מעודכן ליום 4 באוקטובר 2026
הסבר על המונחים במאמר ובמחקר: ׳פסילה׳ היא החלטה של ועדת הבחירות המרכזית למנוע מרשימה או ממועמד להתמודד בבחירות לכנסת. רק ועדת הבחירות המרכזית ׳פוסלת׳ או ׳לא פוסלת׳. כשהוועדה פוסלת, בית המשפט העליון ׳מבטל את הפסילה ומתיר להתמודד׳ או ׳מאשר את הפסילה׳. כשהוועדה לא פוסלת ומי שביקש את הפסילה מערער, בית המשפט העליון ׳דוחה את הערעור ומתיר להתמודד׳ או ׳מונע את ההתמודדות׳. כשכתוב ׳פסילה׳ בלי פירוט, הכוונה לפסילה בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד, ולא בגלל פגם בהגשה או בכשירות.
על המקורות: לצד כל קביעה עובדתית מופיע מספר שמפנה להערת שוליים, או שהמקורות לה מופיעים ברשימה שמתחת לטבלה. כל עובדה נשענת לפחות על שני מקורות בלתי תלויים, או על מקור אחד שהוא מחקר אקדמי או על מסמך רשמי של ועדת הבחירות המרכזית. המקורות המלאים לכל עובדה מופיעים במחקר המלא.
1. השורה התחתונה במספרים
- מהבחירות הראשונות ב-1949 ועד בחירות 2026 יש 26 מערכות בחירות לכנסת. ועדת הבחירות המרכזית פסלה רשימה או מועמד בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד 24 פעמים, ב-13 מערכות בחירות. 14 מהפסילות הן פסילות של רשימות ו-10 הן פסילות של מועמדים. בית המשפט העליון ביטל 19 מהפסילות האלה והתיר להתמודד, ואישר 4 פסילות. בפסילה אחת, הפסילה של יושב ראש ׳בל״ד׳ סאמי אבו שחאדה לקראת בחירות 2026, בית המשפט העליון לא הכריע. נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית אמר בדיון שהתוצאה המסתמנת היא אישור הפסילה, וסאמי אבו שחאדה הסיר את מועמדותו.1
- בית המשפט העליון אישר 4 פסילות בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד, וכולן פסילות של רשימות: ׳הרשימה הסוציאליסטית׳ בבחירות 1965, ׳כך׳ בבחירות 1988 ו׳כך׳ ו׳כהנא חי׳ בבחירות 1992. מבחירות 2003 ועד בחירות 2026 פסלה ועדת הבחירות המרכזית רשימה או מועמד 18 פעמים בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד. בית המשפט העליון ביטל 17 מהפסילות האלה והתיר להתמודד, ובפסילה של יושב ראש ׳בל״ד׳ סאמי אבו שחאדה לא הכריע.2
- ועדת הבחירות המרכזית לא פסלה אף רשימה ואף מועמד בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד ב-5 מערכות הבחירות הראשונות של ישראל, מבחירות 1949 ועד בחירות 1961. בבחירות 1965 פסלה ועדת הבחירות את ׳הרשימה הסוציאליסטית׳, בלי סמכות מפורשת בחוק. רק ב-1985 נוסף לראשונה סעיף 7א׳ ל׳חוק יסוד: הכנסת׳, הקובע את העילות לפסילה של מועמדים או רשימות המתמודדים בבחירות לכנסת.3
- כבר בבחירות 1951 ועדת הבחירות המרכזית פסלה רשימות בגלל פגם בהגשה או בכשירות. הוועדה פסלה 5 רשימות, 4 מהן בגלל פגמים בחתימות התומכים. הרשימה החמישית היא ׳למען העולים החדשים והחיילים המשוחררים׳, ובית המשפט העליון ביטל את הפסילה שלה והתיר לה להתמודד בכל זאת.4
- מבחירות 2003 ועד בחירות 2022 ועדת הבחירות המרכזית ויושב ראש הוועדה פסלו או מחקו 12 מועמדים בגלל פגם בכשירות. בבחירות 2003 אישר בית המשפט העליון את פסילת שר הביטחון שאול מופז בגלל תקופת הצינון. בבחירות 2022 ביטל בית המשפט העליון, ברוב של 8 שופטים מול 1, את פסילת עמיחי שיקלי, שיושב ראש הוועדה, השופט יצחק עמית, פסל בגלל פרישה מסיעה, והתיר לו להתמודד.5
- בבחירות 1988 הוגשו לוועדת הבחירות המרכזית 33 בקשות פסילה נגד 21 רשימות, ו׳כך׳ לבדה הגישה 12 מתוך 33 הבקשות. מבין 21 הרשימות שהוגשו נגדן בקשות, הוועדה פסלה רק את מפלגת ׳כך׳. בבחירות 2003 הוגשו 17 בקשות פסילה נגד 8 רשימות ומועמדים. מבחירות 2015 ועד בחירות 2022 הוגשו בכל מערכת בחירות 6 עד 8 בקשות פסילה.6
