פסילת רשימות ומועמדים לכנסת במספרים, מבחירות 1949 ועד בחירות 2026

ועדת הבחירות המרכזית פסלה רשימה או מועמד בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד 24 פעמים מבחירות 1949 ועד בחירות 2026. בית המשפט העליון ביטל 19 מהפסילות והתיר להתמודד ואישר 4 פסילות. בפסילה של יושב ראש ׳בל״ד׳ סאמי אבו שחאדה בית המשפט העליון לא הכריע, כי סאמי אבו שחאדה הסיר את מועמדותו אחרי שנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית אמר בדיון שהתוצאה המסתמנת היא אישור הפסילה

זמן קריאה משוער: 8 דקות
פורסם ב-27 בספטמבר 2026, 16:19עודכן ב-4 באוקטובר 2026, 01:53
מאמר · פולימטרpolimeter.co.il

גרסה 1.4

תוכן העניינים
  1. 1. השורה התחתונה במספרים
  2. 2. איך ועדת הבחירות פוסלת רשימה או מועמד לכנסת?
  3. 3. כל הפסילות בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד, מבחירות 1949 ועד בחירות 2026
  4. 4. פסילת מועמדים ורשימות לקראת בחירות 2026
  5. 5. רשימת המקורות

מעודכן ליום 4 באוקטובר 2026

הסבר על המונחים במאמר ובמחקר: ׳פסילה׳ היא החלטה של ועדת הבחירות המרכזית למנוע מרשימה או ממועמד להתמודד בבחירות לכנסת. רק ועדת הבחירות המרכזית ׳פוסלת׳ או ׳לא פוסלת׳. כשהוועדה פוסלת, בית המשפט העליון ׳מבטל את הפסילה ומתיר להתמודד׳ או ׳מאשר את הפסילה׳. כשהוועדה לא פוסלת ומי שביקש את הפסילה מערער, בית המשפט העליון ׳דוחה את הערעור ומתיר להתמודד׳ או ׳מונע את ההתמודדות׳. כשכתוב ׳פסילה׳ בלי פירוט, הכוונה לפסילה בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד, ולא בגלל פגם בהגשה או בכשירות.

על המקורות: לצד כל קביעה עובדתית מופיע מספר שמפנה להערת שוליים, או שהמקורות לה מופיעים ברשימה שמתחת לטבלה. כל עובדה נשענת לפחות על שני מקורות בלתי תלויים, או על מקור אחד שהוא מחקר אקדמי או על מסמך רשמי של ועדת הבחירות המרכזית. המקורות המלאים לכל עובדה מופיעים במחקר המלא.

