשימות, ובהן נגד ׳ישראל ביתנו׳, ׳עלה ירוק׳ ו׳הרשימה המשותפת׳.
https://www.gov.il/he/pages/candidates-lists-20
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 19 בפברואר 2015: "רשימת הבקשות כללה ניסיונות מצד אנשים פרטיים ועמותות להביא לפסילתם של ברוך מרזל, ישראל ביתנו ואביגדור ליברמן".
https://www.idi.org.il/articles/3745
ynet, 12 בפברואר 2015: "גם העתירה נגד הרשימה המאוחדת של המפלגות הערביות נדחתה".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4625981,00.html
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 באוגוסט 2026: בטבלת מקרי הפסילה, בבחירות 2015 מופיעים רק חנין זועבי וברוך מרזל.
https://www.idi.org.il/articles/65951
המקורות לספירת הקולות בפסילות של זועבי ומרזל בטבלה שבפרק 6.

בחירות אפריל 2019:
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21, בקשות לפסילת מועמד או רשימת מועמדים: בדף הבקשות מופיעות 8 בקשות שקבלתן אושרה: 4 בקשות נגד רשימות (פ״ר) ו-4 בקשות נגד מועמדים (פ״מ).
https://www.gov.il/he/pages/candidates-lists-21
ynet, 7 במרץ 2019: "נדחתה העתירה לפסילת רשימת איחוד מפלגות הימין".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5474781,00.html
גלובס, 6 במרץ 2019: הכתבה מזכירה את הבקשה של האזרח אורי בכור לפסול את ׳איחוד מפלגות הימין׳.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001276885
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21, חוברת ההחלטות: בתוכן העניינים של חוברת ההחלטות מופיעים התיקים ׳בכור נ׳ איחוד מפלגות הימין׳, ׳הליכוד נ׳ רע״מ בל״ד׳, ׳המרכז הרפורמי לדת ומדינה נ׳ בן-ארי׳, ׳בן-גביר נ׳ כסיף׳ ו׳ליברמן נ׳ חד״ש-תע״ל׳.
https://www.gov.il/blobFolder/guide/knesset-elections-law/he/laws_old_decision_books_decisions%20knesset%2021.pdf
המקורות לשאר הבקשות ולספירת הקולות בטבלאות שבפרק 6 ובפרק 7.

בחירות ספטמבר 2019:
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-22, בקשות לפסילת מועמד או רשימת מועמדים: בדף הבקשות מופיעות 6 בקשות שקבלתן אושרה: 3 בקשות נגד רשימות (פ״ר) ו-3 בקשות נגד מועמדים (פ״מ).
https://www.gov.il/he/pages/candidates-lists-22
וואלה, 14 באוגוסט 2019: הכתבה מזכירה גם את הבקשות של ׳עוצמה יהודית׳ לפסול את ׳הרשימה המשותפת׳ ואת ׳יש עתיד׳.
https://elections.walla.co.il/item/3253107
ynet, 14 באוגוסט 2019: "שלושת נציגי המפלגות החרדיות הצביעו בעד הפסילה של כחול לבן, מול 28 נציגי המפלגות האחרות שהתנגדו".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5569257,00.html
סרוגים, 14 באוגוסט 2019: הכתבה מדווחת על דחיית הבקשות לפסול את ׳עוצמה יהודית׳, את בן גביר, את מרזל ואת גופשטיין.
https://www.srugim.co.il/364697
המקורות לשאר הבקשות ולספירת הקולות בטבלה שבפרק 7.

בחירות 2020:
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23, בקשות לפסילת מועמד או רשימת מועמדים: בדף הבקשות מופיעות 7 בקשות, ובכל אחת מהן ההחלטה וספירת הקולות: 28 מול 7 בפסילת היבא יזבק, 13 מול 0 בפסילת ׳משפט צדק׳, 5 מול 21 בבקשה נגד ׳ישראל ביתנו׳, 0 מול 26 בבקשה נגד ׳העבודה-גשר-מרצ׳ ו-4 מול 18 בבקשה נגד ׳הרשימה המשותפת׳. יושב ראש הוועדה, השופט ניל הנדל, לא הצביע.
https://www.gov.il/he/pages/candidates-lists-23?chapterIndex=4
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23, 29 בינואר 2020: "ברוב של 21 מתנגדים מול 5 תומכים וללא נמנעים".
https://www.gov.il/BlobFolder/guide/candidates-lists-23/he/publication-files_disqualification_procedure_pr_1_23_final_decision.pdf
מרכז עדאלה, 30 בינואר 2020: העמוד מפרט את שלוש הבקשות לפסול את היבא יזבק, ואת הבקשה לפסול את ׳הרשימה המשותפת׳.
https://www.adalah.org/he/content/view/9901
ynet, 28 בינואר 2020: הכתבה מפרטת את הבקשות שבהן דנה הוועדה, ובהן שלוש בקשות נגד היבא יזבק, בקשה נגד ׳הרשימה המשותפת׳ ובקשה נגד ׳משפט צדק׳.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5667934,00.html
וואלה, 29 בינואר 2020: "ברוב של 18 חברים מול ארבעה מתנגדים בלבד".
https://elections.walla.co.il/item/3337802
מרכז עדאלה, 30 בינואר 2020: הכתבה מדווחת שהבקשה לפסול את ׳הרשימה המשותפת׳ נדחתה ברוב של 18 מתנגדים מול 4 תומכים.
https://www.adalah.org/he/content/view/9901
המקורות לפסילות של יזבק ו׳משפט צדק׳ בטבלה שבפרק 6.

בחירות 2021:
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-24, בקשות לפסילת מועמד או רשימת מועמדים: בדף הבקשות מופיעות 6 בקשות: 2 של מפלגת ׳הפיראטים׳ נגד ׳הליכוד׳ ונגד ׳הציונות הדתית׳, שנדחו על הסף, 2 של ׳עוצמה יהודית׳ נגד ׳הרשימה המשותפת׳ ונגד ׳רע״ם׳, ו-2 נגד אבתיסאם מראענה.
https://www.gov.il/he/pages/candidates-lists
מעריב, 17 בפברואר 2021: "פסילת הרשימה המשותפת ורע״מ נדחתה ברוב של 15 מתנגדים לעומת שלושה תומכים בלבד".
https://www.maariv.co.il/elections-2021/Article-822380
ישראל היום, 17 בפברואר 2021: "15 מחברי התנגדו לה, שלושה תמכו ושניים נמנעו".
https://www.israelhayom.co.il/article/852181
ישראל היום, 17 בפברואר 2021: "סגל הודיע במפתיע כי הוא מבטל את בקשת הפסילה של מראענה".
https://www.israelhayom.co.il/article/852181
מעריב, 17 בפברואר 2021: הכתבה מדווחת שאת הבקשות נגד מראענה, ׳הרשימה המשותפת׳ ו׳רע״ם׳ הגישה ׳עוצמה יהודית׳.
https://www.maariv.co.il/elections-2021/Article-822380
מעריב, 17 בפברואר 2021: "פסילת מועמדת העבודה אושרה ברוב של 16 תומכים לעומת 15 מתנגדים".
https://www.maariv.co.il/elections-2021/Article-822380

בחירות 2022:
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25, רשימות המועמדים והבקשות לפסילה: בדף הבקשות מופיעות 6 בקשות נגד רשימות: פ״ר 1/25 ופ״ר 2/25 נדחו על הסף, פ״ר 3/25 ופ״ר 5/25 נגד ׳רע״ם׳ ופ״ר 4/25 נגד ׳בל״ד׳ נקבעו לדיון, ופ״ר 6/25 נגד ׳בל״ד׳ נמחקה.
https://www.gov.il/he/pages/candidates-lists-25
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25, 25 בספטמבר 2022: ההחלטה עוסקת בבקשה של מפלגת ׳אני ואתה׳ נגד ׳הציונות הדתית׳, שלא נרשמה כי הוגשה באיחור.
https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/hs_9_25_decision/he/laws_25_hs_9_25_decision.pdf
ynet, 29 בספטמבר 2022: "לוועדה הוגשו גם שתי בקשות לפסילת מפלגת רע״מ".
https://www.ynet.co.il/news/election2022/article/bydhblqzj
מעריב, 29 בספטמבר 2022: "העתירות נגד מפלגת בל״ד הוגשו על ידי עמותת ׳אנחנו ביחד - לסדר חברתי חדש׳, וכן על ידי מפלגת העם הישראלית".
https://maariv.co.il/amp/elections-2022/Article-948932
מעריב, 29 בספטמבר 2022: "נדחתה הבקשה לפסילת רע״מ".
https://maariv.co.il/amp/elections-2022/Article-948932
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 באוגוסט 2026: בטבלת מקרי הפסילה, בבחירות 2022 מופיעה רק ׳בל״ד׳.
https://www.idi.org.il/articles/65951

בחירות 2026:
המקורות בטבלה שבפרק 9.

5. הפסילות מבחירות 1965 ועד בחירות 1992

לפני 1985 לא הגדיר החוק עילות לפסילת רשימה. בבחירות 1965 פסלה ועדת הבחירות המרכזית את ׳הרשימה הסוציאליסטית׳, בטענה שהיא התאחדות בלתי חוקית. בית המשפט העליון אישר את הפסילה ברוב דעות.²¹ בבחירות 1984 פסלה הוועדה את ׳כך׳ ואת ׳הרשימה המתקדמת לשלום׳. בית המשפט העליון ביטל פה אחד את 2 הפסילות והתיר לשתי הרשימות להתמודד. בעניין ׳כך׳ קבעו רוב השופטים שאין להרחיב את ההלכה שנפסקה ב-1965 לפסילת רשימה בגלל עמדות גזעניות, כל עוד אין לכך סמכות מפורשת בחוק. ב-1985 נוסף ל׳חוק יסוד: הכנסת׳ סעיף 7א׳.²² בבחירות 1988 פסלה הוועדה את ׳כך׳. בבחירות 1992 פסלה הוועדה את ׳כך׳ ואת ׳כהנא חי׳. בית המשפט העליון אישר את 3 הפסילות. בבחירות 1996 ובבחירות 1999 הוועדה לא פסלה אף רשימה או מועמד בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד.²³

בעמודה ׳החלטת ועדת הבחירות׳: מספר חברי הוועדה שהצביעו בעד הפסילה ומספר המתנגדים. ספירות הקולות ומספרי השופטים לקוחים ממחקר אקדמי של החוקרות מיכל שמיר וקרן מרגל, שנשען על הפרוטוקולים של ועדת הבחירות, ומעיתונים של אותם ימים. בבחירות 1965 ובפסילת ׳כך׳ בבחירות 1992 העיתונות מביאה מספר תומכים שונה מהמחקר האקדמי, ולכן מופיעים שני המספרים. המקורות לכל שורה מופיעים מיד אחרי הטבלה.

המקורות לשורות הטבלה

בחירות 1965, ׳הרשימה הסוציאליסטית׳:
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 באוגוסט 2026: "הרשימה בטענה שמדובר בהתאחדות בלתי חוקית".
https://www.idi.org.il/articles/65951
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "הרשימה הסוציאליסטית פנתה לבית המשפט העליון אשר דחה את הערעור".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
בית המשפט העליון, בעותק באתר פרטי: "נפסק ברוב דעות".
https://uri.mitkadem.co.il/files/elected/BehirotBesharaTibiMarzel.html
מצפן, 10 בנובמבר 1965: "דעת הרוב החלטה פוליטית מפורשת שפסלה את הרשימה הסוציאליסטית".
https://matzpen.org/1965-11-10/פסילת-הרשימה-הסוציאליסטית/
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "דחה את הערעור ברוב של שניים (השופטים אגרנט וזוסמן) לעומת אחד (השופט כהן)".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
מצפן, 10 בנובמבר 1965: "בדעת מיעוט שהביע כבוד השופט העליון חיים כהן".
https://matzpen.org/1965-11-10/פסילת-הרשימה-הסוציאליסטית/

בחירות 1984, ׳כך׳:
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 באוגוסט 2026: "בשנת 1984 ביטל בית המשפט העליון את פסילתן של רשימת כך והרשימה המתקדמת לשלום".
https://www.idi.org.il/articles/65951
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 26 בפברואר 2019: "וב-1984 ביטל בית המשפט את החלטת הפסילה של מפלגות כ״ך והרשימה המתקדמת לשלום".
https://www.idi.org.il/articles/26030

בחירות 1984, ׳הרשימה המתקדמת לשלום׳:
המקורות לשורה של ׳כך׳ בבחירות 1984: ההחלטה בשתי הפסילות ניתנה באותו פסק דין.
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "ובד בבד במהלך מאזן נפסלה גם הרשימה המתקדמת לשלום".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "פסק בפרשת ניימן ה-I פה אחד נגד הפסילות".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf

בחירות 1988, ׳כך׳:
המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמוד המפלגה ׳כך׳: "בבחירות לכנסת השתים עשרה (1988) אכן נפסלה כך מלהתמודד בבחירות".
https://www.idi.org.il/policy/parties-and-elections/parties/kach/
וואלה, 19 בדצמבר 2012: "הפעם אישר בית המשפט את הפסילה".
https://www.walla.co.il/news/israel/2598235
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 26 בפברואר 2019: "כ״ך | אושרה | ע״ב 1/88 ניימן נ׳ יו״ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השתים-עשרה".
https://www.idi.org.il/articles/26030

בחירות 1992, ׳כך׳:
המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמוד המפלגה ׳כך׳: "שני הפלגים נפסלו מלהתמודד בבחירות לכנסת השלוש עשרה (1992)".
https://www.idi.org.il/policy/parties-and-elections/parties/kach/
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "ובע״ב 2805/92 רשימת ׳כך׳ ... אישר את שתי הפסילות, שוב פה אחד".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 26 בפברואר 2019: "כ״ך | אושרה | ע״ב 2805/92".
https://www.idi.org.il/articles/26030

בחירות 1992, ׳כהנא חי׳:
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "בית המשפט בע״ב 2858/92 מובשוביץ ... אישר את שתי הפסילות".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 26 בפברואר 2019: "כהנא חי | אושרה | ע״ב 2858/92 מובשוביץ".
https://www.idi.org.il/articles/26030
N12, 14 במרץ 2019: הכתבה מתארת את ניסיונן של ׳כך׳ ו׳כהנא חי׳ להתמודד ב-1992, ומוסיפה: ׳שתיהן נפסלו׳.
https://www.mako.co.il/news-israel-elections/elections_2019-explained/Article-faf3e8ed46c7961006.htm