- היועצים המשפטיים לממשלה התנגדו ל-14 מתוך 18 הפסילות של ועדת הבחירות המרכזית בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד, מבחירות 2003 ועד בחירות 2026, ותמכו רק ב-2 מהן. בבחירות 2003 היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין הגיש בעצמו בקשה לפסול את ׳בל״ד׳ ואת חבר הכנסת עזמי בשארה, בית המשפט העליון ביטל גם את 2 הפסילות האלה, ברוב של 7 שופטים מול 4, והתיר להם להתמודד בבחירות. לעמדת היועץ על פסילת חבר הכנסת אחמד טיבי בבחירות 2003 לא נמצאו שני מקורות. בעניין הפסילה של יושב ראש ׳בל״ד׳ סאמי אבו שחאדה לקראת בחירות 2026 היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לא המליצה במפורש לוועדת הבחירות המרכזית לפסול אותו, ובבית המשפט העליון תמכה באישור הפסילה.7
- בית המשפט העליון מנע את ההתמודדות של 3 מועמדים שוועדת הבחירות המרכזית לא פסלה. בבחירות אפריל 2019 מנע בית המשפט העליון את ההתמודדות של חבר הכנסת לשעבר מיכאל בן ארי. בבחירות ספטמבר 2019 מנע את ההתמודדות של ברוך מרזל ושל בנצי גופשטיין, יושב ראש ארגון להב״ה, שניהם מועמדי ׳עוצמה יהודית׳. בשלושת המקרים תמך היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בבקשת הפסילה.8
- ב-23 בספטמבר 2026 ועדת הבחירות המרכזית פסלה שתי רשימות ושני מועמדים לקראת הבחירות לכנסת ה-26. הוועדה פסלה את ׳רע״ם׳ ואת ׳הרשימה המשותפת׳, כל אחת ברוב של 18 חברי ועדה מול 5 שהתנגדו. הוועדה פסלה את חבר הכנסת עופר כסיף ממפלגת ׳חד״ש׳ ברוב של 19 חברי ועדה מול 5 שהתנגדו, ואת יושב ראש ׳בל״ד׳ סאמי אבו שחאדה ברוב של 30 או 31 מול 4 שהתנגדו (המקורות השונים חלוקים במספר התומכים).9
- היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התנגדה לפסילת ׳רע״ם׳, ׳הרשימה המשותפת׳ וחבר הכנסת עופר כסיף, שוועדת הבחירות המרכזית פסלה ב-23 בספטמבר 2026. בעניין יושב ראש ׳בל״ד׳ סאמי אבו שחאדה הוצגה בוועדה עמדתה ש״יש בסיס לבקשת הפסילה״, אבל היא לא המליצה במפורש לפסול אותו. בבית המשפט העליון תמכו היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן באישור הפסילה של סאמי אבו שחאדה.10
- ב-1 באוקטובר 2026 דן בית המשפט העליון, בהרכב של 9 שופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, ב-4 הפסילות שוועדת הבחירות המרכזית החליטה עליהן ב-23 בספטמבר 2026. ב-2 באוקטובר 2026 ביטל בית המשפט העליון 3 מ-4 הפסילות והתיר להתמודד. את הפסילה של ׳רע״ם׳ ואת הפסילה של ׳הרשימה המשותפת׳ ביטל בית המשפט העליון פה אחד. את הפסילה של חבר הכנסת עופר כסיף ביטל בית המשפט העליון ברוב של 7 שופטים מול 2. השופטים דוד מינץ ואלכס שטיין סברו שיש לאשר את הפסילה של עופר כסיף.10
- בעניין הפסילה של יושב ראש ׳בל״ד׳ סאמי אבו שחאדה בית המשפט העליון לא הכריע. בדיון ב-1 באוקטובר 2026 אמר נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית שיש עמדות שונות, ושנראה שהתוצאה המסתמנת היא אישור הפסילה של סאמי אבו שחאדה, והמליץ לסאמי אבו שחאדה לשקול אם להסיר את מועמדותו. ב-2 באוקטובר 2026 הודיע סאמי אבו שחאדה שהוא מסיר את מועמדותו, ובאותו יום מחק בית המשפט העליון את ההליך בעניינו של סאמי אבו שחאדה.10
- המאמר לא מעריך אם הפסילות של ועדת הבחירות המרכזית או ההחלטות של בית המשפט העליון מוצדקות.