1. השורה התחתונה במספרים

  1. מהבחירות הראשונות ב-1949 ועד בחירות 2026 יש 26 מערכות בחירות לכנסת. ועדת הבחירות המרכזית פסלה רשימה או מועמד בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד 24 פעמים, ב-13 מערכות בחירות. 14 מהפסילות הן פסילות של רשימות ו-10 הן פסילות של מועמדים. בית המשפט העליון ביטל 19 מהפסילות האלה והתיר להתמודד, ואישר 4 פסילות. בפסילה אחת, הפסילה של יושב ראש ׳בל״ד׳ סאמי אבו שחאדה לקראת בחירות 2026, בית המשפט העליון לא הכריע. נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית אמר בדיון שהתוצאה המסתמנת היא אישור הפסילה, וסאמי אבו שחאדה הסיר את מועמדותו.1
  2. בית המשפט העליון אישר 4 פסילות בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד, וכולן פסילות של רשימות: ׳הרשימה הסוציאליסטית׳ בבחירות 1965, ׳כך׳ בבחירות 1988 ו׳כך׳ ו׳כהנא חי׳ בבחירות 1992. מבחירות 2003 ועד בחירות 2026 פסלה ועדת הבחירות המרכזית רשימה או מועמד 18 פעמים בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד. בית המשפט העליון ביטל 17 מהפסילות האלה והתיר להתמודד, ובפסילה של יושב ראש ׳בל״ד׳ סאמי אבו שחאדה לא הכריע.2
  3. ועדת הבחירות המרכזית לא פסלה אף רשימה ואף מועמד בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד ב-5 מערכות הבחירות הראשונות של ישראל, מבחירות 1949 ועד בחירות 1961. בבחירות 1965 פסלה ועדת הבחירות את ׳הרשימה הסוציאליסטית׳, בלי סמכות מפורשת בחוק. רק ב-1985 נוסף לראשונה סעיף 7א׳ ל׳חוק יסוד: הכנסת׳, הקובע את העילות לפסילה של מועמדים או רשימות המתמודדים בבחירות לכנסת.3
  4. כבר בבחירות 1951 ועדת הבחירות המרכזית פסלה רשימות בגלל פגם בהגשה או בכשירות. הוועדה פסלה 5 רשימות, 4 מהן בגלל פגמים בחתימות התומכים. הרשימה החמישית היא ׳למען העולים החדשים והחיילים המשוחררים׳, ובית המשפט העליון ביטל את הפסילה שלה והתיר לה להתמודד בכל זאת.4
  5. מבחירות 2003 ועד בחירות 2022 ועדת הבחירות המרכזית ויושב ראש הוועדה פסלו או מחקו 12 מועמדים בגלל פגם בכשירות. בבחירות 2003 אישר בית המשפט העליון את פסילת שר הביטחון שאול מופז בגלל תקופת הצינון. בבחירות 2022 ביטל בית המשפט העליון, ברוב של 8 שופטים מול 1, את פסילת עמיחי שיקלי, שיושב ראש הוועדה, השופט יצחק עמית, פסל בגלל פרישה מסיעה, והתיר לו להתמודד.5
  6. בבחירות 1988 הוגשו לוועדת הבחירות המרכזית 33 בקשות פסילה נגד 21 רשימות, ו׳כך׳ לבדה הגישה 12 מתוך 33 הבקשות. מבין 21 הרשימות שהוגשו נגדן בקשות, הוועדה פסלה רק את מפלגת ׳כך׳. בבחירות 2003 הוגשו 17 בקשות פסילה נגד 8 רשימות ומועמדים. מבחירות 2015 ועד בחירות 2022 הוגשו בכל מערכת בחירות 6 עד 8 בקשות פסילה.6
  7. היועצים המשפטיים לממשלה התנגדו ל-14 מתוך 18 הפסילות של ועדת הבחירות המרכזית בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד, מבחירות 2003 ועד בחירות 2026, ותמכו רק ב-2 מהן. בבחירות 2003 היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין הגיש בעצמו בקשה לפסול את ׳בל״ד׳ ואת חבר הכנסת עזמי בשארה, בית המשפט העליון ביטל גם את 2 הפסילות האלה, ברוב של 7 שופטים מול 4, והתיר להם להתמודד בבחירות. לעמדת היועץ על פסילת חבר הכנסת אחמד טיבי בבחירות 2003 לא נמצאו שני מקורות. בעניין הפסילה של יושב ראש ׳בל״ד׳ סאמי אבו שחאדה לקראת בחירות 2026 היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לא המליצה במפורש לוועדת הבחירות המרכזית לפסול אותו, ובבית המשפט העליון תמכה באישור הפסילה.7
  8. בית המשפט העליון מנע את ההתמודדות של 3 מועמדים שוועדת הבחירות המרכזית לא פסלה. בבחירות אפריל 2019 מנע בית המשפט העליון את ההתמודדות של חבר הכנסת לשעבר מיכאל בן ארי. בבחירות ספטמבר 2019 מנע את ההתמודדות של ברוך מרזל ושל בנצי גופשטיין, יושב ראש ארגון להב״ה, שניהם מועמדי ׳עוצמה יהודית׳. בשלושת המקרים תמך היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בבקשת הפסילה.8
  9. ב-23 בספטמבר 2026 ועדת הבחירות המרכזית פסלה שתי רשימות ושני מועמדים לקראת הבחירות לכנסת ה-26. הוועדה פסלה את ׳רע״ם׳ ואת ׳הרשימה המשותפת׳, כל אחת ברוב של 18 חברי ועדה מול 5 שהתנגדו. הוועדה פסלה את חבר הכנסת עופר כסיף ממפלגת ׳חד״ש׳ ברוב של 19 חברי ועדה מול 5 שהתנגדו, ואת יושב ראש ׳בל״ד׳ סאמי אבו שחאדה ברוב של 30 או 31 מול 4 שהתנגדו (המקורות השונים חלוקים במספר התומכים).9
  10. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התנגדה לפסילת ׳רע״ם׳, ׳הרשימה המשותפת׳ וחבר הכנסת עופר כסיף, שוועדת הבחירות המרכזית פסלה ב-23 בספטמבר 2026. בעניין יושב ראש ׳בל״ד׳ סאמי אבו שחאדה הוצגה בוועדה עמדתה ש״יש בסיס לבקשת הפסילה״, אבל היא לא המליצה במפורש לפסול אותו. בבית המשפט העליון תמכו היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן באישור הפסילה של סאמי אבו שחאדה.10
  11. ב-1 באוקטובר 2026 דן בית המשפט העליון, בהרכב של 9 שופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, ב-4 הפסילות שוועדת הבחירות המרכזית החליטה עליהן ב-23 בספטמבר 2026. ב-2 באוקטובר 2026 ביטל בית המשפט העליון 3 מ-4 הפסילות והתיר להתמודד. את הפסילה של ׳רע״ם׳ ואת הפסילה של ׳הרשימה המשותפת׳ ביטל בית המשפט העליון פה אחד. את הפסילה של חבר הכנסת עופר כסיף ביטל בית המשפט העליון ברוב של 7 שופטים מול 2. השופטים דוד מינץ ואלכס שטיין סברו שיש לאשר את הפסילה של עופר כסיף.10
  12. בעניין הפסילה של יושב ראש ׳בל״ד׳ סאמי אבו שחאדה בית המשפט העליון לא הכריע. בדיון ב-1 באוקטובר 2026 אמר נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית שיש עמדות שונות, ושנראה שהתוצאה המסתמנת היא אישור הפסילה של סאמי אבו שחאדה, והמליץ לסאמי אבו שחאדה לשקול אם להסיר את מועמדותו. ב-2 באוקטובר 2026 הודיע סאמי אבו שחאדה שהוא מסיר את מועמדותו, ובאותו יום מחק בית המשפט העליון את ההליך בעניינו של סאמי אבו שחאדה.10
  13. המאמר לא מעריך אם הפסילות של ועדת הבחירות המרכזית או ההחלטות של בית המשפט העליון מוצדקות.
פולימטרPOLIMETER
בית המשפט העליון ביטל 19 מתוך 24 פסילות והתיר להתמודדהפסילות של ועדת הבחירות המרכזית, מבחירות 1949 ועד בחירות 2026

מתוך 24 הפסילות של ועדת הבחירות המרכזית בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד, בית המשפט העליון ביטל 19 והתיר להתמודד, ואישר 4. בפסילה של יושב ראש ׳בל״ד׳ סאמי אבו שחאדה בית המשפט העליון לא הכריע, כי סאמי אבו שחאדה הסיר את מועמדותו אחרי שנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית אמר בדיון שהתוצאה המסתמנת היא אישור הפסילה. כל 4 הפסילות שאושרו הן פסילות של רשימות.