ספירות הקולות בוועדה ומספרי השופטים:
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "פסלה ועדת הבחירות המרכזית ברוב גורף של 25 (24 חברים נציגי המפלגות ויושב ראש הוועדה, השופט לנדוי) לעומת 2".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
הארץ, 30 בספטמבר 1965: "ההצבעה 2:24. בהצבעה השתתפו 26 חברים".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1965/09/30/01/article/3/
דבר, 18 ביוני 1984: "ברוב של 18 קולות נגד 10".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1984/06/18/01/article/2/
מעריב, 18 ביוני 1984: "ברוב של 18 קולות נגד 10 ו־7 נמנעים".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1984/06/18/01/article/1/
הארץ, 19 ביוני 1984: "ברוב של 17 נגד 12: נפסלה הרשימה המתקדמת לשלום".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1984/06/19/01/article/2/
מעריב, 19 ביוני 1984: "ברוב של 17 נגד 12 קולות ו־4 נמנעים".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1984/06/19/01/article/6/
חדשות, 6 באוקטובר 1988: "ברוב של 27 קולות".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hadashot/1988/10/06/01/article/12/
חדשות, 29 במאי 1992: "בעד פסילת כך הצביעו 22, נגד 8".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hadashot/1992/05/29/01/article/21/
חדשות, 4 ביוני 1992: "26 מבין חברי מליאת הוועדה תמכו בהחלטה, חמישה התנגדו לה".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hadashot/1992/06/04/01/article/13/
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "ב1984 פסלה ועדת הבחירות את כך (18 חברים הצביעו בעד הפסילה לעומת 10 מתנגדים) ובד בבד במהלך מאזן נפסלה גם הרשימה המתקדמת לשלום (17 חברי ועדה היו בעד הפסילה לעומת 12 חברים שהתנגדו)".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "פסק בפרשת ניימן ה-I פה אחד נגד הפסילות".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "תמכו 27 חברים בפסילתה [...] והתנגדו 5".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "בית המשפט בע״ב 1/88 [...] אישר את הפסילה פה אחד (5 שופטים)".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "ההצבעה בעניין כך בוועדת הבחירות הייתה ביחס של 21:8 בעד הפסילה ובעניין כהנא חי [...] 26:5".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "אישר את שתי הפסילות, שוב פה אחד".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf

6. הפסילות מבחירות 2003 ועד בחירות 2022

מבחירות 2003 ועד בחירות 2022 החליטה ועדת הבחירות המרכזית 14 פעמים לפסול רשימה או מועמד בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד, ובכל 14 הפעמים בית המשפט העליון ביטל את הפסילה והתיר להתמודד. בבחירות 2006 ובבחירות ספטמבר 2019 הוועדה לא פסלה אף רשימה או מועמד בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד. היועצים המשפטיים לממשלה בתקופה הזו היו אליקים רובינשטיין (בחירות 2003), מני מזוז (בחירות 2009), יהודה וינשטיין (בחירות 2013 ו-2015), אביחי מנדלבליט (בחירות 2019 עד 2021) וגלי בהרב-מיארה (בחירות 2022).²⁴

בעמודת ועדת הבחירות: מספר חברי הוועדה שהצביעו בעד הפסילה ומספר המתנגדים; הנמנעים לא מופיעים. בעמודת בית המשפט העליון: מספר השופטים שהחליטו לבטל את הפסילה מול מספר השופטים שחלקו עליהם. בפסילת ׳רע״ם-תע״ל׳ בבחירות 2009 המקורות חלוקים במספר המתנגדים, ולכן מופיעים שני המספרים. המקורות לכל שורה מופיעים מיד אחרי הטבלה.

המקורות לשורות הטבלה

בחירות 2003, עזמי בשארה, חבר הכנסת ומנהיג ׳בל״ד׳:
גלובס, 1 בינואר 2003: "רשימת בל״ד בראשותו של עזמי בשארה".
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=648552
מרכז עדאלה, "בחירות 2003: ניסיון למנוע את השתתפותם של רשימות ומנהיגים ערבים בבחירות לכנסת ה-16": "הגיש היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין בקשה לפסול את מפלגת בל״ד ואת מנהיגה, ח״כ עזמי בשארה".
https://www.adalah.org/he/content/view/3237
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: המאמר מביא את תוצאות ההצבעות בוועדה: 22 מול 19 בפסילת בשארה, 21 מול 20 בפסילת ׳בל״ד׳ ו-21 מול 18 בפסילת טיבי.
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
מרכז משה דיין, 22 בינואר 2003: "ובעד פסילת בשארה הצביעו 22 מול 19 שהתנגדו".
https://dayan.org/sites/default/files/inline-files/elections%202003%20no%203.pdf
ynet, 9 בינואר 2003: "התקבלה בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, שביקש לפסול אותם".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2363754,00.html
מרכז עדאלה, "בחירות 2003: ניסיון למנוע את השתתפותם של רשימות ומנהיגים ערבים בבחירות לכנסת ה-16": "קיבל את הערעורים בתיק של בשארה ובל״ד (ברוב של שבעה שופטים נגד ארבעה)".
https://www.adalah.org/he/content/view/3237
ynet, 9 בינואר 2003: "שופטי בית המשפט העליון קיבלו את ערעור סיעת בל״ד ובשארה בניגוד לדעתם של המשנה לנשיא, השופט שלמה לוין, והשופטים טובה שטרסברג-כהן, יעקב טירקל ואדמונד לוי".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2363754,00.html

בחירות 2003, רשימת ׳בל״ד׳, הברית הלאומית הדמוקרטית:
המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמוד המפלגה ׳בל״ד׳: העמוד מביא את השם המלא של בל״ד: הברית הלאומית הדמוקרטית.
https://www.idi.org.il/policy/parties-and-elections/parties/balad/
מרכז עדאלה, "בחירות 2003: ניסיון למנוע את השתתפותם של רשימות ומנהיגים ערבים בבחירות לכנסת ה-16": "הברית הלאומית הדמוקרטית (בל״ד) נגד ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16".
https://www.adalah.org/he/content/view/3237
מרכז משה דיין, 22 בינואר 2003: "בעד פסילת בל״ד הצביעו 21 מול 20 שהתנגדו".
https://dayan.org/sites/default/files/inline-files/elections%202003%20no%203.pdf
גלובס, 1 בינואר 2003: "ברוב של 21 נגד 20 שהצביעו נגד הפסילה".
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=648552
זמן ישראל, 18 בספטמבר 2022: "היועץ המשפטי לממשלה דאז אליקים רובינשטיין דווקא תמך בפסילת מפלגת בל״ד".
https://www.zman.co.il/340089/popup/
N12, 14 במרץ 2019: "היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, תמך בהחלטה".
https://www.mako.co.il/news-israel-elections/elections_2019-explained/Article-faf3e8ed46c7961006.htm
המקורות להחלטת בית המשפט העליון ברשימת המקורות לשורה של עזמי בשארה: ההחלטה בשני הערעורים ניתנה יחד.

בחירות 2003, אחמד טיבי, חבר הכנסת מ׳חד״ש-תע״ל׳:
ynet, 9 בינואר 2003: "חברי הכנסת אחמד טיבי ועזמי בשארה".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2363754,00.html
המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמוד המפלגה ׳תע״ל׳: העמוד מתאר את תע״ל כמפלגה שייסד אחמד טיבי, שהתמודדה בבחירות 2003 עם חד״ש.
https://www.idi.org.il/policy/parties-and-elections/parties/ta-al/
ynet, 5 בינואר 2003: "את אחת מהעצרות ארגנה סיעת חד״ש-תע״ל, שבה חבר טיבי".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2356135,00.html
מרכז משה דיין, 22 בינואר 2003: "בעד פסילת טיבי הצביעו 21 חברים בועדת הבחירות המרכזית".
https://dayan.org/sites/default/files/inline-files/elections%202003%20no%203.pdf
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: המאמר מביא את תוצאת ההצבעה בוועדה על טיבי, 21 מול 18.
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
ynet, 9 בינואר 2003: "במקביל, קיבלו השופטים פה אחד את ההחלטה לאשר את מועמדותו של ח״כ טיבי".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2363754,00.html
מרכז עדאלה, "בחירות 2003: ניסיון למנוע את השתתפותם של רשימות ומנהיגים ערבים בבחירות לכנסת ה-16": "וכן קיבל את ערעורו של ח״כ טיבי בפה אחד".
https://www.adalah.org/he/content/view/3237

בחירות 2009, רשימת ׳בל״ד׳, הברית הלאומית הדמוקרטית:
ynet, 12 בינואר 2009: "26 מחברי הוועדה תמכו בפסילת רשימת בל״ד, ושלושה הצביעו נגד".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3654846,00.html
אשר אריאן ומיכל שמיר (עורכים), פרק המבוא: "26 מחברי הוועדה תמכו בפסילת בל״ד, ורק 3 הצביעו נגד".
https://www.idi.org.il/media/5015/elections2009_mavo.pdf
וואלה, 20 בינואר 2009: "אין הוא רואה כל סיבה ממשית לפסול את הרשימות".
https://www.walla.co.il/news/israel/1420663
ynet, 21 בינואר 2009: "התעלמו מחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, לפיה אין ראיות המצדיקות את מניעת השתתפותן של שתי הרשימות בבחירות לכנסת".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3659919,00.html
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 19 בפברואר 2015: "פה אחד בעניין רע״ם-תע״ל, ועל דעתו החולקת של השופט לוי בעניין בל״ד".
https://www.idi.org.il/articles/3745
ישראל היום, 6 במרץ 2019: "הערעור של בל״ד התקבל ברוב של שמונה שופטים מול דעת מיעוט של שופט אחד".
https://www.israelhayom.co.il/article/638613

בחירות 2009, רשימת ׳רע״ם-תע״ל׳:
ynet, 12 בינואר 2009: "בהצבעה על פסילת רע״מ-תע״ל תמכו 21 חברים מהוועדה".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3654846,00.html
אשר אריאן ומיכל שמיר (עורכים), פרק המבוא: "21 חברים מהוועדה, אחד נמנע (נציג יהדות התורה) ו-8 הצביעו נגד".
https://www.idi.org.il/media/5015/elections2009_mavo.pdf
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-18, 12 בינואר 2009: "21 תמכו בפסילה, 7 התנגדו (נציגי עבודה ומרצ) ו- 2 נמנעו".
https://www.gov.il/apps/elections/elections-knesset-18/heb/cec/NoticeList5bff.html?NoticeId=82
וואלה, 20 בינואר 2009: "הבקשה לפסול את רשימת רע״מ-תע״ל נתמכת בראיות קלושות ביותר".
https://www.walla.co.il/news/israel/1420663
ynet, 21 בינואר 2009: "לפיה אין ראיות המצדיקות את מניעת השתתפותן של שתי הרשימות בבחירות לכנסת".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3659919,00.html
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 19 בפברואר 2015: "פה אחד בעניין רע״ם-תע״ל".
https://www.idi.org.il/articles/3745
ישראל היום, 6 במרץ 2019: "בהחלטה של פה אחד, קיבל העליון את ערעור רשימת רע״ם-תע״ל".
https://www.israelhayom.co.il/article/638613

בחירות 2013, חנין זועבי, חברת הכנסת מ׳בל״ד׳:
ynet, 19 בדצמבר 2012: "ועדת הבחירות המרכזית החליטה היום (ד׳) לפסול את ח״כ חנין זועבי ממפלגת בל״ד".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4322135,00.html
מרכז עדאלה, "הגנה על ח״כ זועבי בפני ועדת הבחירות המרכזית לקראת הבחירות לכנסת ה-19": "מרכז עדאלה ייצג את ח״כ חנין זועבי (בל״ד) בפני ועדת הבחירות המרכזית".
https://www.adalah.org/he/content/view/4397
ynet, 19 בדצמבר 2012: "19 חברים בוועדה תמכו בבקשה, 9 התנגדו ואחד נמנע".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4322135,00.html
ישראל היום, 6 במרץ 2019: "ברוב של 19 חברים מול 9 מתנגדים".
https://www.israelhayom.co.il/article/638613
וואלה, 27 בדצמבר 2012: "הודיע כי הוא אינו סבור שיש מקום לפסול אותה".
https://www.walla.co.il/news/israel/2601012
ישראל היום, 18 בדצמבר 2012: "שלשום הביע היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין התנגדות נמרצת לכל בקשות הפסילה".
https://www.israelhayom.co.il/article/61323
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 19 בפברואר 2015: "בית המשפט ביטל פה אחד, בפסק דין מרכזי של הנשיא גרוניס".
https://www.idi.org.il/articles/3745
זמן ישראל, 18 בספטמבר 2022: "בדצמבר 2012 ביטלו תשעה שופטי העליון פה-אחד".
https://www.zman.co.il/340089/popup/

בחירות 2015, חנין זועבי, חברת הכנסת:
ynet, 12 בפברואר 2015: "מוקדם יותר נפסלה גם מועמדותה של חברת הכנסת חנין זועבי".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4625981,00.html
מרכז עדאלה, 12 בפברואר 2015: "לפסול את מועמדותה של ח״כ חנין זועבי".
https://www.adalah.org/he/content/view/8455
N12, 12 בפברואר 2015: "27 חברי ועדה הצביעו בעד פסילתה, לעומת 6 בלבד שהתנגדו לה".
https://www.mako.co.il/news-military/politics-q1_2015/Article-5bbe72099ec7b41004.htm
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 19 בפברואר 2015: "27 חברי ועדת הבחירות הצביעו בעד פסילת מועמדותה של זועבי, ואילו רק שישה התנגדו ואחד נמנע".
https://www.idi.org.il/articles/3745
מרכז עדאלה, 12 בפברואר 2015: "החלטת הועדה התקבלה בניגוד לעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, עו״ד יהודה ויינשטיין, שהתנגד לבקשות הפסילה".
https://www.adalah.org/he/content/view/8455
N12, 12 בפברואר 2015: הכתבה מדווחת שבוועדה הוצגה עמדת היועץ המשפטי לממשלה נגד פסילת זועבי.
https://www.mako.co.il/news-military/politics-q1_2015/Article-5bbe72099ec7b41004.htm
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 19 בפברואר 2015: "החלטות אלו התקבלו ברוב של שמונה שופטים, על דעתו החולקת של השופט רובינשטיין".
https://www.idi.org.il/articles/3745
זמן ישראל, 18 בספטמבר 2022: "בפברואר 2015 החליטו תשעה שופטי העליון, ברוב של שמונה נגד דעת המיעוט של השופט אליקים רובינשטיין".
https://www.zman.co.il/340089/popup/