מתוך 24 הפסילות של ועדת הבחירות המרכזית בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד, בית המשפט העליון ביטל 19 והתיר להתמודד, ואישר 4. בפסילה של יושב ראש ׳בל״ד׳ סאמי אבו שחאדה בית המשפט העליון לא הכריע, כי סאמי אבו שחאדה הסיר את מועמדותו אחרי שנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית אמר בדיון שהתוצאה המסתמנת היא אישור הפסילה. כל 4 הפסילות שאושרו הן פסילות של רשימות.
2. איך ועדת הבחירות פוסלת רשימה או מועמד לכנסת?
סעיף 7א׳ ל׳חוק יסוד: הכנסת׳ מאפשר למנוע מרשימה או ממועמד להתמודד בבחירות לכנסת באחת משלוש עילות: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות, ותמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.11
ועדת הבחירות המרכזית מכריעה בבקשות לפסול רשימה או מועמד בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד. חברי הוועדה הם נציגים של הסיעות בכנסת היוצאת, ובראש הוועדה עומד שופט של בית המשפט העליון. כשהוועדה פוסלת מועמד בגלל מעשיו, הפסילה לא נכנסת לתוקף עד שבית המשפט העליון מאשר אותה. כשהוועדה פוסלת רשימה, הפסילה נכנסת לתוקף מיד, והרשימה יכולה לערער לבית המשפט העליון. מי שביקש לפסול רשימה או מועמד, והוועדה לא פסלה אותם, יכול גם הוא לערער לבית המשפט העליון על ההחלטה.12
ועדת הבחירות המרכזית בודקת אם הרשימה הוגשה כדין, למשל אם צורפו לה מספר החתימות והערבון שהחוק דורש, ואם המועמדים כשירים, למשל אם עברה תקופת הצינון שחלה עליהם ואם הם לא הורשעו בעבירה שיש עמה קלון. בפסילות של מועמדים מהסוג הזה החליט לא פעם יושב ראש הוועדה לבדו, למשל בפסילת משה פייגלין בבחירות 2003 ובפסילת עמיחי שיקלי בבחירות 2022.13
3. כל הפסילות בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד, מבחירות 1949 ועד בחירות 2026
הטבלה מונה את הפסילות של ועדת הבחירות המרכזית בכל מערכת בחירות בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד, כמו גם את החלטת בית המשפט העליון. פסילות בגלל פגם בהגשה או בכשירות לא נספרות בטבלה והן מפורטות במחקר המלא.14
ועדת הבחירות המרכזית פסלה רשימה או מועמד בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד 24 פעמים, ב-13 מתוך 26 מערכות בחירות, מבחירות 1949 ועד בחירות 2026. כל ריבוע הוא פסילה אחת.
| הבחירות | פסילות בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד | החלטת בית המשפט העליון |
|---|---|---|
| 1949, 1951, 1955, 1959 ו-1961 | לא פסלה | אין פסילה |
| 1965 | 1: ׳הרשימה הסוציאליסטית׳ | אישר את הפסילה |
| 1969, 1973, 1977 ו-1981 | לא פסלה | אין פסילה |
| 1984 | 2: ׳כך׳ ו׳הרשימה המתקדמת לשלום׳ | ביטל את 2 הפסילות והתיר להתמודד |
| 1988 | 1: ׳כך׳ | אישר את הפסילה |
| 1992 | 2: ׳כך׳ ו׳כהנא חי׳ | אישר את 2 הפסילות |
| 1996 ו-1999 | לא פסלה | אין פסילה |
| 2003 | 3: ׳בל״ד׳, עזמי בשארה ואחמד טיבי | ביטל את 3 הפסילות והתיר להתמודד |
| 2006 | לא פסלה | אין פסילה |