14 פסילות של רשימות
הרשימה הסוציאליסטיתבחירות 1965
כךבחירות 1984
הרשימה המתקדמת לשלוםבחירות 1984
כךבחירות 1988
כךבחירות 1992
כהנא חיבחירות 1992
בל״דבחירות 2003
בל״דבחירות 2009
רע״ם-תע״לבחירות 2009
רע״ם-בל״דבחירות אפריל 2019
משפט צדקבחירות 2020
בל״דבחירות 2022
רע״םבחירות 2026
הרשימה המשותפתבחירות 2026
10 פסילות של מועמדים
עזמי בשארהבחירות 2003
אחמד טיביבחירות 2003
חנין זועביבחירות 2013
חנין זועביבחירות 2015
ברוך מרזלבחירות 2015
עופר כסיףבחירות אפריל 2019
היבא יזבקבחירות 2020
אבתיסאם מראענהבחירות 2021
עופר כסיףבחירות 2026
סאמי אבו שחאדהבחירות 2026
בית המשפט העליון אישר את הפסילהבית המשפט העליון ביטל את הפסילה והתיר להתמודדבית המשפט העליון לא הכריע בפסילה. נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית אמר שהתוצאה המסתמנת היא אישור הפסילה, וסאמי אבו שחאדה הסיר את מועמדותו
הנתונים נאספו על ידי פולימטר מהמקורות שמפורטים במחקרנכון ל-2 באוקטובר 2026

2. איך ועדת הבחירות פוסלת רשימה או מועמד לכנסת?

סעיף 7א׳ ל׳חוק יסוד: הכנסת׳ מאפשר למנוע מרשימה או ממועמד להתמודד בבחירות לכנסת באחת משלוש עילות: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות, ותמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.11

ועדת הבחירות המרכזית מכריעה בבקשות לפסול רשימה או מועמד בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד. חברי הוועדה הם נציגים של הסיעות בכנסת היוצאת, ובראש הוועדה עומד שופט של בית המשפט העליון. כשהוועדה פוסלת מועמד בגלל מעשיו, הפסילה לא נכנסת לתוקף עד שבית המשפט העליון מאשר אותה. כשהוועדה פוסלת רשימה, הפסילה נכנסת לתוקף מיד, והרשימה יכולה לערער לבית המשפט העליון. מי שביקש לפסול רשימה או מועמד, והוועדה לא פסלה אותם, יכול גם הוא לערער לבית המשפט העליון על ההחלטה.12

ועדת הבחירות המרכזית בודקת אם הרשימה הוגשה כדין, למשל אם צורפו לה מספר החתימות והערבון שהחוק דורש, ואם המועמדים כשירים, למשל אם עברה תקופת הצינון שחלה עליהם ואם הם לא הורשעו בעבירה שיש עמה קלון. בפסילות של מועמדים מהסוג הזה החליט לא פעם יושב ראש הוועדה לבדו, למשל בפסילת משה פייגלין בבחירות 2003 ובפסילת עמיחי שיקלי בבחירות 2022.13

3. כל הפסילות בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד, מבחירות 1949 ועד בחירות 2026

הטבלה מונה את הפסילות של ועדת הבחירות המרכזית בכל מערכת בחירות בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד, כמו גם את החלטת בית המשפט העליון. פסילות בגלל פגם בהגשה או בכשירות לא נספרות בטבלה והן מפורטות במחקר המלא.14

פולימטרPOLIMETER
כל הפסילות של ועדת הבחירות המרכזיתלפי מערכת בחירות, מבחירות 1949 ועד בחירות 2026

ועדת הבחירות המרכזית פסלה רשימה או מועמד בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד 24 פעמים, ב-13 מתוך 26 מערכות בחירות, מבחירות 1949 ועד בחירות 2026. כל ריבוע הוא פסילה אחת.

1949
1951
1955
1959
1961
1965
1969
1973
1977
1981
1984
1988
1992
1996
1999
2003
2006
2009
2013
2015
אפריל 2019
ספטמבר 2019
2020
2021
2022
2026
בית המשפט העליון אישר את הפסילה: 4בית המשפט העליון ביטל את הפסילה והתיר להתמודד: 19בית המשפט העליון לא הכריע בפסילה. נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית אמר שהתוצאה המסתמנת היא אישור הפסילה, וסאמי אבו שחאדה הסיר את מועמדותו: 1
הנתונים נאספו על ידי פולימטר מהמקורות שמפורטים במחקרנכון ל-2 באוקטובר 2026
הבחירותפסילות בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמדהחלטת בית המשפט העליון
1949, 1951, 1955, 1959 ו-1961לא פסלהאין פסילה
19651: ׳הרשימה הסוציאליסטית׳אישר את הפסילה
1969, 1973, 1977 ו-1981לא פסלהאין פסילה
19842: ׳כך׳ ו׳הרשימה המתקדמת לשלום׳ביטל את 2 הפסילות והתיר להתמודד
19881: ׳כך׳אישר את הפסילה
19922: ׳כך׳ ו׳כהנא חי׳אישר את 2 הפסילות
1996 ו-1999לא פסלהאין פסילה
20033: ׳בל״ד׳, עזמי בשארה ואחמד טיביביטל את 3 הפסילות והתיר להתמודד
2006לא פסלהאין פסילה
20092: ׳בל״ד׳ ו׳רע״ם-תע״ל׳ביטל את 2 הפסילות והתיר להתמודד
20131: חנין זועביביטל את הפסילה והתיר להתמודד
20152: חנין זועבי וברוך מרזלביטל את 2 הפסילות והתיר להתמודד
אפריל 20192: ׳רע״ם-בל״ד׳ ועופר כסיףביטל את 2 הפסילות והתיר להתמודד
ספטמבר 2019לא פסלהאין פסילה
20202: היבא יזבק ו׳משפט צדק׳ביטל את 2 הפסילות והתיר להתמודד
20211: אבתיסאם מראענהביטל את הפסילה והתיר להתמודד
20221: ׳בל״ד׳ביטל את הפסילה והתיר להתמודד
20264: ׳רע״ם׳, ׳הרשימה המשותפת׳, עופר כסיף וסאמי אבו שחאדהביטל 3 פסילות והתיר להתמודד, ובפסילה של סאמי אבו שחאדה לא הכריע
סך הכול: 26 מערכות בחירות24 פסילותביטל 19 והתיר להתמודד, אישר 4, ובפסילה אחת לא הכריע

הטבלה לא כוללת את 3 המועמדים שוועדת הבחירות המרכזית לא פסלה ובית המשפט העליון מנע את התמודדותם: מיכאל בן ארי בבחירות אפריל 2019, וברוך מרזל ובנצי גופשטיין בבחירות ספטמבר 2019. פירוט כל פסילה, עם תוצאות ההצבעה בוועדה, עמדת היועצים המשפטיים לממשלה ושני מקורות לכל שורה, מופיע במחקר המלא.