בחירות 2015, ברוך מרזל, מועמד רשימת ׳יחד׳:
ynet, 12 בפברואר 2015: "שנכלל ברשימת ׳יחד - העם איתנו׳".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4625981,00.html
N12, 11 במרץ 2015: "המתמודד במקום הרביעי ברשימת מפלגת יחד".
https://www.mako.co.il/news-law/legal-q1_2015/Article-aa7684a14680c41004.htm
N12, 12 בפברואר 2015: "ברוב של 17 תומכים מול 16 מתנגדים".
https://www.mako.co.il/news-military/politics-q1_2015/Article-5bbe72099ec7b41004.htm
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 19 בפברואר 2015: "17 חברי ועדת הבחירות המרכזית הצביעו בעד מניעת השתתפותו בבחירות, 16 הצביעו נגד ואחד נמנע".
https://www.idi.org.il/articles/3745
ynet, 12 בפברואר 2015: "היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, כבר נתן דעתו לכך ואמר שמבחינתו אין פסול בהתמודדותו".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4625981,00.html
מעריב, 12 בפברואר 2015: "היועץ המשפטי לממשלה הודיע לוועדת הבחירות כי אין מקום לפסילת מועמדותו של ברוך מרזל".
https://www.maariv.co.il/news/elections-2015/article-463273
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 19 בפברואר 2015: "החלטות אלו התקבלו ברוב של שמונה שופטים, על דעתו החולקת של השופט רובינשטיין".
https://www.idi.org.il/articles/3745
זמן ישראל, 18 בספטמבר 2022: "ברוב של שמונה נגד דעת המיעוט של השופט אליקים רובינשטיין".
https://www.zman.co.il/340089/popup/

בחירות אפריל 2019, עופר כסיף, מועמד חד״ש-תע״ל:
דבר, 6 במרץ 2019: "ועדת הבחירות המרכזית פסלה את התמודדות ד״ר עופר כסיף במסגרת רשימת חד״ש-תע״ל לכנסת".
https://www.davar1.co.il/177215/
וואלה, 17 במרץ 2019: "אושרה מועמדותו של עופר כסיף מחד״ש".
https://elections.walla.co.il/item/3225032
מעריב, 6 במרץ 2019: "15 מחברי הוועדה הצביעו בעד הפסילה מול עשרה שהתנגדו ושלושה נמנעו".
https://www.maariv.co.il/elections2019/news/article-688166
דבר, 6 במרץ 2019: "ברוב של 15 תומכים מול 10 מתנגדים".
https://www.davar1.co.il/177215/
דבר, 6 במרץ 2019: הכתבה מדווחת שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט המליץ לדחות גם את הבקשה לפסול את כסיף: ׳כך נקבע גם לגבי העתירה שדרשה לפסול את מועמדותו של כסיף׳.
https://www.davar1.co.il/177215/
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 12 במאי 2019: "גם לגבי כסיף קבע היועץ כי מספרן הנמוך של ההתבטאויות".
https://www.idi.org.il/articles/26339
וואלה, 17 במרץ 2019: "שאר ההחלטות התקבלו ברוב של שמונה שופטים מול אחד".
https://elections.walla.co.il/item/3225032
ישראל היום, 17 במרץ 2019: "במקרה של עופר כסיף, כל השופטים תמכו באישור מועמדותו, מלבד השופט דיוויד מינץ שהתנגד".
https://www.israelhayom.co.il/article/641777

בחירות אפריל 2019, רשימת ׳רע״ם-בל״ד׳:
מעריב, 6 במרץ 2019: "מועמדותה של מפלגת בל״ד-רע״מ נפסלה על ידי הוועדה ברוב של 17 תומכים מול עשרה מתנגדים".
https://www.maariv.co.il/elections2019/news/article-688166
דבר, 6 במרץ 2019: "ברוב של 17 מול 10".
https://www.davar1.co.il/177215/
ynet, 5 במרץ 2019: "מנדלבליט: אין לפסול את המפלגות הערביות".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5473511,00.html
מעריב, 4 במרץ 2019: "מנדלבליט מתנגד לפסילת רע״מ-בל״ד".
https://www.maariv.co.il/elections2019/Article-687775
וואלה, 17 במרץ 2019: "השופט דוד מינץ סבר כי יש למנוע את השתתפותם בבחירות של כסיף ושל רשימת רע״מ-בל״ד".
https://elections.walla.co.il/item/3225032
זמן ישראל, 18 בספטמבר 2022: הכתבה מתארת את ההחלטה להתיר ל׳רע״ם-בל״ד׳ להתמודד, ברוב של שמונה מול אחד, והשופט מינץ בדעת מיעוט.
https://www.zman.co.il/340089/popup/

בחירות 2020, היבא יזבק, חברת הכנסת מ׳בל״ד׳:
מעריב, 29 בינואר 2020: "פסלה היום (רביעי) את חברת הכנסת היבה יזבק מבל״ד מהתמודדות לכנסת".
https://www.maariv.co.il/elections2020/news/Article-743903
ynet, 9 בפברואר 2020: "בית המשפט העליון קבע הערב כי חברת הכנסת היבא יזבק (בל״ד) תוכל להתמודד".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5674850,00.html
ynet, 29 בינואר 2020: "28 חברים בוועדה הצביעו בעד הפסילה, בעוד ששבעה התנגדו".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5668349,00.html
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23, בקשות לפסילת מועמד או רשימת מועמדים: בדף הבקשות, ההחלטה בשלוש הבקשות נגד היבא יזבק התקבלה ברוב של 28 תומכים מול 7 מתנגדים.
https://www.gov.il/he/pages/candidates-lists-23?chapterIndex=4
לפי ׳מעריב׳ תמכו בפסילה 27 חברי ועדה. הטבלה מביאה את הספירה של ועדת הבחירות המרכזית.
מרכז עדאלה, 30 בינואר 2020: "אין מדובר בתשתית אשר מצדיקה את פסילתה".
https://www.adalah.org/he/content/view/9901
ynet, 28 בינואר 2020: הכתבה מדווחת שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע על התנגדותו לפסילת יזבק.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5667934,00.html
ynet, 9 בפברואר 2020: הכתבה מונה ברוב את השופטים פוגלמן, עמית, ברק-ארז, מזוז וברון, ובמיעוט את השופטים חיות, סולברג, מינץ ואלרון.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5674850,00.html
וואלה, 9 בפברואר 2020: הכתבה מדווחת על רוב של חמישה שופטים מול ארבעה בעניין יזבק.
https://elections.walla.co.il/item/3339928

בחירות 2020, רשימת ׳משפט צדק׳ בראשות לריסה טרימבובלר-עמיר, אשתו של יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה יצחק רבין:
ynet, 29 בינואר 2020: "מפלגתה של לריסה טרימבובלר-עמיר, רעייתו של יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה יצחק רבין".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5668349,00.html
מעריב, 29 בינואר 2020: "מפלגתה של אשת רוצח ראש הממשלה, לריסה טרימבובלר".
https://www.maariv.co.il/elections2020/news/Article-743903
ynet, 29 בינואר 2020: "תמכו 13 חברים בוועדה".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5668349,00.html
מעריב, 29 בינואר 2020: "ברוב של 13 תומכים, ללא מתנגדים".
https://www.maariv.co.il/elections2020/news/Article-743903
וואלה, 9 בפברואר 2020: "השופטים אישרו פה אחד להפוך את החלטת ועדת הבחירות, שניתנה גם היא פה אחד".
https://elections.walla.co.il/item/3339928
ynet, 28 בינואר 2020: "היועמ״ש הודיע כי הוא מתנגד לפסילת הרשימה שבראשה היא עומדת".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5667934,00.html
מעריב, 28 בינואר 2020: "היועמ״ש קבע בהחלטתו כי דין הבקשה לפי סעיף 7 א לפסילת רשימת משפט צדק מלהשתתף בבחירות להידחות".
https://www.maariv.co.il/elections2020/news/article-743726
ynet, 9 בפברואר 2020: "הערעור בכל הנוגע למועמדותה של רשימת ׳משפט צדק׳ התקבל כאמור פה אחד".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5674850,00.html

בחירות 2021, אבתיסאם מראענה, מועמדת מפלגת העבודה:
וואלה, 17 בפברואר 2021: "המתמודדת במקום השביעי ברשימת העבודה".
https://elections.walla.co.il/item/3418606
מעריב, 17 בפברואר 2021: "פסילת מועמדת העבודה אושרה ברוב של 16 תומכים לעומת 15 מתנגדים".
https://www.maariv.co.il/elections-2021/Article-822380
כלכליסט, 17 בפברואר 2021: "16 חברי ועדה הצביעו בעד הפסילה, ו-15 הצביעו נגדה".
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3894248,00.html
N12, 16 בפברואר 2021: "חומר הראיות המצומצם שהוצג במסגרת שתי הבקשות לפסילת מועמדותה לכנסת אינו מקים תשתית ראייתית לקבלתן".
https://www.mako.co.il/news-israel-elections/2021/Article-437d381389aa771026.htm
וואלה, 17 בפברואר 2021: הכתבה מדווחת שהיועץ המשפטי לממשלה התנגד לפסילה, משום שלא הצטברה מסה ראייתית קריטית.
https://elections.walla.co.il/item/3418606
ynet, 28 בפברואר 2021: "ההחלטה התקבלה ברוב של שמונה שופטים מול אחד".
https://www.ynet.co.il/news/article/HJf2XTufd
וואלה, 28 בפברואר 2021: "שמונה מהשופטים תמכו בהתמודדותה של מראענה-מנוחין בבחירות, בעוד שופט יחיד, דוד מינץ, חשב שיש לפסול אותה".
https://elections.walla.co.il/item/3420860

בחירות 2022, רשימת ׳בל״ד׳, הברית הלאומית הדמוקרטית:
N12, 29 בספטמבר 2022: "ברוב של 9 מול 5 החליטה וועדה שיש לפסול את רשימת בל״ד".
https://www.mako.co.il/news-israel-elections/election_2022/Article-067ca0bd1c88381026.htm
מרכז עדאלה, 2 באוקטובר 2022: "ברוב של 9 תומכים מול 5 מתנגדים".
https://www.adalah.org/he/content/view/10708
מרכז עדאלה, 2 באוקטובר 2022: העמוד מתאר את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, שלפיה לא הצטברה מסה ראייתית קריטית לפסילה.
https://www.adalah.org/he/content/view/10708
ynet, 29 בספטמבר 2022: "הבקשות שהועברו לוועדת הבחירות לא מצדיקות את פסילת הרשימות".
https://www.ynet.co.il/news/election2022/article/bydhblqzj
מרכז עדאלה, 4 באוקטובר 2022: "בית המשפט העליון קיבל היום פה אחד את הערעור שהגישה רשימת בל״ד".
https://www.adalah.org/he/content/view/10711
זמן ישראל, 7 בספטמבר 2026: "כעבור פחות מחודש ביטל בית המשפט העליון את הפסילה פה אחד".
https://www.zman.co.il/721134/

7. רשימות ומועמדים שוועדת הבחירות לא פסלה, והערעורים לבית המשפט העליון

כשוועדת הבחירות המרכזית דוחה בקשת פסילה, בית המשפט העליון בודק את ההחלטה רק אם מישהו מערער עליה או עותר נגדה. נמצאו 12 מקרים כאלה, מבחירות 1981 ועד בחירות ספטמבר 2019, ולכל אחד מהם שני מקורות לפחות. ב-8 מהם בית המשפט העליון דחה את הערעור והתיר לרשימה או למועמד להתמודד. בבחירות 1981 דחה בית המשפט העליון עתירה נגד השתתפות ׳כך׳ בבחירות, וקבע שאין לו סמכות להתערב כשהוועדה מתירה לרשימה להתמודד. ב-3 מקרים, כולם בבחירות אפריל 2019 ובבחירות ספטמבר 2019, מנע בית המשפט העליון את ההתמודדות. בבחירות אפריל 2019 מנע את התמודדותו של חבר הכנסת לשעבר מיכאל בן ארי. בבחירות ספטמבר 2019 מנע את התמודדותם של שני מועמדי ׳עוצמה יהודית׳: ברוך מרזל ובנצי גופשטיין, יושב ראש ארגון להב״ה. בשלושת המקרים תמך היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בבקשת הפסילה.²⁵ לא נמצאה ספירה מלאה של בקשות הפסילה שהוועדה דחתה ושל הערעורים על ההחלטות האלה. לכן ייתכן שהטבלה לא כוללת את כל המקרים.

בעמודת ועדת הבחירות: מספר חברי הוועדה שהצביעו בעד הפסילה ומספר המתנגדים, כשנמצאו לספירה שני מקורות או מחקר אקדמי. בעמודת בית המשפט העליון: מספר השופטים שהחליטו כך מול מספר השופטים שחלקו עליהם, כשנמצא. בבחירות 1981 הוגשה עתירה ולא ערעור. המקורות לכל שורה מופיעים מיד אחרי הטבלה.