| 2009 | 2: ׳בל״ד׳ ו׳רע״ם-תע״ל׳ | ביטל את 2 הפסילות והתיר להתמודד |
| 2013 | 1: חנין זועבי | ביטל את הפסילה והתיר להתמודד |
| 2015 | 2: חנין זועבי וברוך מרזל | ביטל את 2 הפסילות והתיר להתמודד |
| אפריל 2019 | 2: ׳רע״ם-בל״ד׳ ועופר כסיף | ביטל את 2 הפסילות והתיר להתמודד |
| ספטמבר 2019 | לא פסלה | אין פסילה |
| 2020 | 2: היבא יזבק ו׳משפט צדק׳ | ביטל את 2 הפסילות והתיר להתמודד |
| 2021 | 1: אבתיסאם מראענה | ביטל את הפסילה והתיר להתמודד |
| 2022 | 1: ׳בל״ד׳ | ביטל את הפסילה והתיר להתמודד |
| 2026 | 4: ׳רע״ם׳, ׳הרשימה המשותפת׳, עופר כסיף וסאמי אבו שחאדה | ביטל 3 פסילות והתיר להתמודד, ובפסילה של סאמי אבו שחאדה לא הכריע |
| סך הכול: 26 מערכות בחירות | 24 פסילות | ביטל 19 והתיר להתמודד, אישר 4, ובפסילה אחת לא הכריע |
הטבלה לא כוללת את 3 המועמדים שוועדת הבחירות המרכזית לא פסלה ובית המשפט העליון מנע את התמודדותם: מיכאל בן ארי בבחירות אפריל 2019, וברוך מרזל ובנצי גופשטיין בבחירות ספטמבר 2019. פירוט כל פסילה, עם תוצאות ההצבעה בוועדה, עמדת היועצים המשפטיים לממשלה ושני מקורות לכל שורה, מופיע במחקר המלא.
היועצים המשפטיים לממשלה התנגדו ל-14 מתוך 18 הפסילות ותמכו ב-2. בית המשפט העליון ביטל 17 מהפסילות, גם את 2 הפסילות שהיועץ תמך בהן, והתיר להתמודד. בפסילה של יושב ראש ׳בל״ד׳ סאמי אבו שחאדה בית המשפט העליון לא הכריע.
ב-2003 הגיש היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין בעצמו את הבקשה לפסול את ׳בל״ד׳ ואת חבר הכנסת עזמי בשארה.
4. פסילת מועמדים ורשימות לקראת בחירות 2026
ועדת הבחירות המרכזית הצביעה ב-23 וב-24 בספטמבר 2026 על בקשות לפסול 6 רשימות ו-2 מועמדים לקראת הבחירות לכנסת ה-26. הוועדה פסלה 2 רשימות ו-2 מועמדים, כאשר 4 רשימות היא בחרה שלא לפסול.15
ב-2 באוקטובר 2026 ביטל בית המשפט העליון 3 מ-4 הפסילות של ועדת הבחירות המרכזית והתיר להתמודד. את הפסילה של ׳רע״ם׳ ואת הפסילה של ׳הרשימה המשותפת׳ ביטל בית המשפט העליון פה אחד, ואת הפסילה של חבר הכנסת עופר כסיף ביטל בית המשפט העליון ברוב של 7 שופטים מול 2. בדיון בבית המשפט העליון ב-1 באוקטובר 2026 אמר נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית שהתוצאה המסתמנת היא אישור הפסילה של יושב ראש ׳בל״ד׳ סאמי אבו שחאדה. ב-2 באוקטובר 2026 הודיע סאמי אבו שחאדה שהוא מסיר את מועמדותו, ובאותו יום מחק בית המשפט העליון את ההליך בעניינו בלי להכריע בפסילה.10
ועדת הבחירות המרכזית פסלה 2 רשימות ו-2 מועמדים. 4 בקשות פסילה אחרות לא התקבלו בוועדה. ב-2 באוקטובר 2026 ביטל בית המשפט העליון 3 מ-4 הפסילות והתיר להתמודד. בפסילה ה-4 בית המשפט העליון לא הכריע, כי יושב ראש ׳בל״ד׳ סאמי אבו שחאדה הסיר את מועמדותו אחרי שנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית אמר בדיון שהתוצאה המסתמנת היא אישור הפסילה.
במספר התומכים בפסילת סאמי אבו שחאדה המקורות חלוקים: 30 או 31 חברי ועדה.