פולימטרPOLIMETER
מה אמרו היועצים המשפטיים לממשלהעל 18 הפסילות של ועדת הבחירות המרכזית, מבחירות 2003 ועד בחירות 2026

היועצים המשפטיים לממשלה התנגדו ל-14 מתוך 18 הפסילות ותמכו ב-2. בית המשפט העליון ביטל 17 מהפסילות, גם את 2 הפסילות שהיועץ תמך בהן, והתיר להתמודד. בפסילה של יושב ראש ׳בל״ד׳ סאמי אבו שחאדה בית המשפט העליון לא הכריע.

בל״דבחירות 2003
עזמי בשארהבחירות 2003
אחמד טיביבחירות 2003
בל״דבחירות 2009
רע״ם-תע״לבחירות 2009
חנין זועביבחירות 2013
חנין זועביבחירות 2015
ברוך מרזלבחירות 2015
רע״ם-בל״דבחירות אפריל 2019
עופר כסיףבחירות אפריל 2019
היבא יזבקבחירות 2020
משפט צדקבחירות 2020
אבתיסאם מראענהבחירות 2021
בל״דבחירות 2022
רע״םבחירות 2026
הרשימה המשותפתבחירות 2026
עופר כסיףבחירות 2026
סאמי אבו שחאדהבחירות 2026
היועץ תמך בפסילה: 2היועץ התנגד לפסילה: 14לא נמצאו שני מקורות לעמדת היועץ: 1בוועדת הבחירות המרכזית היועצת לא המליצה במפורש לפסול, ובבית המשפט העליון תמכה באישור הפסילה: 1

ב-2003 הגיש היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין בעצמו את הבקשה לפסול את ׳בל״ד׳ ואת חבר הכנסת עזמי בשארה.

הנתונים נאספו על ידי פולימטר מהמקורות שמפורטים במחקרנכון ל-2 באוקטובר 2026

4. פסילת מועמדים ורשימות לקראת בחירות 2026

ועדת הבחירות המרכזית הצביעה ב-23 וב-24 בספטמבר 2026 על בקשות לפסול 6 רשימות ו-2 מועמדים לקראת הבחירות לכנסת ה-26. הוועדה פסלה 2 רשימות ו-2 מועמדים, כאשר 4 רשימות היא בחרה שלא לפסול.15

ב-2 באוקטובר 2026 ביטל בית המשפט העליון 3 מ-4 הפסילות של ועדת הבחירות המרכזית והתיר להתמודד. את הפסילה של ׳רע״ם׳ ואת הפסילה של ׳הרשימה המשותפת׳ ביטל בית המשפט העליון פה אחד, ואת הפסילה של חבר הכנסת עופר כסיף ביטל בית המשפט העליון ברוב של 7 שופטים מול 2. בדיון בבית המשפט העליון ב-1 באוקטובר 2026 אמר נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית שהתוצאה המסתמנת היא אישור הפסילה של יושב ראש ׳בל״ד׳ סאמי אבו שחאדה. ב-2 באוקטובר 2026 הודיע סאמי אבו שחאדה שהוא מסיר את מועמדותו, ובאותו יום מחק בית המשפט העליון את ההליך בעניינו בלי להכריע בפסילה.10

פולימטרPOLIMETER
ההצבעות בוועדת הבחירות המרכזיתעל בקשות הפסילה לקראת הבחירות לכנסת ה-26

ועדת הבחירות המרכזית פסלה 2 רשימות ו-2 מועמדים. 4 בקשות פסילה אחרות לא התקבלו בוועדה. ב-2 באוקטובר 2026 ביטל בית המשפט העליון 3 מ-4 הפסילות והתיר להתמודד. בפסילה ה-4 בית המשפט העליון לא הכריע, כי יושב ראש ׳בל״ד׳ סאמי אבו שחאדה הסיר את מועמדותו אחרי שנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית אמר בדיון שהתוצאה המסתמנת היא אישור הפסילה.

רשימת ׳רע״ם׳23 בספטמבר 2026
18 בעד
5 נגד
הוועדה פסלה
׳הרשימה המשותפת׳23 בספטמבר 2026
18 בעד
5 נגד
הוועדה פסלה
עופר כסיף, חבר הכנסת מחד״ש23 בספטמבר 2026
19 בעד
5 נגד
הוועדה פסלה
סאמי אבו שחאדה, יושב ראש ׳בל״ד׳23 בספטמבר 2026
30 או 31 בעד
4 נגד
הוועדה פסלה
מפלגת ׳בל״ד׳23 בספטמבר 2026
פה אחד נגד, כי לבקשה לא צורף תצהיר
הוועדה לא פסלה
רשימת ׳עוצמה יהודית׳24 בספטמבר 2026
10 בעד
19 נגד
הוועדה לא פסלה
רשימת ׳הציונות הדתית-זהות׳24 בספטמבר 2026
3 בעד
21 נגד
הוועדה לא פסלה
רשימת ׳הדמוקרטים׳24 בספטמבר 2026
2 בעד
14 נגד
הוועדה לא פסלה

במספר התומכים בפסילת סאמי אבו שחאדה המקורות חלוקים: 30 או 31 חברי ועדה.