המקורות לשורות הטבלה

בחירות 1981, רשימת ׳כך׳:
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "ב1981 הציע יושב ראש ועדת הבחירות, השופט עציוני, לפסול את רשימת כך, אך רוב מוחלט של 14 חברי הוועדה הצביעו נגד ההצעה".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
ynet, 2 בפברואר 2021: "יו״ר ועדת הבחירות המרכזית דרש לפסול את הרשימה, בהיות מטרותיה פוגעות בעקרונות הדמוקרטיה".
https://www.ynet.co.il/news/article/HyTGJFUxO
דבר, 5 ביוני 1981: "הצעת השופט עציוני לפסול את הרשימה נדחתה".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1981/06/05/01/article/33/
דבר, 5 ביוני 1981: הכתבה מציינת את שמו המלא של יושב ראש הוועדה, השופט משה עציוני.
https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1981/06/05/01/article/33/
ynet, 2 בפברואר 2021: "עמדתו נותרה במיעוט והרשימה אושרה".
https://www.ynet.co.il/news/article/HyTGJFUxO
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "בג״ץ, בפסק הדין בעניין נגבי, דחה פה אחד את העתירה נגד ההחלטה, בנימוק פורמליסטי של חוסר סמכות בית המשפט להתערב בהחלטת ועדת הבחירות המאשרת מועמדות".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
ynet, 2 בפברואר 2021: "עתרנו כנגד ועדת הבחירות המרכזית, שהכשירה את השתתפותה של ׳כך׳".
https://www.ynet.co.il/news/article/HyTGJFUxO
ynet, 2 בפברואר 2021: "אין לבית הדין הגבוה לצדק סמכות להתערב בהחלטת ועדת הבחירות".
https://www.ynet.co.il/news/article/HyTGJFUxO

בחירות 1988, ׳הרשימה המתקדמת לשלום׳:
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 26 בפברואר 2019: "ב- 1988 ׳ניצלה׳ הרשימה המתקדמת לשלום מפסילה לאחר שהקולות בעד ונגד הפסילה בוועדה היו שקולים, ויושב הראש השתמש בסמכותו להכריע נגד הפסילה".
https://www.idi.org.il/articles/26030
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "בוועדת הבחירות היה שוויון בין התומכים והמתנגדים לפסילה".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
וואלה, 19 בדצמבר 2012: "דחתה את הבקשות לפסול את צומת, התחייה מולדת והרשימה המתקדמת לשלום".
https://www.walla.co.il/news/israel/2598235
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "ורק בהצבעה חוזרת נדחתה החלטת הפסילה ביחס של 20:19".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
חדשות, 7 באוקטובר 1988: "ברוב של 20 נגד ו־19 בעד".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hadashot/1988/10/07/01/article/8/
מעריב, 7 באוקטובר 1988: "20 נגד 19".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1988/10/07/01/article/41/
חדשות, 6 באוקטובר 1988: "השופט אליעזר גולדברג, יו״ר ועדת הבחירות המרכזית".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hadashot/1988/10/06/01/article/12/
מעריב, 6 באוקטובר 1988: הכתבה מתארת את יושב ראש הוועדה, השופט אליעזר גולדברג.
https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1988/10/06/01/article/24/
לפי ׳מעריב׳ מ-7 באוקטובר 1988, יושב ראש הוועדה ביטל את קולו בהצבעה החוזרת, וחבר ועדה מהמערך שינה את הצבעתו. ׳חדשות׳ והמכון הישראלי לדמוקרטיה כותבים שיושב ראש הוועדה הכריע נגד הפסילה.
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "בע״ב 2/88 בן שלום [...] הכריעו השופטים ברוב של 3:2 נגד הפסילה".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
בית המשפט העליון, בעותק באתר פרטי: על ע״ב 2/88: נדחה ערעור על החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית לאשר השתתפותן בבחירות.
https://uri.mitkadem.co.il/files/elected/BehirotBesharaTibiMarzel.html

בחירות 1999, רשימת ׳בל״ד׳:
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "ב1999 הוגשה בקשה אחת לפסילת רשימת בל״ד. הבקשה, שהוגשה בידי אזרח ולא בידי נציג מפלגה, נדחתה".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
דבר, 6 במרץ 2019: "ב-1999 הוגשה לוועדת הבחירות עתירה לפסילת בל״ד ... אך הבקשה נדחתה.".
https://www.davar1.co.il/177155/
וואלה, 19 בדצמבר 2012: "בבחירות לכנסת ה-15 אושרה השתתפותה של בל״ד בבחירות.".
https://www.walla.co.il/news/israel/2598235
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "נדחתה ברוב מוחץ של 20 חברי ועדת הבחירות ויושב ראש הוועדה (4 תמכו בקבלת הבקשה)".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "ערעורו של האזרח [...] נדחה גם הוא על ידי שלושת שופטי ההרכב בע״ב 2600/99 ארליך".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
בית המשפט העליון, בעותק באתר פרטי: על ע״ב 2600/99 ארליך: נדחה ערעור על החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית לאשר השתתפותן בבחירות.
https://uri.mitkadem.co.il/files/elected/BehirotBesharaTibiMarzel.html
בית המשפט העליון, בעותק באתר מרכז עדאלה: "עניינה של בל״ד, או של מי שעמד בראשה (בעניין ע״ב 2600/99 ארליך".
https://www.adalah.org/uploads/uploads/6668_22_ruling_091022.pdf

בחירות 2003, ברוך מרזל, מועמד ברשימת ׳חירות׳:
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "לפני ועדת הבחירות הועלו 17 בקשות לפסילה כלפי 8 רשימות/מועמדים׃ בשארה ובל״ד, טיבי ותע״ל, דהאמשה ורע״מ, מרזל וחירות".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
ynet, 30 בדצמבר 2002: "מרזל, הממוקם במקום השני ברשימת ׳חירות׳".
https://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2346620,00.html
בית המשפט העליון, בעותק באתר פרטי: בערעור ע״ב 83/03 על אישור מועמדותו של מרזל, בין המשיבים: ׳רשימת חרות התנועה הלאומית׳.
https://uri.mitkadem.co.il/files/elected/BehirotBesharaTibiMarzel.html
ynet, 30 בדצמבר 2002: כותרת הכתבה: ׳ועדת הבחירות החליטה לא לפסול את ברוך מרזל׳.
https://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2346620,00.html
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "ואישר את החלטתה שלא לפסול את מרזל".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
N12, 14 במרץ 2019: "באותה שנה, אגב, אישר העליון גם את מועמדותם של אחמד טיבי וברוך מרזל".
https://www.mako.co.il/news-israel-elections/elections_2019-explained/Article-faf3e8ed46c7961006.htm
ynet, 9 בינואר 2003: כותרת הכתבה: ׳טיבי, בשארה ומרזל - אושרו׳.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2363754,00.html
בית המשפט העליון, בעותק באתר פרטי: "ברוב דעות וכנגד דעתו של יושב ראש ועדת הבחירות".
https://uri.mitkadem.co.il/files/elected/BehirotBesharaTibiMarzel.html
בית המשפט העליון, בעותק באתר פרטי: ערעורי הבחירות על מועמדותו של מרזל נדחו ברוב דעות, מול דעתם החולקת של המשנה לנשיא שלמה לוין והשופטות טובה שטרסברג-כהן, דורית ביניש ואיילה פרוקצ׳יה.
https://uri.mitkadem.co.il/files/elected/BehirotBesharaTibiMarzel.html
הארץ, 10 בינואר 2003: "מועמדות בשארה ומרזל אושרה ברוב 7 מול 4 שופטים".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/2003/01/10/01/article/35/

בחירות אפריל 2019, איתמר בן גביר מ׳עוצמה יהודית׳:
גלובס, 6 במרץ 2019: "לדחות את העתירות לפסילת מועמדות נציגי ׳עוצמה יהודית׳, מיכאל בן ארי ואיתמר בן גביר".
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001276885
N12, 6 במרץ 2019: "בעתירה שהגישו מרצ והתנועה הרפורמית כנגד מועמדותם של חברי ׳עוצמה יהודית׳".
https://www.mako.co.il/news-israel-elections/elections_2019-q1_2019/Article-5641abe59835961004.htm
N12, 6 במרץ 2019: "גם התמודדות עו״ד בן גביר אושרה".
https://www.mako.co.il/news-israel-elections/elections_2019-q1_2019/Article-5641abe59835961004.htm
כיכר השבת, 17 במרץ 2019: "החליט בית המשפט פה אחד לדחות את ערעור הבחירות בכל הנוגע להתמודדותו של עו״ד איתמר בן גביר".
https://www.kikar.co.il/political-news/310717
ynet, 17 במרץ 2019: "בנוסף הם אישרו את מועמדותו של עופר כסיף ושל איתמר בן גביר".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5480103,00.html

בחירות אפריל 2019, רשימת ׳חד״ש-תע״ל׳:
ynet, 7 במרץ 2019: "העתירה נגד חד״ש-תע״ל נדחתה ברוב של 15 מתנגדים אל מול 12 תומכים ושלושה נמנעים".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5474781,00.html
דבר, 6 במרץ 2019: הכתבה מדווחת שהוועדה אישרה את התמודדות הרשימה עצמה, 15 מול 12.
https://www.davar1.co.il/177215/
וואלה, 17 במרץ 2019: "ההחלטה לאשר את השתתפותה של רשימת חד״ש-תע״ל התקבלה פה אחד".
https://elections.walla.co.il/item/3225032
כיכר השבת, 17 במרץ 2019: "רשאית רשימת חד״ש-תע״ל להשתתף בבחירות הקרובות לכנסת".
https://www.kikar.co.il/political-news/310717

בחירות אפריל 2019, מיכאל בן ארי, חבר הכנסת לשעבר:
וואלה, 17 במרץ 2019: "בית המשפט העליון פסל הערב (ראשון) את ח״כ לשעבר מיכאל בן ארי".
https://elections.walla.co.il/item/3225032
דבר, 6 במרץ 2019: "ועדת הבחירות המרכזית אישרה את מועמדותו של חבר הכנסת לשעבר מיכאל בן ארי".
https://www.davar1.co.il/177178/
דבר, 6 במרץ 2019: "ההצעה לפסול את המועמדות נפלה על חודו של קול, עם 16 מתנגדים, ו-15 תומכים".
https://www.davar1.co.il/177178/
גלובס, 6 במרץ 2019: "וזאת על חודו של קול - 16 נגד 15".
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001276885
וואלה, 17 במרץ 2019: "השופט סולברג היה היחיד מבין שופטי ההרכב שסבר כי יש לאשר את ריצתו של בן ארי".
https://elections.walla.co.il/item/3225032
כאן חדשות, 17 במרץ 2019: "ההחלטה התקבלה ברוב של שמונה שופטים נגד אחד".
https://www.kan.org.il/content/kan-news/elections2019/325728/
ערוץ 7, 6 במרץ 2019: הכתבה מדווחת על עמדת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפסול את בן ארי: ׳ביחס לבן ארי אין לאפשר את מועמדותו לכנסת ה-21׳.
https://www.inn.co.il/news/395768
ynet, 6 במרץ 2019: "היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה קבעו אמש כי יש לפסול את ד״ר מיכאל בן-ארי".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5474192,00.html

בחירות ספטמבר 2019, רשימת ׳עוצמה יהודית׳:
ynet, 14 באוגוסט 2019: "התוצאה הייתה 15:15, ולכן עוצמה יהודית לא נפסלה".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5569257,00.html
וואלה, 14 באוגוסט 2019: "ההצבעה הסתיימה בשיווין קולות ונפלה".
https://elections.walla.co.il/item/3253107
כלכליסט, 25 באוגוסט 2019: "וכן את הערעור הנוגע לאי-פסילתה של רשימת ׳עוצמה יהודית׳ בכללותה".
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3768969,00.html
וואלה, 25 באוגוסט 2019: "בית המשפט אישר פה אחד את התמודדותן של עוצמה יהודית".
https://elections.walla.co.il/item/3309000

בחירות ספטמבר 2019, איתמר בן גביר, ראש רשימת ׳עוצמה יהודית׳:
ynet, 14 באוגוסט 2019: "16 חברי ועדה הצביעו בעד פסילתו של בן גביר, מול 17 שהתנגדו".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5569257,00.html
וואלה, 14 באוגוסט 2019: "ועדת הבחירות אישרה ברוב של 17 מול 16 את התמודדותו של מועמד ׳עוצמה יהודית׳".
https://elections.walla.co.il/item/3253107
כלכליסט, 25 באוגוסט 2019: "העליון דחה פה אחד את הערעור בכל הנוגע לראש רשימת ׳עוצמה יהודית׳, עו״ד איתמר בן גביר".
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3768969,00.html
וואלה, 25 באוגוסט 2019: כותרת הכתבה: ׳העליון פסל את מרזל וגופשטיין; בן גביר יוכל להתמודד בבחירות׳.
https://elections.walla.co.il/item/3309000

בחירות ספטמבר 2019, ברוך מרזל, מועמד ׳עוצמה יהודית׳:
וואלה, 25 באוגוסט 2019: "ברוך מרזל ובנצי גופשטיין מראשי עוצמה יהודית".
https://elections.walla.co.il/item/3309000
ynet, 25 באוגוסט 2019: "שניים ממועמדי מפלגת ׳עוצמה יהודית׳ נפסלו מהתמודדות בבחירות הקרובות לכנסת".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5575260,00.html
ynet, 14 באוגוסט 2019: "אחרי ש-16 חברי ועדה הצביעו בעד פסילתו מול 17 שהתנגדו".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5569257,00.html
וואלה, 14 באוגוסט 2019: "ועדת הבחירות אישרה ברוב של 17 מול 16 את התמודדותם של בנצי גופשטיין וברוך מרזל".
https://elections.walla.co.il/item/3253107
וואלה, 25 באוגוסט 2019: "השופט היחיד שחשב שיש לאשר למרזל לרוץ הוא סולברג".
https://elections.walla.co.il/item/3309000
גלובס, 25 באוגוסט 2019: הכתבה מדווחת שהשופט נעם סולברג היה בדעת מיעוט בעניין מרזל.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001298382
ynet, 14 באוגוסט 2019: "בניגוד לעמדת היועמ״ש: מרזל וגופשטיין לא נפסלו".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5569257,00.html
גלובס, 13 באוגוסט 2019: הכותרת מדווחת על עמדת היועץ לפסול את מרזל ואת גופשטיין.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001297177

בחירות ספטמבר 2019, בנצי גופשטיין, יושב ראש ארגון להב״ה ומועמד ׳עוצמה יהודית׳:
וואלה, 25 באוגוסט 2019: "יו״ר ארגון להב״ה בנצי גופשטיין מסר בתגובה".
https://elections.walla.co.il/item/3309000
ynet, 25 באוגוסט 2019: "שניים ממועמדי מפלגת ׳עוצמה יהודית׳ נפסלו מהתמודדות בבחירות הקרובות לכנסת".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5575260,00.html
ynet, 25 באוגוסט 2019: "טענתו של גופשטיין כי פעולותיו במסגרת ארגון להב״ה, אותו הוא מוביל".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5575260,00.html
וואלה, 14 באוגוסט 2019: "ועדת הבחירות אישרה ברוב של 17 מול 16 את התמודדותם של בנצי גופשטיין וברוך מרזל".
https://elections.walla.co.il/item/3253107
ynet, 14 באוגוסט 2019: "הוועדה אישרה את התמודדות הרשימה וכן את המועמדים איתמר בן גביר, ברוך מרזל ובנצי גופשטיין".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5569257,00.html
ynet, 14 באוגוסט 2019: "כמות תומכים ומתנגדים זהה".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5569257,00.html
וואלה, 25 באוגוסט 2019: "כל תשעת השופטים בהרכב סברו שיש לקבל את הערעור על החלטת ועדת הבחירות בעניין גופשטיין".
https://elections.walla.co.il/item/3309000
כלכליסט, 25 באוגוסט 2019: "העליון קיבל פה אחד את הערעור בעניין גופשטיין".
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3768969,00.html
המקורות לעמדת היועץ המשפטי לממשלה ברשימת המקורות לשורה של ברוך מרזל.