הנתונים נאספו על ידי פולימטר מהמקורות שמפורטים במחקרנכון ל-2 באוקטובר 2026
את מי ביקשו לפסולהחלטת ועדת הבחירותההצבעה בוועדההחלטת בית המשפט העליון
רשימת ׳רע״ם׳, הרשימה הערבית המאוחדתפסלה, 23 בספטמבר18 בעד, 5 נגדב-2 באוקטובר ביטל את הפסילה פה אחד והתיר להתמודד
׳הרשימה המשותפת׳ של חד״ש, תע״ל ובל״דפסלה, 23 בספטמבר18 בעד, 5 נגדב-2 באוקטובר ביטל את הפסילה פה אחד והתיר להתמודד
עופר כסיף, חבר הכנסת מחד״שפסלה, 23 בספטמבר19 בעד, 5 נגדב-2 באוקטובר ביטל את הפסילה ברוב של 7 שופטים מול 2 והתיר להתמודד
סאמי אבו שחאדה, יושב ראש ׳בל״ד׳פסלה, 23 בספטמבר30 או 31 בעד, 4 נגדלא הכריע בפסילה: סאמי אבו שחאדה הודיע ב-2 באוקטובר שהוא מסיר את מועמדותו, וההליך נמחק באותו יום
מפלגת ׳בל״ד׳לא פסלה, 23 בספטמבר, כי לבקשה לא צורף תצהירפה אחד נגדהוועדה לא פסלה
רשימת ׳עוצמה יהודית׳ בראשות איתמר בן גבירלא פסלה, 24 בספטמבר10 בעד, 19 נגדהוועדה לא פסלה
רשימת ׳הציונות הדתית-זהות׳ בראשות בצלאל סמוטריץ׳ ומשה פייגליןלא פסלה, 24 בספטמבר3 בעד, 21 נגדהוועדה לא פסלה
רשימת ׳הדמוקרטים׳ בראשות יאיר גולןלא פסלה, 24 בספטמבר2 בעד, 14 נגדהוועדה לא פסלה

בעמודה ׳ההצבעה בוועדה׳ מופיעים מספר חברי הוועדה שהצביעו בעד הפסילה ומספר חברי הוועדה שהצביעו נגדה. חברי ועדה שנמנעו לא מופיעים בטבלה. המקורות לכל שורה, שניים לפחות, מופיעים במחקר המלא. בעמודה ׳החלטת בית המשפט העליון׳ מופיעות ההחלטות מ-2 באוקטובר 2026 בעניין 4 הפסילות של ועדת הבחירות המרכזית.

5. רשימת המקורות

המקורות העיקריים של המאמר. רשימת המקורות המלאה, עם שני מקורות לכל עובדה, מופיעה במחקר המלא.

  1. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 באוגוסט 2026.
  2. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 26 בפברואר 2019.
  3. המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמוד המפלגה ׳כך׳.
  4. מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005.
  5. חרות, 28 ביוני 1951.
  6. הארץ, 2 ביולי 1951.
  7. הארץ, 12 ביולי 1951.
  8. ynet, 3 בינואר 2003.
  9. דה מרקר, 9 בינואר 2003.
  10. גלובס, 9 באוקטובר 2022.
  11. וואלה, 19 בדצמבר 2012.
  12. מרכז עדאלה, "בחירות 2003.
  13. ynet, 9 בינואר 2003.
  14. וואלה, 17 במרץ 2019.
  15. ערוץ 7, 6 במרץ 2019.
  16. ynet, 14 באוגוסט 2019.
  17. וואלה, 25 באוגוסט 2019.
  18. N12, 23 ו-24 בספטמבר 2026.
  19. הידברות, 23 בספטמבר 2026.
  20. כיכר השבת, 23 בספטמבר 2026.
  21. N12, 22 בספטמבר 2026.
  22. ynet, 25 בספטמבר 2026.
  23. סרוגים, 25 בספטמבר 2026.
  24. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 17 בפברואר 2021.
  25. וואלה, 23 בספטמבר 2026.
  26. זמן ישראל, 7 בספטמבר 2026.
  27. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 21 ביולי 2026.
  28. הארץ, 4 ביולי 1951.
  29. קול העם, 8 בספטמבר 1965.
  30. ynet, 24 בדצמבר 2002.
  31. ynet, 24 בספטמבר 2026.
  32. מעריב, 24 בספטמבר 2026.
  33. ynet, 1 באוקטובר 2026.
  34. כיכר השבת, 1 באוקטובר 2026.
  35. ערוץ 7, 2 באוקטובר 2026.
  36. כיכר השבת, 2 באוקטובר 2026.
  37. בחדרי חרדים, 2 באוקטובר 2026.
  38. וואלה, 2 באוקטובר 2026.

את המאמר הכין אתר ׳פולימטר׳, על סמך מקורות פומביים בלבד. המאמר לא מבטא תמיכה באף מפלגה או מועמד, ואין לראות בו המלצה מכל סוג. לטעויות ולתיקונים:
polimeter.co.il

הערות שוליים

  1. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 באוגוסט 2026: בטבלת מקרי הפסילה, מבחירות 1965 עד בחירות 2022, יש 20 פסילות של הוועדה: 16 שבית המשפט העליון ביטל ו-4 שבהן הערעור נדחה.
    https://www.idi.org.il/articles/65951
    המכון הישראלי לדמוקרטיה, 26 בפברואר 2019: "לפני עיגון עילות הפסילה בחוק יסוד: הכנסת פסלה ועדת הבחירות 3 פעמים רשימות".
    https://www.idi.org.il/articles/26030
    המכון הישראלי לדמוקרטיה, 26 בפברואר 2019: "מאז קבלת סעיף 7א. קיבלה הועדה 7 פעמים החלטה לפסול רשימה ופסלה 6 פעמים מועמדים מתוך רשימה".
    https://www.idi.org.il/articles/26030
    הספירה של המכון מ-2019 מגיעה עד בחירות אפריל 2019: 3 רשימות לפני 1985, ואחר כך 7 רשימות ו-6 מועמדים. מבחירות 2020 ועד בחירות 2022 נוספו 2 רשימות ו-2 מועמדים. 4 הפסילות של ספטמבר 2026 וההחלטות של בית המשפט העליון מ-2 באוקטובר 2026 מפורטות בפרק 4, והמקורות להן בהערת שוליים 10.
    שאר המקורות במחקר המלא:
    https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩
  2. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 באוגוסט 2026: טבלת מקרי הפסילה מונה 4 פסילות שבהן הערעור נדחה: 1965, 1988 ושתיים ב-1992, ו-14 פסילות מבחירות 2003 עד בחירות 2022 שבכולן בית המשפט העליון התיר להתמודד.
    https://www.idi.org.il/articles/65951
    המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמוד המפלגה ׳כך׳: "שני הפלגים נפסלו מלהתמודד בבחירות לכנסת השלוש עשרה (1992)".
    https://www.idi.org.il/policy/parties-and-elections/parties/kach/
    3 הפסילות שבית המשפט העליון ביטל ב-2 באוקטובר 2026 והפסילה של סאמי אבו שחאדה מפורטות בפרק 4, והמקורות להן מופיעים בהערת שוליים 10.
    שאר המקורות במחקר המלא:
    https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩
  3. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 באוגוסט 2026: "הפסילה הראשונה של רשימת מועמדים בישראל התרחשה בשנת 1965".
    https://www.idi.org.il/articles/65951
    המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 באוגוסט 2026: "לא הייתה באותה עת סמכות כתובה בחוק לעשות זאת".
    https://www.idi.org.il/articles/65951
    מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "מעשה החקיקה הראשון והמשמעותי ביותר התבצע ב1985 עם הוספת סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת".
    https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
    המכון הישראלי לדמוקרטיה מתייחס כאן לפסילה בגלל מטרות הרשימה. פסילות בגלל פגם בהגשה היו כבר בבחירות 1951, כמו שמתואר בממצא 4.
    שאר המקורות במחקר המלא:
    https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩
  4. חרות, 28 ביוני 1951: "ולאחר שברשימת ׳כל עדות בני ישראל׳ לא היו חתימות בכלל, פסלה מליאת הועדה את שלש הרשימות".
    https://www.nli.org.il/he/newspapers/hrt/1951/06/28/01/article/22/
    הארץ, 2 ביולי 1951: "הוחלט אתמול לפסול את רשימת ׳כנסת ישראל העולמית׳, מאחר שנתגלו הוכחות רציניות נגד מהימנותן של החתימות".
    https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1951/07/02/01/article/52/
    הארץ, 12 ביולי 1951: "בית המשפט קיבל את הערעור וביטל את החלטת ועדת הבחירות לפסול את הרשימה".
    https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1951/07/12/01/article/57/
    שאר המקורות במחקר המלא:
    https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩
  5. ynet, 3 בינואר 2003: "השופט חשין פסל את מופז משום שלא עמד בתנאי חוק הצינון".
    https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2353575,00.html
    דה מרקר, 9 בינואר 2003: "העליון: פייגלין ומופז נפסלו".
    https://www.themarker.com/law/2003-01-09/ty-article/0000017f-f036-d497-a1ff-f2b6e8d80000
    גלובס, 9 באוקטובר 2022: "ברוב של שמונה שופטים נגד אחד".
    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001426442
    שאר המקורות במחקר המלא:
    https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩
  6. מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "ב1988 היו 33 בקשות פסילה שהופנו כלפי 21 רשימות. 12 מהן היו פניות של רשימת כך".
    https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
    וואלה, 19 בדצמבר 2012: "ב-1988 פסלה ועדת הבחירות את כ״ך, אולם דחתה את הבקשות לפסול את צומת, התחייה מולדת והרשימה המתקדמת לשלום".
    https://www.walla.co.il/news/israel/2598235
    מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "לפני ועדת הבחירות הועלו 17 בקשות לפסילה כלפי 8 רשימות/מועמדים".
    https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
    מספר הבקשות מבחירות 2015 ועד בחירות 2022 לקוח מדפי הבקשות של ועדת הבחירות המרכזית לכל כנסת.
    שאר המקורות במחקר המלא:
    https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩
  7. מרכז עדאלה, "בחירות 2003: ניסיון למנוע את השתתפותם של רשימות ומנהיגים ערבים בבחירות לכנסת ה-16": "הגיש היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין בקשה לפסול את מפלגת בל״ד ואת מנהיגה, ח״כ עזמי בשארה".
    https://www.adalah.org/he/content/view/3237