בחירות ספטמבר 2019, ׳הרשימה המשותפת׳:
ynet, 14 באוגוסט 2019: "12 חברי ועדה הצביעו בעד הפסילה, מול 17 מתנגדים".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5569257,00.html
וואלה, 14 באוגוסט 2019: "ועדה אישרה את התמודדותה של הרשימה המשותפת ברוב של 17 מול 12".
https://elections.walla.co.il/item/3253107
כלכליסט, 25 באוגוסט 2019: "נדחה פה אחד הערעור על החלטת ועדת הבחירות שלא לפסול את ׳הרשימה המשותפת׳".
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3768969,00.html
זמן ישראל, 18 בספטמבר 2022: "וקבע שאין בראיות שהוצגו כדי לפסול את הרשימה כולה".
https://www.zman.co.il/340089/popup/
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 17 בפברואר 2021: "לגבי בקשת פסילת הרשימה המשותפת- בית המשפט סרב לבקשה זו (גם ועדת הבחירות לא פסלה אותה)".
https://www.idi.org.il/articles/29631

8. פסילות בגלל פגם בהגשה או בכשירות, מבחירות 1949 ועד בחירות 2022

ועדת הבחירות המרכזית פוסלת רשימות ומועמדים גם בגלל פגם בהגשה או בכשירות, ולא רק בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד. פגם בהגשה הוא למשל חתימות חסרות או מזויפות, או ערבון שלא הופקד. פגם בכשירות הוא למשל מועמד צעיר מהגיל שהחוק דורש, מועמד בלי אזרחות ישראלית, מועמד שתקופת הצינון שלו עוד לא הסתיימה, או מועמד שהורשע בעבירה שיש עמה קלון.²⁶ ועדת הבחירות המרכזית פסלה רשימות בגלל פגמים כאלה כבר בבחירות 1951: 5 רשימות, 4 מהן בגלל פגמים בחתימות. בית המשפט העליון ביטל אחת מהפסילות והתיר לרשימה להתמודד. בבחירות 1949 מחקה הוועדה מועמד אחד, לבקשת הרשימה שלו. הטבלה מפרטת לכל מערכת בחירות כמה רשימות הוגשו, כמה אושרו, ואת מי פסלה הוועדה בגלל פגם בהגשה או בכשירות.²⁷

המספרים בעמודה ׳רשימות שהוגשו ואושרו׳ לקוחים עד בחירות 1992 מעיתוני אותם ימים, ומבחירות 1996 ממסמכי ועדת הבחירות המרכזית. פסילה שנמצא לה מקור עיתונאי אחד בלבד לא מופיעה בטבלה, והיא מתוארת ברשימת המקורות. המקורות לכל שורה מופיעים מיד אחרי הטבלה. בציטוטים מעיתונות שנות הארבעים עד התשעים תוקנו שגיאות הסריקה של הספרייה הלאומית.

המקורות לשורות הטבלה

בחירות 1949:
הצופה, 10 בינואר 1949: "שמספרם עולה ל־21 ובהן 1340 מועמדים".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzh/1949/01/10/01/article/56/
חרות, 7 בינואר 1949: "21 רשימות לבחירות".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/khm/1949/01/07/01/article/7/
הצופה, 11 בינואר 1949: "למחוק מתוך הרשימה הדתית את מר יהודה בלוי מירושלים".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzh/1949/01/11/01/article/18/
דבר, 18 בינואר 1949: "אחרי עבור שלושת ימי האזהרה מחקה ועדת הבחירות את שמו של בלוי מן הרשימה".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1949/01/18/01/article/37/
היום, 16 בינואר 1949: "בית הדין העליון בירושלים דחה ... בקשת צו על תנאי".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hayomjlm/1949/01/16/01/article/13/
הארץ, 17 בינואר 1949: "החלטות ועדת הבחירות חזקות מבית המשפט".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1949/01/17/01/article/39/

בחירות 1951:
על המשמר, 25 ביוני 1951: "21 רשימות הוגשו היום".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahr/1951/06/25/01/article/8/
הבוקר, 25 ביוני 1951: "עשרים רשימות מועמדים לבחירות לכנסת השניה הוגשו אמש ... רשימה דתית אחת שהוגשה בלי חתימות נפסלה".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hbkr/1951/06/25/01/article/1/
הארץ, 31 ביולי 1951: רשימת האותיות בקלפי מונה 17 רשימות, ובהן ׳למען העולים החדשים והחיילים המשוחררים׳.
https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1951/07/31/01/article/11/
חרות, 28 ביוני 1951: "ולאחר שברשימת ׳כל עדות בני ישראל׳ לא היו חתימות בכלל, פסלה מליאת הועדה את שלש הרשימות".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hrt/1951/06/28/01/article/22/
מעריב, 27 ביוני 1951: ועדת המשנה פסלה פה אחד 3 רשימות: ׳ישורון׳, ׳איחוד כל העדות׳, ׳מפלגת השלום׳.
https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1951/06/27/01/article/28/
הארץ, 2 ביולי 1951: "הוחלט אתמול לפסול את רשימת ׳כנסת ישראל העולמית׳, מאחר שנתגלו הוכחות רציניות נגד מהימנותן של החתימות".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1951/07/02/01/article/52/
חרות, 2 ביולי 1951: "מאחר שנתגלו זיופים בחתימות שהוגשו בפני הועדה".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hrt/1951/07/02/01/article/18/
הבוקר, 6 ביולי 1951: "הרשימה נפסלה ברוב קולות מפא״י ופרוגרסיביים, ונגד קולותיהם של מפ״ם וחרות. נציגי הציונים הכלליים ומק״י נמנעו".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hbkr/1951/07/06/01/article/1/
חרות, 6 ביולי 1951: "בעד פסילת הרשימה הצביעו נציגי מפא״י, נגד הצביעו נציגי חרות ומפ״ם".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hrt/1951/07/06/01/article/19/
הארץ, 12 ביולי 1951: "בית המשפט קיבל את הערעור וביטל את החלטת ועדת הבחירות לפסול את הרשימה".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1951/07/12/01/article/57/
הצופה, 12 ביולי 1951: "ביה״ד העליון החליט לאשר".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzh/1951/07/12/01/article/79/
מעריב, 3 ביולי 1951: "אין בית הדין העליון יכול לשנות את החוק אלא הכנסת. לכן דוחה בית הדין את הערעור".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1951/07/03/01/article/33/
הארץ, 4 ביולי 1951: "כיון שהיו לה רק 250 חתימות במקום 750 הדרושות לפי החוק".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1951/07/04/01/article/20/
הארץ, 2 ביולי 1951: הכתבה מתארת את פסילת מועמדותו של הרב טולידאנו, בנימוק שהוא נחשב ׳שופט המדינה׳.
https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1951/07/02/01/article/52/
חרות, 2 ביולי 1951: "בגלל היות הנ״ל אב בית דין בבתי הדין של הרבנות בת״א".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hrt/1951/07/02/01/article/18/
לא נמצאו שני מקורות לסיבת הפסילה של ׳למען העולים החדשים והחיילים המשוחררים׳.

בחירות 1955:
הארץ, 12 ביוני 1955: "הוגשו 23 רשימות מועמדים".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1955/06/12/01/article/3/
דבר, 12 ביוני 1955: "הוגשו 23 רשימות לכנסת השלישית".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1955/06/12/01/article/11/
על המשמר, 27 ביוני 1955: "ועדת הבחירות המרכזית פסלה היום 4 רשימות מועמדים ואישרה 19".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahr/1955/06/27/01/article/15/
הארץ, 27 ביוני 1955: "הרשימות שנפסלו הן: ׳המפנה׳ ... הרשימה הליברלית, רשימת מרכז כנסת ישראל עולמית, רשימה ישראלית".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1955/06/27/01/article/19/
דבר, 27 ביוני 1955: "ארבע הרשימות הנותרות נפסלו כתוצאה מליקויים בחתימות המועמדים, מהופעת מועמדים חסרי אזרחות ישראלית או שהם למטה מגיל הבחירה".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1955/06/27/01/article/26/
מעריב, 5 ביולי 1955: "החליטו לוותר על הערעור. ביה״ד חייב את המערערים בתשלום הוצאות בסך 75 ל״י".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1955/07/05/01/article/40/
שערים, 5 ביולי 1955: הכתבה מדווחת שהערעור של ׳המפנה׳ בוטל אחרי שנציגיה ביקשו לבטלו.
https://www.nli.org.il/he/newspapers/shar/1955/07/05/01/article/36/
הארץ, 4 ביולי 1955: הכתבה מדווחת על דחיית הערעורים של שתי הרשימות בבית המשפט העליון.
https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1955/07/04/01/article/45/
חרות, 4 ביולי 1955: "בוטלו לחלוטין עם דחיית ערעורן".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/khm/1955/07/04/01/article/54/

בחירות 1959:
הארץ, 9 בספטמבר 1959: "הוגשו 26 רשימות לכנסת".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1959/09/09/01/article/40/
דבר, 9 בספטמבר 1959: "הוגשו 26 רשימות מועמדים לכנסת".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1959/09/09/01/article/1/
הארץ, 29 בספטמבר 1959: "לאשר 24 רשימות ולפסול שתי רשימות".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1959/09/29/01/article/6/
מעריב, 29 בספטמבר 1959: "רשימת ׳כנסת ישראל׳ של הרב יצחק אשכנזי ... נפסלה מיד בשל חוסר 750 החתימות הדרושות".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1959/09/29/01/article/67/
חרות, 29 בספטמבר 1959: "ורשימת ׳תנועת המולדת׳, שנפסלה בגלל ליקויים חמורים ביותר".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hrt/1959/09/29/01/article/17/
חרות, 13 באוקטובר 1959: "נדחו ערעוריהן של רשימת ׳תנועת המולדת׳ ורשימת ׳מרכז כנסת ישראל העולמית׳ על פסילתן".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hrt/1959/10/13/01/article/75/
הצופה, 13 באוקטובר 1959: "עקב איחור של יום יומיים בפניה לבית המשפט העליון".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzh/1959/10/13/01/article/69/

בחירות 1961:
הארץ, 27 ביוני 1961: "15 רשימות הוגשו לוועדת הבחירות".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1961/06/27/01/article/11/
על המשמר, 27 ביוני 1961: "15 רשימות הוגשו".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahr/1961/06/27/01/article/1/
דבר, 12 ביולי 1961: "אישרה אתמול בישיבה, שארכה כ־8 שעות, את כל 15 הרשימות שהוגשו".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1961/07/12/01/article/14/
הצופה, 12 ביולי 1961: "חמש עשרה הרשימות שהוגשו לוועדת הבחירות המרכזית".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzh/1961/07/12/01/article/1/

בחירות 1965:
למרחב, 8 בספטמבר 1965: "הוגשו רק 19 רשימות, וכאמור, אחת (של הרב אשכנזי) נפסלה, בשל חוסר ערבון כספי".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/lmrv/1965/09/08/01/article/9/
קול העם, 8 בספטמבר 1965: "מאחר שהרב אשכנזי לא הפקיד כערבון 5000 ל״י, כנדרש בחוק".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/khm/1965/09/08/01/article/3/
הבוקר, 30 בספטמבר 1965: "אושרו 17 רשימות, הכינויים והאותיות".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hbkr/1965/09/30/01/article/7/
על המשמר, 30 בספטמבר 1965: "אישרה היום 17 רשימות ואותיותיהן".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahr/1965/09/30/01/article/10/

בחירות 1969:
הארץ, 24 בספטמבר 1969: "הגיש רשימה בלי 750 חותמים כפי שדורש החוק ובלי הערבות בסך 5,000 ל״י ... ולכן נפסלה רשימתו".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1969/09/24/01/article/72/
למרחב, 24 בספטמבר 1969: "וטען, כי אין ברשותו כסף".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/lmrv/1969/09/24/01/article/7/
למרחב, 8 באוקטובר 1969: "16 רשימות המועמדים שהוגשו לכנסת השביעית אושרו".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/lmrv/1969/10/08/01/article/13/
הארץ, 8 באוקטובר 1969: "אושרו 16 רשימות המועמדים לבחירות לכנסת".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1969/10/08/01/article/63/

בחירות 1973:
על המשמר, 26 בספטמבר 1973: "23 רשימות לכנסת הוגשו אמש לוועדת הבחירות".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahr/1973/09/26/01/article/2/
דבר, 26 בספטמבר 1973: "23 רשימות מועמדים הוגשו לבחירות לכנסת".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1973/09/26/01/article/6/
מעריב, 9 באוקטובר 1973: "אישרה 21 רשימות מועמדים לכנסת".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1973/10/09/01/article/99/
על המשמר, 10 באוקטובר 1973: "ועדת הבחירות אישרה למעשה את כל הרשימות שהוגשו לה, מאחר שרשימת מועמדים אחת ... ביטלה את בקשתה לאישור".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahr/1973/10/10/01/article/71/

בחירות 1977:
על המשמר, 26 באפריל 1977: "מליאת הוועדה פסלה היום את ׳רשימת נכים ניצולי השואה׳, משום שבשעת ההגשה לא מילאו אחרי הוראת חוק הבחירות, סעיף 57".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahr/1977/04/26/01/article/92/
דבר, 26 באפריל 1977: "אושרו 22 רשימות לבחירות לכנסת. ׳רשימת נכים ניצולי שואה׳ נפסלה".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1977/04/26/01/article/29/
מעריב, 2 במאי 1977: "חתמו רק 418 בוחרים ולא 750 לפחות, כנדרש בחוק".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1977/05/02/01/article/39/
דבר, 2 במאי 1977: "סברה השופטת מרים בן־פורת בדעת מיעוט, כי יש לראות בעניין רק ליקוי".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1977/05/02/01/article/19/
מעריב, 13 באפריל 1977: "הודיעו לו כי סירבו לקבל את רשימתו, מפני שלא היה ברשותו פיקדון".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1977/04/13/01/article/23/
על המשמר, 13 באפריל 1977: "השופט א. מני פסל שתי רשימות ... השנייה היא רשימתו של הרב יצחק אשכנזי".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahr/1977/04/13/01/article/3/
לפי ׳דבר׳ מ-2 במאי 1977, השופטת מרים בן-פורת הייתה בדעת מיעוט בערעור של ׳רשימת נכים ניצולי השואה׳, והערבון שהרב אשכנזי לא הפקיד היה 40,000 לירות. לפי ׳על המשמר׳ מ-13 באפריל 1977 נפסלה ביום ההגשה גם ׳רשימה עדתית, בלי אף אשכנזי׳. לפרטים האלה לא נמצא מקור שני, ולכן הם לא מופיעים בטבלה.