    ynet, 9 בינואר 2003: "התקבלה בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, שביקש לפסול אותם".
    https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2363754,00.html
    מרכז עדאלה, "בחירות 2003: ניסיון למנוע את השתתפותם של רשימות ומנהיגים ערבים בבחירות לכנסת ה-16": "קיבל את הערעורים בתיק של בשארה ובל״ד (ברוב של שבעה שופטים נגד ארבעה)".
    https://www.adalah.org/he/content/view/3237
    הספירה של 14 התנגדויות ו-2 תמיכות נשענת על עמדת היועץ בכל אחת מ-18 הפסילות. לעמדת היועץ ב-13 מתוך 14 הפסילות מבחירות 2003 ועד בחירות 2022 יש במחקר המלא שני מקורות לפחות, ולעמדתו על פסילת אחמד טיבי לא נמצאו שני מקורות. המקורות לעמדת היועצת המשפטית לממשלה על 4 הפסילות לקראת בחירות 2026 מופיעים בהערת שוליים 10.
    שאר המקורות במחקר המלא:
    https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩
  8. וואלה, 17 במרץ 2019: "בית המשפט העליון פסל הערב (ראשון) את ח״כ לשעבר מיכאל בן ארי".
    https://elections.walla.co.il/item/3225032
    ערוץ 7, 6 במרץ 2019: ביחס לבן ארי אין לאפשר את מועמדותו לכנסת ה-21.
    https://www.inn.co.il/news/395768
    ynet, 14 באוגוסט 2019: "בניגוד לעמדת היועמ״ש: מרזל וגופשטיין לא נפסלו".
    https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5569257,00.html
    וואלה, 25 באוגוסט 2019: העליון פסל את מרזל וגופשטיין.
    https://elections.walla.co.il/item/3309000
    שאר המקורות במחקר המלא:
    https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩
  9. N12, 23 ו-24 בספטמבר 2026: "18 תומכים בעד קבלת הבקשה לפסול את רע״ם, 5 נגד הפסילה ונמנע אחד".
    https://www.mako.co.il/news-israel-elections/2026/liveblog-9833906a9ecc0a1027.htm
    N12, 23 ו-24 בספטמבר 2026: "רוב חברי הוועדה (19) תמכו בהחלטה, חמישה התנגדו ושניים נמנעו".
    https://www.mako.co.il/news-israel-elections/2026/liveblog-9833906a9ecc0a1027.htm
    הידברות, 23 בספטמבר 2026: "ברוב של 30 קולות נגד 4".
    https://www.hidabroot.org/article/1227829
    כיכר השבת, 23 בספטמבר 2026: "ברוב של 31 תומכים מול 4 מתנגדים".
    https://www.kikar.co.il/political-news/tlt8nl
    שאר המקורות במחקר המלא:
    https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩
  10. N12, 22 בספטמבר 2026: "לעמדתם אין בסיס משפטי לפסילת המפלגות והמועמדים הבאים: מפלגות הציונות הדתית וזהות, הדמוקרטים, רע״מ, עוצמה יהודית, הרשימה המשותפת ובל״ד, וכן חה״כ עופר כסיף".
    https://www.mako.co.il/news-israel-elections/2026/Article-0d330f36818c0a1026.htm
    ynet, 25 בספטמבר 2026: "עם זאת, היא התעקשה שלא להמליץ במפורש על פסילתו".
    https://www.ynet.co.il/news/elections2026/article/hkcwlaxqze
    ynet, 25 בספטמבר 2026: "בית המשפט העליון ידון ביום חמישי הבא בכל הפסילות מריצה בבחירות".
    https://www.ynet.co.il/news/elections2026/article/hkcwlaxqze
    סרוגים, 25 בספטמבר 2026: הכתבה מונה את תשעת שופטי ההרכב בראשות הנשיא יצחק עמית.
    https://www.srugim.co.il/101011953
    שתי הכתבות פורסמו ביום שישי, 25 בספטמבר 2026, ולכן יום חמישי הקרוב הוא 1 באוקטובר 2026.
    ynet, 1 באוקטובר 2026: "דיון מורחב בהרכב של תשעה שופטים".
    https://www.ynet.co.il/news/blogs/article/skc6ftiqfe
    ערוץ 7, 2 באוקטובר 2026: "העליון קיבל פה אחד את ערעורה של רע״ם, ביטל את החלטת ועדת הבחירות".
    https://www.inn.co.il/news/707577
    בחדרי חרדים, 2 באוקטובר 2026: "גם פסילתן של רע״ם והרשימה המשותפת בוועדת הבחירות בוטלה. בשני המקרים התקבלה ההחלטה פה אחד".
    https://www.bhol.co.il/news/1740612
    כיכר השבת, 2 באוקטובר 2026: "גם פסילת הרשימה המשותפת בוטלה פה אחד".
    https://www.kikar.co.il/laws/tm9xay
    וואלה, 2 באוקטובר 2026: "החליט, בדעת רוב של שבעה שופטים מול שניים, לא לאשר את הפסילה".
    https://www.walla.co.il/news/israel/383956056
    כיכר השבת, 2 באוקטובר 2026: "השופטים דוד מינץ ואלכס שטיין היו בדעת מיעוט".
    https://www.kikar.co.il/laws/tm9xay
    בחדרי חרדים, 2 באוקטובר 2026: "השופטים דוד מינץ ואלכס שטיין סברו כי יש לאשר את פסילתו".
    https://www.bhol.co.il/news/1740612
    ynet, 1 באוקטובר 2026: "נשיא בית המשפט העליון עדכן כי לאחר התייעצות השופטים, הושג רוב לפסילתו של סאמי אבו שחאדה".
    https://www.ynet.co.il/news/blogs/article/skc6ftiqfe
    כיכר השבת, 1 באוקטובר 2026, כותרת הכתבה: "דרמה בעליון: עמית ממליץ לאבו שחאדה לפרוש - ׳יש רוב לפסילה׳".
    https://www.kikar.co.il/political-news/supreme-court-abu-shehadeh-withdrawal-proposal
    בחדרי חרדים, 2 באוקטובר 2026: "התוצאה המסתמנת היא אישור החלטת ועדת הבחירות לפסול את מועמדותו".
    https://www.bhol.co.il/news/1740612
    ynet, 1 באוקטובר 2026: "אנו ממליצים למר אבו שחאדה לשקול האם הוא עומד על מועמדותו או על הסרתה שתפטור ממתן פסק דין".
    https://www.ynet.co.il/news/blogs/article/skc6ftiqfe
    ynet, 1 באוקטובר 2026: "אנו ממליצים לאבו שחאדה לשקול אם הוא עומד על מועמדותו או על הסרתה שתפטור ממתן פסק דין".
    https://www.ynet.co.il/news/elections2026/article/sj00kfs2cge
    כיכר השבת, 1 באוקטובר 2026: "ישנן עמדות שונות, ודומה כי התוצאה המסתמנת היא לאישור ההחלטה על הפסילה".
    https://www.kikar.co.il/political-news/supreme-court-abu-shehadeh-withdrawal-proposal
    ערוץ 7, 2 באוקטובר 2026: "אלא שהבוקר הודיע אבו שחאדה כי החליט להסיר את מועמדותו".
    https://www.inn.co.il/news/707577
    בחדרי חרדים, 2 באוקטובר 2026: "היום הודיע אבו שחאדה כי הוא מסיר את מועמדותו מטעם הרשימה המשותפת בבחירות לכנסת ה-26".
    https://www.bhol.co.il/news/1740612
    ynet, 1 באוקטובר 2026: "היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן הביעו תמיכה בפסילתו של אבו שחאדה מריצה לכנסת".
    https://www.ynet.co.il/news/elections2026/article/sj00kfs2cge
    כיכר השבת, 1 באוקטובר 2026: "יש לאשר את פסילתו של המועמד לכנסת סמי אבו שחאדה בשל תמיכתו במאבק מזוין בישראל".
    https://www.kikar.co.il/political-news/supreme-court-abu-shehadeh-withdrawal-proposal
    ערוץ 7, 2 באוקטובר 2026: "קבע בית המשפט כי אין עוד צורך לתת פסק דין בהליך האישור בעניינו, וההליך נמחק".
    https://www.inn.co.il/news/707577
    בחדרי חרדים, 2 באוקטובר 2026: "קבע העליון כי התייתר הצורך במתן פסק דין בעניינו, וההליך נמחק".
    https://www.bhol.co.il/news/1740612
    שאר המקורות במחקר המלא:
    https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩
  11. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 17 בפברואר 2021: "אחת משלוש עילות: שלילת קיומה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות; תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל".
    https://www.idi.org.il/articles/29631
    וואלה, 23 בספטמבר 2026: "בשלוש עילות: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות...".
    https://www.walla.co.il/news/politics/383955133
    שאר המקורות במחקר המלא:
    https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩
  12. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 17 בפברואר 2021: "ועדת הבחירות היא ועדה פוליטית המורכבת מנציגי הסיעות המכהנות בכנסת לפי מפתח המנדטים בכנסת היוצאת. בראשה עומד שופט בית המשפט העליון".
    https://www.idi.org.il/articles/29631
    זמן ישראל, 7 בספטמבר 2026: "יושב ראש הוועדה: שופט בית המשפט העליון, שנבחר על ידי כלל שופטי העליון".
    https://www.zman.co.il/721134/
    המכון הישראלי לדמוקרטיה, 21 ביולי 2026: "החלטתה אינה סופית אלא טעונה אישור חובה (׳אישור בחירות׳) של בית המשפט העליון".
    https://www.idi.org.il/articles/65164
    שאר המקורות במחקר המלא:
    https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩
  13. הארץ, 4 ביולי 1951: "כיון שהיו לה רק 250 חתימות במקום 750 הדרושות לפי החוק".
    https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1951/07/04/01/article/20/
    קול העם, 8 בספטמבר 1965: "מאחר שהרב אשכנזי לא הפקיד כערבון 5000 ל״י, כנדרש בחוק".
    https://www.nli.org.il/he/newspapers/khm/1965/09/08/01/article/3/
    ynet, 24 בדצמבר 2002: "יו״ר ועדת הבחירות המרכזית השופט מישאל חשין קבע כי משה פייגלין, מקום 40 ברשימת הליכוד, פסול להתמודדות".
    https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2338315,00.html
    שאר המקורות במחקר המלא:
    https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩
  14. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 באוגוסט 2026: טבלת מקרי הפסילה מבחירות 1965 עד בחירות 2022.
    https://www.idi.org.il/articles/65951
    המכון הישראלי לדמוקרטיה, 26 בפברואר 2019: טבלת ההחלטות של הוועדה ושל בית המשפט מאז קבלת סעיף 7א׳.
    https://www.idi.org.il/articles/26030
    שאר המקורות במחקר המלא:
    https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩
  15. N12, 23 ו-24 בספטמבר 2026: הבלוג החי מדווח על כל ההצבעות בוועדה ב-23 וב-24 בספטמבר 2026.
    https://www.mako.co.il/news-israel-elections/2026/liveblog-9833906a9ecc0a1027.htm
    ynet, 24 בספטמבר 2026: "ההצעות נדחו כשעשרה חברים הצביעו בעד, 19 נגד ואחד נמנע".
    https://www.ynet.co.il/news/elections2026/article/hj3llhz9zx
    ynet, 24 בספטמבר 2026: "רק שלושה חברי ועדה תמכו בבקשה, 21 התנגדו ולא היו נמנעים".
    https://www.ynet.co.il/news/elections2026/article/hj3llhz9zx
    מעריב, 24 בספטמבר 2026: "רק שני נציגים בוועדה הצביעו בעד ו-14 הצביעו נגד".
    https://www.maariv.co.il/news/elections-2026/article-1370212
    שאר המקורות במחקר המלא:
    https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩

האם המאמר הזה היה מועיל?

לוגו פולימטר
פולימטרPOLIMETERמצביעים חכם

הופק על ידי פולימטר - מצביעים חכם. מבוסס מקורות פומביים בלבד.

ציטוט ושימוש חוזר

פולימטר - מצביעים חכם, ״פסילת רשימות ומועמדים לכנסת במספרים, מבחירות 1949 ועד בחירות 2026״, גרסה 1.4, 3 באוקטובר 2026. https://polimeter.co.il/research/disqualifications-in-numbers

מותר לצטט ולהפנות למסמך תוך ציון המקור וקישור לעמוד זה.

המסמך מבוסס על מקורות פומביים בלבד ואינו מהווה המלצה או תמיכה במפלגה או במועמד כלשהו.

מצאתם טעות? יומן התיקונים