בחירות 1981:
דבר, 27 במאי 1981: "עד שעת הנעילה הוגשו 36 רשימות".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1981/05/27/01/article/9/
הדאר, 19 ביוני 1981: "כ־15 מתוך 36 הרשימות הן תופעות קיקיוניות".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hadoar/1981/06/19/01/article/9/
לפי ׳דבר׳ מ-11 ביוני 1981 אושרו 31 רשימות, 2 נפסלו ו-3 משכו את מועמדותן. לא נמצא מקור שני, ולכן הפרטים לא מופיעים בטבלה.

בחירות 1984:
דבר, 1 ביוני 1984: "3 רשימות - ׳תרשיש׳, ׳שלהבת׳ והתאחדות התימנים - נפסלו מפני שלא עמדו בתקנות".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1984/06/01/01/article/2/
מעריב, 1 ביוני 1984: הכתבה מתארת את רשימת התימנים, שהגישה 68 חתימות, ואת ׳תרשיש׳, שלא הפקידה פיקדון.
https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1984/06/01/01/article/37/
מעריב, 1 ביוני 1984: "27 רשימות".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1984/06/01/01/article/7/
דבר, 25 ביוני 1984: "אישרה אתמול סופית 24 מתוך 27 רשימות".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1984/06/25/01/article/13/

בחירות 1988:
חדשות, 28 בספטמבר 1988: "28 רשימות מתמודדות בבחירות לכנסת".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hadashot/1988/09/28/01/article/96/
מעריב, 13 באוקטובר 1988: "ניתן אישור סופי ל־27 רשימות".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1988/10/13/01/article/10/
מעריב, 31 באוקטובר 1988: "הגישו 27 הרשימות המתמודדות שמות של 990 מועמדים שמהם נפסלו 98".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1988/10/31/01/article/303/
מעריב, 13 באוקטובר 1988: "הפסילות ... נעשו בשל כמה סיבות: אזרחות כפולה, התפטרות מרצון, כתב הסכמה לקוי".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1988/10/13/01/article/23/
חדשות, 13 באוקטובר 1988: "במערך נפסלו פרופ׳ גליה גולן, שסירבה לוותר על אזרחות אמריקנית".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hadashot/1988/10/13/01/article/44/

בחירות 1992:
לפי ׳חדשות׳ מ-4 ביוני 1992 נפסלו 3 רשימות בגלל רשימות תומכים לקויות: ׳מלכות ישראל׳, ׳תורה לעם׳ ו׳מדינת היהודים׳. לא נמצא מקור שני, ולכן הפרטים לא מופיעים בטבלה.

בחירות 1996:
ילקוט הפרסומים 4408, בארכיון ועדת הבחירות המרכזית: "מתפרסמות בזה רשימות המועמדים לכנסת הארבע־עשרה כפי שאושרו".
https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/records-candidateslists14/he/archive_knesset14_records-candidateslist14.pdf

בחירות 1999:
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16, הודעות לעיתונות: "הוגשו 33 רשימות מועמדים לבחירות לכנסת, נפסלו 2 וניגשו לבחירות 31 רשימות".
https://www.gov.il/apps/elections/elections-knesset-16/heb/cec/announcements.html
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-15, רשימת המפלגות לפי סדר הגשתן: בהשוואה לרשימת 31 הרשימות שהתמודדו, חסרות ׳מנהיגות יהודית לישראל׳ ו׳קול הסביבה׳.
https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/candidates-lists15/he/archive_knesset15_candidates-lists15.pdf

בחירות 2003:
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16, הודעות לעיתונות: "הוגשו סה״כ 29 רשימות מועמדים".
https://www.gov.il/apps/elections/elections-knesset-16/heb/cec/announcements.html
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16, זכרון דברים: "במועד שנקבע לכך בחוק הוגשו ואושרו 28 רשימות מועמדים".
https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/memorandum-knesset16/he/archive_knesset16_memorandum16.pdf
ynet, 3 בינואר 2003: "20 חברי ועדה תמכו בפסילתו של מופז, לעומת 18 שהתנגדו".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2353575,00.html
הארץ, 3 בינואר 2003: "בעד פסילתו של מופז הצביעו 20 מחברי הוועדה, ונגדה הצביעו 18".
https://www.haaretz.co.il/misc/2003-01-01/ty-article/0000017f-e100-d7b2-a77f-e307d6140000
ynet, 9 בינואר 2003: "בית המשפט העליון החליט פה אחד לדחות את ערעור הבחירות של שר הביטחון שאול מופז".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2363754,00.html
ynet, 24 בדצמבר 2002: "יו״ר ועדת הבחירות המרכזית השופט מישאל חשין קבע כי משה פייגלין, מקום 40 ברשימת הליכוד, פסול להתמודדות".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2338315,00.html
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16, החלטת היושב ראש בעניין פייגלין: החלטת היושב ראש מ-24 בדצמבר 2002, פ״מ 3/16.
https://www.gov.il/apps/elections/elections-knesset-16/heb/cec/view_announcement4411.html?id=37
ynet, 9 בינואר 2003: הכתבה מדווחת שעתירתו של פייגלין נדחתה ברוב דעות, מול דעת המיעוט של השופט אדמונד לוי.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2363754,00.html
דה מרקר, 9 בינואר 2003: "העליון: פייגלין ומופז נפסלו".
https://www.themarker.com/law/2003-01-09/ty-article/0000017f-f036-d497-a1ff-f2b6e8d80000
לפי ynet, הערעור של מופז נדחה פה אחד. לא נמצא לכך מקור שני, ולכן זה לא מופיע בטבלה.

בחירות 2006:
ynet, 10 בפברואר 2006: "31 מפלגות יתמודדו בבחירות".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3213856,00.html
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-17, זכרון דברים: "הוגשו ואושרו 31 רשימות מועמדים".
https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/memorandum-knesset17/he/archive_knesset17_memorandum17.pdf
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-17, 21 בפברואר 2006: "ביסוד הבקשות עמדה הטענה כי פרס, איציק ורמון פרשו מסיעת העבודה ולא התפטרו בסמוך לכך".
https://www.gov.il/apps/elections/elections-knesset-17/heb/cec/CecNotice49b7.html?NoticeId=20
הארץ, 27 בפברואר 2006: "בג״ץ: פרס, איציק ורמון יוכלו להתמודד מטעם קדימה".
https://www.haaretz.co.il/misc/2006-02-27/ty-article/0000017f-db05-df0f-a17f-df4745c00000
הארץ, 1 במרץ 2006: "נדחתה העתירה לפסילת התמודדות פורשי העבודה ברשימת קדימה".
https://www.haaretz.co.il/misc/2006-03-01/ty-article/0000017f-db33-df9c-a17f-ff3bf2ac0000
הארץ, 21 בפברואר 2006: "בייניש: פרס, רמון ואיציק יוכלו להתמודד ב׳קדימה׳".
https://www.haaretz.co.il/misc/2006-02-21/ty-article/0000017f-dbe2-df62-a9ff-dff7e7500000
דה מרקר, 21 בפברואר 2006: "יו״ר ועדת הבחירות המרכזית דחתה את בקשת מפלגת העבודה לפסול את פרס ורמון".
https://www.themarker.com/markets/2006-02-21/ty-article/0000017f-e973-d62c-a1ff-fd7b27e40000

בחירות 2009:
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-18, זכרון דברים: "הוגשו ואושרו 34 רשימות מועמדים".
https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/memorandum-knesset18/he/archive_knesset18_memorandum18.pdf

בחירות 2013:
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-19, 6 בדצמבר 2012: "טפסיה לא התקבלו כי חתימת בא כוח המפלגה לא תאם את שם בא כוח המפלגה כפי שהודיע לוועדה רשם המפלגות".
https://www.gov.il/apps/elections/elections-knesset-19/heb/cec/NoticeList1e09.html?NoticeId=132
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-19, זכרון דברים: המסמך מונה 34 רשימות שהוגשו ואושרו.
https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/memorandum-knesset19/he/archive_knesset19_memorandum19.pdf

בחירות 2015:
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, זכרון דברים: "הוגשו ואושרו 26 רשימות מועמדים".
https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/memorandum-knesset20/he/archive_knesset20_memorandum20.pdf
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, 12 בפברואר 2015: "המבקש, מר אלירן וקנין, הוא קצין בשירות קבע בצה״ל".
https://www.gov.il/BlobFolder/guide/candidates-lists-20/he/disqualification_pm-6-20.pdf

בחירות אפריל 2019:
מעריב, 22 בפברואר 2019: "47 רשימות ינסו להיכנס לכנסת ה־21".
https://www.maariv.co.il/elections2019/Article-686214
ynet, 22 בפברואר 2019: "הליך הגשת 47 הרשימות לוועדת הבחירות".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5467951,00.html
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21, זכרון דברים: "הוגשו ואושרו 43 רשימות מועמדים".
https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/memorandum-knesset21/he/archive_knesset21_memorandum21.pdf
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21, 7 במרץ 2019: "אני מורה על הסרת מועמדותו".
https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/d7a4d79e203-21/he/laws_21_%D7%A4%D7%9E%203-21.pdf

בחירות ספטמבר 2019:
וואלה, 1 באוגוסט 2019: "32 מפלגות הגישו את רשימותיהן".
https://elections.walla.co.il/item/3250870
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-22, זכרון דברים: "הוגשו ואושרו 32 רשימות מועמדים".
https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/memorandum-knesset22/he/archive_knesset22_memorandum22.pdf
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-22, 18 באוגוסט 2019: "המבקש יימחק מרשימת המועמדים".
https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/final_decision_fadida_2_22/he/laws_22_final_decision_fadida_2_22.pdf
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-22, 15 באוגוסט 2019: "המבקשות תמחקנה מרשימת המועמדים".
https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/hs_3_22_4_22_5_22_final_decision/he/laws_22_hs_3_22_4_22_5_22_final_decision%20(1).pdf
סרוגים, 18 באוגוסט 2019: "בגין גילה הצעיר, 21 בלבד".
https://www.srugim.co.il/365595
כיכר השבת, 18 באוגוסט 2019: הכתבה מדווחת על מחיקת שחר לשם מרשימת ׳ימינה׳ בגלל גילה.
https://www.kikar.co.il/israel-news/327707

בחירות 2020:
ynet, 16 בינואר 2020: "30 רשימות יתמודדו".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5660684,00.html
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23, זכרון דברים: "הוגשו ואושרו 30 רשימות מועמדים".
https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/memorandum-knesset23/he/archive_knesset23_memorandum23.pdf
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23, 21 בינואר 2020: ההחלטה עוסקת במחיקת עמוס דב סילבר מהרשימה.
https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/hs_5_23_decision/he/laws_23_hs_5_23_decision.pdf
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23, 20 בינואר 2020: ההחלטה עוסקת במחיקת שירן אסלן מהרשימה.
https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/hs_4_23_final_decision/he/laws_23_hs_4_23_final_decision.pdf

בחירות 2021:
ynet, 4 בפברואר 2021: "הוגשו כל 39 הרשימות שירוצו".
https://www.ynet.co.il/news/article/HyD5NfYeO
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-24, זכרון דברים: "הוגשו ואושרו 39 רשימות מועמדים".
https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/memorandum-knesset24/he/archive_knesset24_memorandun24.pdf

בחירות 2022:
ynet, 16 בספטמבר 2022: "40 רשימות מתמודדות".
https://www.ynet.co.il/news/election2022/article/hkyvn00e11s
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25, רשימות המועמדים: "כפי שאושרו על ידי מליאת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה־25 ביום 29.9.2022".
https://www.gov.il/he/pages/candidates-lists-25
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25, 27 בספטמבר 2022: "לכן הוא אינו כשיר להיכלל ברשימת הליכוד".
https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/pm_4_25_finaldecision/he/laws_25_pm_1-25_2-25_4-25.pdf
גלובס, 9 באוקטובר 2022: "ברוב של שמונה שופטים נגד אחד".
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001426442
וואלה, 9 באוקטובר 2022: "מלבד השופט גרוסקופף שהצביע נגד".
https://elections.walla.co.il/item/3534285

9. בקשות הפסילה בספטמבר 2026

ועדת הבחירות המרכזית הצביעה ב-23 וב-24 בספטמבר 2026 על בקשות לפסול 8 רשימות ומועמדים לקראת הבחירות לכנסת ה-26. הוועדה פסלה 2 רשימות ו-2 מועמדים, ודחתה את הבקשות נגד 4 רשימות. בית המשפט העליון עוד לא החליט על אף אחת מהפסילות.²⁸

בעמודת ההצבעה: מספר חברי הוועדה שהצביעו בעד הפסילה ומספר המתנגדים; הנמנעים לא מופיעים. בפסילת סאמי אבו שחאדה המקורות חלוקים במספר התומכים, ולכן מופיעים שני המספרים. אתר ׳בחדרי חרדים׳ דיווח שהבקשה לפסול את ׳עוצמה יהודית׳ נדחתה בהפרש של קול אחד, ושני מקורות אחרים דיווחו על 10 בעד ו-19 נגד. המקורות לכל שורה מופיעים מיד אחרי הטבלה.

המקורות לשורות הטבלה

רשימת ׳רע״ם׳, הרשימה הערבית המאוחדת:
המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמוד המפלגה ׳רע״מ׳: "רע״מ (רשימה ערבית מאוחדת)".
https://www.idi.org.il/policy/parties-and-elections/parties/raam/
כיכר השבת, 27 בדצמבר 2024: "יו״ר מפלגת הרשימה הערבית המאוחדת (רע״מ)".
https://www.kikar.co.il/world-news/mansour-abbas-palestinian-authority
N12, 23 ו-24 בספטמבר 2026: "18 תומכים בעד קבלת הבקשה לפסול את רע״ם, 5 נגד הפסילה ונמנע אחד".
https://www.mako.co.il/news-israel-elections/2026/liveblog-9833906a9ecc0a1027.htm
וואלה, 23 בספטמבר 2026: "ברוב של 18 בעד, 5 נגד ואחד נמנע".
https://www.walla.co.il/news/politics/383955133

׳הרשימה המשותפת׳ של חד״ש, תע״ל ובל״ד:
ynet, 19 באוגוסט 2026: "חד״ש, תע״ל ובל״ד סיכמו בצהריים (יום שלישי) על הקמה מחדש של הרשימה המשותפת".
https://www.ynet.co.il/news/article/syoll7qdgl
מקור ראשון, 9 בספטמבר 2026: "הרשימה המשותפת של חד״ש, תע״ל ובל״ד חוזרת לקראת הבחירות לכנסת ה־26".
https://www.makorrishon.co.il/news/politcal/article/369009
N12, 23 ו-24 בספטמבר 2026: "ברוב של 18 תומכים מול 5 מתנגדים".
https://www.mako.co.il/news-israel-elections/2026/liveblog-9833906a9ecc0a1027.htm
ynet, 23 בספטמבר 2026: הכתבה מדווחת שגם הרשימה המשותפת נפסלה בתוצאה של 18 בעד ו-5 נגד.
https://www.ynet.co.il/news/elections2026/article/bjms6yb9zx

עופר כסיף, חבר הכנסת מחד״ש:
N12, 22 בספטמבר 2026: "וחה״כ עופר כסיף מטעם חד״ש שברשימה המשותפת".
https://www.mako.co.il/news-israel-elections/2026/Article-0d330f36818c0a1026.htm
ynet, 23 בספטמבר 2026: "ועדת הבחירות פסלה גם את חבר הכנסת עופר כסיף מחד״ש".
https://www.ynet.co.il/news/elections2026/article/bjms6yb9zx
N12, 23 ו-24 בספטמבר 2026: "רוב חברי הוועדה (19) תמכו בהחלטה, חמישה התנגדו ושניים נמנעו".
https://www.mako.co.il/news-israel-elections/2026/liveblog-9833906a9ecc0a1027.htm
ynet, 23 בספטמבר 2026: "19 מחברי הוועדה הצביעו בעד פסילתו, 5 נגד ושניים נמנעו".
https://www.ynet.co.il/news/article/hjvk0xbqmg

סאמי אבו שחאדה, יושב ראש ׳בל״ד׳:
ערוץ 7, 23 בספטמבר 2026: "לפסול את יו״ר בל״ד ח״כ סאמי אבו שחאדה".
https://www.inn.co.il/news/706849
הידברות, 23 בספטמבר 2026: "יו״ר בל״ד נפסל מלהתמודד לכנסת".
https://www.hidabroot.org/article/1227829
הידברות, 23 בספטמבר 2026: "ברוב של 30 קולות נגד 4".
https://www.hidabroot.org/article/1227829
כיכר השבת, 23 בספטמבר 2026: "ברוב של 31 תומכים מול 4 מתנגדים".
https://www.kikar.co.il/political-news/tlt8nl

מפלגת ׳בל״ד׳:
חרדים10, 23 בספטמבר 2026: "מליאת הוועדה החליטה פה אחד לדחות את בקשת ׳אורות השחר׳ לפסול את מפלגת בל״ד, מאחר שלא הוגש תצהיר".
https://ch10.co.il/news/1103216/
המחדש, 23 בספטמבר 2026: הכתבה מדווחת על דחיית הבקשה לפסול את ׳בל״ד׳ משום שלא צורף לה תצהיר.
https://hm-news.co.il/657179/

רשימת ׳עוצמה יהודית׳ בראשות איתמר בן גביר:
וואלה, 24 בספטמבר 2026: "יו״ר עוצמה יהודית, השר איתמר בן גביר הגיב להחלטת הוועדה".
https://www.walla.co.il/news/politics/383955236
דבר, 24 בספטמבר 2026: "יו״ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר".
https://www.davar1.co.il/698399/
ynet, 24 בספטמבר 2026: "ההצעות נדחו כשעשרה חברים הצביעו בעד, 19 נגד ואחד נמנע".
https://www.ynet.co.il/news/elections2026/article/hj3llhz9zx
וואלה, 24 בספטמבר 2026: "19 מחברי הוועדה התנגדו, כשעשרה הצביעו בעד הפסילה, ואחד נוסף נמנע".
https://www.walla.co.il/news/politics/383955236
בחדרי חרדים, 24 בספטמבר 2026: "בתום ההצבעה נדחתה בקשת הפסילה בהפרש של קול בלבד".
https://www.bhol.co.il/news/1739921

רשימת ׳הציונות הדתית-זהות׳ בראשות בצלאל סמוטריץ׳ ומשה פייגלין:
ynet, 24 בספטמבר 2026: "את הבקשה לפסילת הציונות הדתית-זהות בראשות בצלאל סמוטריץ׳ ומשה פייגלין".
https://www.ynet.co.il/news/elections2026/article/hj3llhz9zx
מעריב, 24 בספטמבר 2026: "הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ׳ וזהות בראשות משה פייגלין".
https://www.maariv.co.il/news/elections-2026/article-1370212
ynet, 24 בספטמבר 2026: "רק שלושה חברי ועדה תמכו בבקשה, 21 התנגדו ולא היו נמנעים".
https://www.ynet.co.il/news/elections2026/article/hj3llhz9zx
וואלה, 24 בספטמבר 2026: "בהצבעת הוועדה, 21 התנגדו לפסילה ושלושה הצביעו".
https://www.walla.co.il/news/politics/383955236

רשימת ׳הדמוקרטים׳ בראשות יאיר גולן:
ynet, 24 בספטמבר 2026: "את הבקשה לפסילת הדמוקרטים בראשות יאיר גולן הגישה עוצמה יהודית".
https://www.ynet.co.il/news/elections2026/article/hj3llhz9zx
כיכר השבת, 23 בספטמבר 2026: "יו״ר הדמוקרטים יאיר גולן".
https://www.kikar.co.il/political-news/tlt8nl
ynet, 24 בספטמבר 2026: "שניים מחברי הוועדה הצביעו בעד קבלת הבקשה, 14 נגד, אין נמנעים".
https://www.ynet.co.il/news/article/bjyrryg9gx
מעריב, 24 בספטמבר 2026: "רק שני נציגים בוועדה הצביעו בעד ו-14 הצביעו נגד".
https://www.maariv.co.il/news/elections-2026/article-1370212

10. רשימת המקורות

המקורות מסודרים לפי סוג. הכתובת המלאה של כל מקור מופיעה בהערות השוליים או ברשימות המקורות שמתחת לטבלאות.

מחקר, פרסומים מקצועיים, פסקי דין ומסמכים רשמיים

1. המכון הישראלי לדמוקרטיה, "פסילת רשימות ומועמדים לקראת הבחירות לכנסת ה-26", 31 באוגוסט 2026.
2. המכון הישראלי לדמוקרטיה, דנה בלאנדר, "האם ועדת הבחירות המרכזית יכולה להיות אובייקטיבית?", 26 בפברואר 2019.
3. המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמוד "בחירות 2026".
4. מיכל שמיר וקרן מרגל, "תפיסות איום ופסילת רשימות ומועמדים לכנסת, מירדור ועד בחירות 2003", משפט וממשל ח, 2005.
5. המכון הישראלי לדמוקרטיה, יובל שני ועמיר פוקס, "כל מה שרציתם לדעת על פסילת רשימות ומועמדים", 17 בפברואר 2021.
6. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25, החלטה בפ״מ 4/25, 27 בספטמבר 2022.
7. המכון הישראלי לדמוקרטיה, "מהי ועדת הבחירות המרכזית ואיך היא פועלת?", 21 ביולי 2026.
8. מרכז עדאלה, "בחירות 2003: ניסיון למנוע את השתתפותם של רשימות ומנהיגים ערבים בבחירות לכנסת ה-16".
9. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16, פרוטוקול הישיבה, 31 בדצמבר 2002.
10. המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמוד המפלגה ׳כך׳.
11. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16, הודעה לעיתונות, 18 בדצמבר 2002.
12. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-17, הודעה מספר 17, 16 בפברואר 2006.
13. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-18, הודעה מספר 79, 6 בינואר 2009.
14. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-18, הודעה מספר 81, 1 בינואר 2009.
15. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-18, הודעה מספר 82, 12 בינואר 2009.
16. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-19, פרוטוקול הישיבה, 19 בדצמבר 2012.
17. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-19, פרוטוקול הישיבה, 20 בדצמבר 2012.
18. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, בקשות לפסילת מועמד או רשימת מועמדים.
19. המכון הישראלי לדמוקרטיה, "הביקורת השיפוטית על החלטות ועדת הבחירות לפסול רשימות ומועמדים מהתמודדות בבחירות לכנסת", 19 בפברואר 2015.
20. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21, בקשות לפסילת מועמד או רשימת מועמדים.
21. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21, חוברת ההחלטות.
22. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-22, בקשות לפסילת מועמד או רשימת מועמדים.
23. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23, בקשות לפסילת מועמד או רשימת מועמדים.
24. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23, החלטה בפ״ר 1/23, 29 בינואר 2020.
25. מרכז עדאלה, על פסילת היבא יזבק בוועדת הבחירות, 30 בינואר 2020.
26. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-24, בקשות לפסילת מועמד או רשימת מועמדים.
27. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25, רשימות המועמדים והבקשות לפסילה.
28. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25, החלטה בה״ש 9/25, 25 בספטמבר 2022.
29. בית המשפט העליון, א״ב 11280/02, 15 במאי 2003, בעותק באתר פרטי.
30. משרד המשפטים, "יועצים משפטיים לממשלה לדורותיהם".
31. מרכז משה דיין, אוניברסיטת תל אביב, התכנית לחקר הפוליטיקה הערבית בישראל, "עדכן בחירות 2003", גיליון מס׳ 3, 22 בינואר 2003.
32. המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמוד המפלגה ׳בל״ד׳.
33. המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמוד המפלגה ׳תע״ל׳.
34. מרכז עדאלה, "הגנה על ח״כ זועבי בפני ועדת הבחירות המרכזית לקראת הבחירות לכנסת ה-19".
35. מרכז עדאלה, "ועדת הבחירות המרכזית פסלה את מועמדותה של ח״כ חנין זועבי", 12 בפברואר 2015.
36. המכון הישראלי לדמוקרטיה, יובל שני, "פסילת מועמדים ותפקיד בית המשפט העליון", 12 במאי 2019.
37. מרכז עדאלה, "ועדת הבחירות המרכזית פסלה את רשימת בל״ד; מרכז עדאלה יגיש בשמה ערעור לבית המשפט העליון", 2 באוקטובר 2022.
38. מרכז עדאלה, "בית המשפט העליון קיבל פה אחד את הערעור של בל״ד נגד החלטת ועדת הבחירות לפסול את מועמדותה לכנסת", 4 באוקטובר 2022.
39. בית המשפט העליון, ע״ב 6668/22, 9 באוקטובר 2022, בעותק באתר מרכז עדאלה.
40. ילקוט הפרסומים 4408, 9 במאי 1996, בארכיון ועדת הבחירות המרכזית.
41. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16, הודעות לעיתונות.
42. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-15, רשימת המפלגות לפי סדר הגשתן.
43. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16, זכרון דברים.
44. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16, החלטת היושב ראש בעניין פייגלין.
45. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-17, זכרון דברים.
46. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-17, הודעה מספר 20, 21 בפברואר 2006.
47. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-18, זכרון דברים.
48. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-19, הודעה מספר 132, 6 בדצמבר 2012.
49. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-19, זכרון דברים.
50. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, זכרון דברים.
51. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, החלטה בפ״מ 6/20, 12 בפברואר 2015.
52. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21, זכרון דברים.
53. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21, החלטה בפ״מ 3/21, 7 במרץ 2019.
54. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-22, זכרון דברים.
55. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-22, החלטה בה״ש 2/22, 18 באוגוסט 2019.
56. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-22, החלטה בה״ש 3/22 עד 5/22, 15 באוגוסט 2019.
57. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23, זכרון דברים.
58. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23, החלטה בה״ש 5/23, 21 בינואר 2020.
59. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23, החלטה בה״ש 4/23, 20 בינואר 2020.
60. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-24, זכרון דברים.
61. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25, רשימות המועמדים.
62. המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמוד המפלגה ׳רע״מ׳.

כלי תקשורת, 1949 עד 2024

1. וואלה, גלעד גרוסמן, "דיוני הפסילות מתחילים: ׳מוטב לוותר על תיאטרון הבובות׳", 19 בדצמבר 2012.
2. דבר, "על חודו של קול: ועדת הבחירות אישרה את מועמדות מיכאל בן ארי", 6 במרץ 2019.
3. הארץ, 4 ביולי 1951.
4. קול העם, 8 בספטמבר 1965.
5. ynet, 24 בדצמבר 2002.
6. ישראל היום, אסף גולן, "מצעד הנפסלים של ועדות הבחירות לכנסת", 6 במרץ 2019.
7. וואלה, 28 בפברואר 2006.
8. ניוז 1, ענבל בר-און, סיכום פסק הדין בעניין ירדור, 19 באפריל 2009.
9. הארץ, 30 בספטמבר 1965.
10. דבר, 5 ביוני 1981.
11. ynet, גלעד שר, מאמר דעה, 2 בפברואר 2021.
12. דבר, 18 ביוני 1984.
13. מעריב, 18 ביוני 1984.
14. הארץ, 19 ביוני 1984.
15. מעריב, 19 ביוני 1984.
16. חדשות, 6 באוקטובר 1988.
17. חדשות, 29 במאי 1992.
18. חדשות, 4 ביוני 1992.
19. דבר, נתי יפת, "עושים סדר / שותפות הגורל של מיכאל בן ארי ואחמד טיבי", 6 במרץ 2019.
20. ynet, אביעד גליקמן ושרון רופא-אופיר, "ועדת הבחירות: בל״ד ורע״מ-תע״ל נפסלו", 12 בינואר 2009.
21. N12, ירון אברהם, 20 בדצמבר 2012.
22. וואלה, גלעד גרוסמן, 20 בדצמבר 2012.
23. ynet, תלם יהב, "ועדת הבחירות פסלה את ח״כ זועבי מהתמודדות", 19 בדצמבר 2012.
24. ynet, אביאל מגנזי, "על חודו של קול: גם ברוך מרזל נפסל", 12 בפברואר 2015.
25. ynet, אמיר אלון, 7 במרץ 2019.
26. גלובס, "ועדת הבחירות דחתה את בקשות הפסילה של בן ארי ובן גביר", 6 במרץ 2019.
27. וואלה, "כולל מרזל וגופשטיין: ועדת הבחירות אישרה את התמודדות עוצמה יהודית", 14 באוגוסט 2019.
28. ynet, עמיר אלון, "בניגוד לעמדת היועמ״ש: מרזל וגופשטיין לא נפסלו", 14 באוגוסט 2019.
29. סרוגים, 14 באוגוסט 2019.
30. ynet, "לא רק היבא יזבק: בקשות הפסילה שבהן תדון ועדת הבחירות", 28 בינואר 2020.
31. וואלה, דניאל דולב, 29 בינואר 2020.
32. מעריב, אריק בנדר, "לאחר שפסלה את מראענה; ועדת הבחירות דחתה את פסילת הרשימה המשותפת", 17 בפברואר 2021.
33. ישראל היום, גדעון אלון ויהודה שלזינגר, 17 בפברואר 2021.
34. ynet, "נציגי מפלגות הימין נעדרו מההצבעה, ועדת הבחירות פסלה את התמודדות בל״ד", 29 בספטמבר 2022.
35. מעריב, אריק בנדר, 29 בספטמבר 2022.
36. ynet, גיטה חזני-מלכיאור, 28 במרץ 2019.
37. מצפן, "פסילת הרשימה הסוציאליסטית", 10 בנובמבר 1965.
38. N12, "נפסלנו כך: מתי ואיך נפסלות רשימות לכנסת?", 14 במרץ 2019.
39. ישראל היום, 29 בספטמבר 2022.
40. גלובס, "ח״כ עזמי בשארה ומפלגת בל״ד נפסלו מלהתמודד בבחירות", 1 בינואר 2003.
41. ynet, אילן מרסיאנו, "טיבי, בשארה ומרזל - אושרו; מופז ופייגלין - בחוץ", 9 בינואר 2003.
42. זמן ישראל, יובל יועז, "לכאורה נסללה הדרך לפסילת בל״ד", 18 בספטמבר 2022.
43. ynet, 5 בינואר 2003.
44. אשר אריאן ומיכל שמיר (עורכים), "הבחירות בישראל 2009", המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרק המבוא.
45. וואלה, ניר יהב, עדי שמחוביץ ופנחס וולף, "א-סנע למזוז: ׳יש לחקור את ליברמן שמסית לרצח׳", 20 בינואר 2009.
46. ynet, אביעד גליקמן, "העליון קבע: בל״ד ורע״מ-תע״ל יתמודדו בבחירות", 21 בינואר 2009.
47. וואלה, גלעד גרוסמן, "היום: דיון בעליון על ההחלטה לפסול את זועבי", 27 בדצמבר 2012.
48. ישראל היום, "רגע האמת של חנין זועבי", 18 בדצמבר 2012.
49. N12, עזרי עמרם, "ועדת הבחירות המרכזית פסלה את מועמדותם של זועבי ומרזל", 12 בפברואר 2015.
50. N12, 11 במרץ 2015.
51. מעריב, אריק בנדר, "על חודו של קול אחד: ועדת הבחירות פסלה את מועמדותו של ברוך מרזל", 12 בפברואר 2015.
52. דבר, "ועדת הבחירות פסלה את מועמדות עופר כסיף מחד״ש-תע״ל, ואת רשימת רע״ם-בל״ד", 6 במרץ 2019.
53. וואלה, "העליון פסל את מיכאל בן ארי מהתמודדות - ואישר את כסיף ובל״ד", 17 במרץ 2019.
54. מעריב, אריק בנדר, "ועדת הבחירות פסלה את מועמדות רשימת בל״ד-רע״מ וד״ר עופר כסיף", 6 במרץ 2019.
55. ישראל היום, יאיר אלטמן, "דרמה בבג״ץ: מיכאל בן ארי נפסל מלהתמודד לכנסת, מפלגת בל״ד אושרה", 17 במרץ 2019.
56. ynet, "מנדלבליט: אין לפסול את המפלגות הערביות", 5 במרץ 2019.
57. מעריב, "מנדלבליט מתנגד לפסילת רע״מ-בל״ד וסבור כי יש לאשר את איחוד מפלגות הימין", 4 במרץ 2019.
58. מעריב, "ועדת הבחירות פסלה את ח״כ יזבק ומפלגתה של לריסה טרימבובלר מהתמודדות לכנסת", 29 בינואר 2020.
59. ynet, גלעד מורג, "העליון הפך את החלטת ועדת הבחירות: ח״כ היבא יזבק תוכל להתמודד", 9 בפברואר 2020.
60. ynet, עמיר אלון, "נפסלה התמודדות ח״כ היבא יזבק ומפלגתה של לריסה עמיר", 29 בינואר 2020.
61. וואלה, "העליון הפך את החלטת ועדת הבחירות: ח״כ היבא יזבק תוכל להתמודד לכנסת", 9 בפברואר 2020.
62. מעריב, אריק בנדר, "היועמ״ש: אין לפסול את הרשימה בראשות לריסה עמיר מהתמודדות בבחירות", 28 בינואר 2020.
63. וואלה, "ועדת הבחירות פסלה את מועמדות אבתיסאם מראענה, ההכרעה תעבור לעליון", 17 בפברואר 2021.
64. כלכליסט, "ועדת הבחירות פסלה את אבתיסאם מראענה מרשימת העבודה, העליון יידרש להכריע", 17 בפברואר 2021.
65. N12, "היועץ המשפטי לממשלה נגד פסילת אבתיסאם מראענה ממפלגת העבודה", 16 בפברואר 2021.
66. ynet, 28 בפברואר 2021.
67. וואלה, "העליון אישר את התמודדותה של אבתיסאם מראענה בבחירות", 28 בפברואר 2021.
68. N12, "ועדת הבחירות המרכזית פסלה את בל״ד מההתמודדות בבחירות", 29 בספטמבר 2022.
69. חדשות, 7 באוקטובר 1988.
70. מעריב, 7 באוקטובר 1988.
71. מעריב, 6 באוקטובר 1988.
72. ynet, סמדר שמואלי, "ועדת הבחירות החליטה לא לפסול את ברוך מרזל", 30 בדצמבר 2002.
73. הארץ, 10 בינואר 2003.
74. N12, דפנה ליאל, 6 במרץ 2019.
75. כיכר השבת, 17 במרץ 2019.
76. ynet, "בית המשפט העליון פסל את מיכאל בן-ארי ואישר את בל״ד ועופר כסיף", 17 במרץ 2019.
77. כאן חדשות, 17 במרץ 2019.
78. ערוץ 7, "היועמ״ש: לפסול את מיכאל בן ארי", 6 במרץ 2019.
79. ynet, "היועמ״ש: לפסול את בן-ארי בגלל הסתה לגזענות, לאפשר לבן-גביר להתמודד", 6 במרץ 2019.
80. וואלה, "העליון פסל את מרזל וגופשטיין; בן גביר יוכל להתמודד בבחירות", 25 באוגוסט 2019.
81. ynet, "העליון הכריע: גופשטיין ומרזל פסולים מלהתמודד בבחירות", 25 באוגוסט 2019.
82. גלובס, 25 באוגוסט 2019.
83. גלובס, "היועמ״ש: לפסול את ברוך מרזל ובנצי גופשטיין מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-22", 13 באוגוסט 2019.
84. כלכליסט, "העליון הכריע: גופשטיין ומרזל פסולים מלהתמודד בבחירות", 25 באוגוסט 2019.
85. הצופה, 10 בינואר 1949.
86. חרות, 7 בינואר 1949.
87. הצופה, 11 בינואר 1949.
88. דבר, 18 בינואר 1949.
89. היום, 16 בינואר 1949.
90. הארץ, 17 בינואר 1949.
91. על המשמר, 25 ביוני 1951.
92. הבוקר, 25 ביוני 1951.
93. הארץ, 31 ביולי 1951.
94. חרות, 28 ביוני 1951.
95. מעריב, 27 ביוני 1951.
96. הארץ, 2 ביולי 1951.
97. חרות, 2 ביולי 1951.
98. הבוקר, 6 ביולי 1951.
99. חרות, 6 ביולי 1951.
100. הארץ, 12 ביולי 1951.
101. הצופה, 12 ביולי 1951.
102. מעריב, 3 ביולי 1951.
103. הארץ, 12 ביוני 1955.
104. דבר, 12 ביוני 1955.
105. על המשמר, 27 ביוני 1955.
106. הארץ, 27 ביוני 1955.
107. דבר, 27 ביוני 1955.
108. מעריב, 5 ביולי 1955.
109. שערים, 5 ביולי 1955.
110. הארץ, 4 ביולי 1955.
111. חרות, 4 ביולי 1955.
112. הארץ, 9 בספטמבר 1959.
113. דבר, 9 בספטמבר 1959.
114. הארץ, 29 בספטמבר 1959.
115. מעריב, 29 בספטמבר 1959.
116. חרות, 29 בספטמבר 1959.
117. חרות, 13 באוקטובר 1959.
118. הצופה, 13 באוקטובר 1959.
119. הארץ, 27 ביוני 1961.
120. על המשמר, 27 ביוני 1961.
121. דבר, 12 ביולי 1961.
122. הצופה, 12 ביולי 1961.
123. למרחב, 8 בספטמבר 1965.
124. הבוקר, 30 בספטמבר 1965.
125. על המשמר, 30 בספטמבר 1965.
126. הארץ, 24 בספטמבר 1969.
127. למרחב, 24 בספטמבר 1969.
128. למרחב, 8 באוקטובר 1969.
129. הארץ, 8 באוקטובר 1969.
130. על המשמר, 26 בספטמבר 1973.
131. דבר, 26 בספטמבר 1973.
132. מעריב, 9 באוקטובר 1973.
133. על המשמר, 10 באוקטובר 1973.
134. על המשמר, 26 באפריל 1977.
135. דבר, 26 באפריל 1977.
136. מעריב, 2 במאי 1977.
137. דבר, 2 במאי 1977.
138. מעריב, 13 באפריל 1977.
139. על המשמר, 13 באפריל 1977.
140. דבר, 27 במאי 1981.
141. הדאר, 19 ביוני 1981.
142. דבר, 1 ביוני 1984.
143. מעריב, 1 ביוני 1984.
144. דבר, 25 ביוני 1984.
145. חדשות, 28 בספטמבר 1988.
146. מעריב, 13 באוקטובר 1988.
147. מעריב, 31 באוקטובר 1988.
148. חדשות, 13 באוקטובר 1988.
149. ynet, 3 בינואר 2003.
150. הארץ, 3 בינואר 2003.
151. דה מרקר, 9 בינואר 2003.
152. ynet, אילן מרסיאנו, 10 בפברואר 2006.
153. הארץ, 27 בפברואר 2006.
154. הארץ, 1 במרץ 2006.
155. הארץ, 21 בפברואר 2006.
156. דה מרקר, 21 בפברואר 2006.
157. מעריב, אריק בנדר, 22 בפברואר 2019.
158. ynet, 22 בפברואר 2019.
159. וואלה, 1 באוגוסט 2019.
160. סרוגים, 18 באוגוסט 2019.
161. כיכר השבת, 18 באוגוסט 2019.
162. ynet, 16 בינואר 2020.
163. ynet, 4 בפברואר 2021.
164. ynet, 16 בספטמבר 2022.
165. גלובס, 9 באוקטובר 2022.
166. וואלה, 9 באוקטובר 2022.
167. כיכר השבת, 27 בדצמבר 2024.

כלי תקשורת, 2026

1. ערוץ 14, 12 ביולי 2026.
2. N12, דביר ג׳ברה, "מי יתמוך בפסילת מי, ואיך תצביע האופוזיציה: לקראת הדיון הקובע של ועדת הבחירות", 22 בספטמבר 2026.
3. ynet, "יו״ר בל״ד בדרך לפסילה, סולברג תמך; גם רע״מ, המשותפת וכסיף נפסלו, העליון יכריע", 23 בספטמבר 2026.
4. כיכר השבת, יוני גבאי, "תקדים בוועדת הבחירות: עופר כסיף ואבו שחאדה נפסלו - היו״ר סולברג הצביע בצעד חריג בעד הפסילה", 23 בספטמבר 2026.
5. מקור ראשון, שיר ששון, "אחרי דיון סוער: ח״כ סמי אבו שחאדה נפסל בוועדת הבחירות", 23 בספטמבר 2026.
6. ynet, "בשבוע הבא: העליון ידון בפסילת אבו שחאדה, כסיף והרשימה המשותפת", 25 בספטמבר 2026.
7. כיכר השבת, "ברוב של 31 מול 4 ובתמיכת לפיד, ליברמן, גנץ ואיזנקוט: ועדת הבחירות פסלה את אבו שחאדה", 23 בספטמבר 2026.
8. ynet, "נדחו הבקשות לפסול את עוצמה יהודית, הציונות הדתית-זהות והדמוקרטים", 24 בספטמבר 2026.
9. ערוץ 7, "ועדת הבחירות קיבלה את הבקשה לפסול את יו״ר בל״ד סאמי אבו שחאדה", 23 בספטמבר 2026.
10. הידברות, "בתמיכת חברי הקואליציה והאופוזיציה: יו״ר בל״ד נפסל מלהתמודד לכנסת", 23 בספטמבר 2026.
11. וואלה, "רע״מ והמשותפת נפסלו מלהתמודד בבחירות הקרובות, ההכרעה עוברת לבג״ץ", 23 בספטמבר 2026.
12. סרוגים, "בהרכב מורחב: אלו השופטים שידונו בפסילתו של אבו שחאדה", 25 בספטמבר 2026.
13. בחדרי חרדים, 24 בספטמבר 2026.
14. זמן ישראל, איתן מליץ, "כיצד פועל מנגנון פסילת המפלגות מהתמודדות בבחירות לכנסת?", 7 בספטמבר 2026.
15. N12, "הדיונים בוועדת הבחירות: המפלגות והמועמדים שנפסלו", בלוג חי, 23 ו-24 בספטמבר 2026.
16. ynet, יובל קרני, 19 באוגוסט 2026.
17. מקור ראשון, דוד זבולוני, 9 בספטמבר 2026.
18. ynet, "העליון יכריע: ועדת הבחירות פסלה את מועמדותו של עופר כסיף", 23 בספטמבר 2026.
19. חרדים10, 23 בספטמבר 2026.
20. המחדש, 23 בספטמבר 2026.
21. וואלה, "יתמודדו: ועדת הבחירות דחתה את העתירה לפסילת עוצמה יהודית", 24 בספטמבר 2026.
22. דבר, 24 בספטמבר 2026.
23. מעריב, בלוג חי ממרתון הפסילות בוועדת הבחירות, 24 בספטמבר 2026.
24. ynet, "ועדת הבחירות דחתה את הבקשה לפסילת הדמוקרטים", 24 בספטמבר 2026.

את המחקר הכין אתר פולימטר, על סמך מקורות פומביים בלבד. המחקר לא מבטא תמיכה באף מפלגה או מועמד, ואין לראות בו המלצה מכל סוג. לטעויות ולתיקונים:
polimeter.co.il