| את מי ביקשו לפסול | החלטת ועדת הבחירות | ההצבעה בוועדה | החלטת בית המשפט העליון |
|---|---|---|---|
| רשימת ׳רע״ם׳, הרשימה הערבית המאוחדת | פסלה, 23 בספטמבר | 18 בעד, 5 נגד | ב-2 באוקטובר ביטל את הפסילה פה אחד והתיר להתמודד |
| ׳הרשימה המשותפת׳ של חד״ש, תע״ל ובל״ד | פסלה, 23 בספטמבר | 18 בעד, 5 נגד | ב-2 באוקטובר ביטל את הפסילה פה אחד והתיר להתמודד |
| עופר כסיף, חבר הכנסת מחד״ש | פסלה, 23 בספטמבר | 19 בעד, 5 נגד | ב-2 באוקטובר ביטל את הפסילה ברוב של 7 שופטים מול 2 והתיר להתמודד |
| סאמי אבו שחאדה, יושב ראש ׳בל״ד׳ | פסלה, 23 בספטמבר | 30 או 31 בעד, 4 נגד | לא הכריע בפסילה: סאמי אבו שחאדה הודיע ב-2 באוקטובר שהוא מסיר את מועמדותו, וההליך נמחק באותו יום |
| מפלגת ׳בל״ד׳ | לא פסלה, 23 בספטמבר, כי לבקשה לא צורף תצהיר | פה אחד נגד | הוועדה לא פסלה |
| רשימת ׳עוצמה יהודית׳ בראשות איתמר בן גביר | לא פסלה, 24 בספטמבר | 10 בעד, 19 נגד | הוועדה לא פסלה |
| רשימת ׳הציונות הדתית-זהות׳ בראשות בצלאל סמוטריץ׳ ומשה פייגלין | לא פסלה, 24 בספטמבר | 3 בעד, 21 נגד | הוועדה לא פסלה |
| רשימת ׳הדמוקרטים׳ בראשות יאיר גולן | לא פסלה, 24 בספטמבר | 2 בעד, 14 נגד | הוועדה לא פסלה |
בעמודה ׳ההצבעה בוועדה׳ מופיעים מספר חברי הוועדה שהצביעו בעד הפסילה ומספר חברי הוועדה שהצביעו נגדה. חברי ועדה שנמנעו לא מופיעים בטבלה. המקורות לכל שורה, שניים לפחות, מופיעים במחקר המלא. בעמודה ׳החלטת בית המשפט העליון׳ מופיעות ההחלטות מ-2 באוקטובר 2026 בעניין 4 הפסילות של ועדת הבחירות המרכזית.
5. רשימת המקורות
המקורות העיקריים של המאמר. רשימת המקורות המלאה, עם שני מקורות לכל עובדה, מופיעה במחקר המלא.
- המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 באוגוסט 2026.
- המכון הישראלי לדמוקרטיה, 26 בפברואר 2019.
- המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמוד המפלגה ׳כך׳.
- מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005.
- חרות, 28 ביוני 1951.
- הארץ, 2 ביולי 1951.
- הארץ, 12 ביולי 1951.
- ynet, 3 בינואר 2003.
- דה מרקר, 9 בינואר 2003.
- גלובס, 9 באוקטובר 2022.
- וואלה, 19 בדצמבר 2012.
- מרכז עדאלה, "בחירות 2003.
- ynet, 9 בינואר 2003.
- וואלה, 17 במרץ 2019.
- ערוץ 7, 6 במרץ 2019.
- ynet, 14 באוגוסט 2019.
- וואלה, 25 באוגוסט 2019.
- N12, 23 ו-24 בספטמבר 2026.
- הידברות, 23 בספטמבר 2026.
- כיכר השבת, 23 בספטמבר 2026.
- N12, 22 בספטמבר 2026.
- ynet, 25 בספטמבר 2026.
- סרוגים, 25 בספטמבר 2026.
- המכון הישראלי לדמוקרטיה, 17 בפברואר 2021.
- וואלה, 23 בספטמבר 2026.
- זמן ישראל, 7 בספטמבר 2026.
- המכון הישראלי לדמוקרטיה, 21 ביולי 2026.
- הארץ, 4 ביולי 1951.
- קול העם, 8 בספטמבר 1965.
- ynet, 24 בדצמבר 2002.
- ynet, 24 בספטמבר 2026.
- מעריב, 24 בספטמבר 2026.
- ynet, 1 באוקטובר 2026.
- כיכר השבת, 1 באוקטובר 2026.
- ערוץ 7, 2 באוקטובר 2026.
- כיכר השבת, 2 באוקטובר 2026.
- בחדרי חרדים, 2 באוקטובר 2026.
- וואלה, 2 באוקטובר 2026.
את המאמר הכין אתר ׳פולימטר׳, על סמך מקורות פומביים בלבד. המאמר לא מבטא תמיכה באף מפלגה או מועמד, ואין לראות בו המלצה מכל סוג. לטעויות ולתיקונים:
polimeter.co.il
הערות שוליים
- המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 באוגוסט 2026: בטבלת מקרי הפסילה, מבחירות 1965 עד בחירות 2022, יש 20 פסילות של הוועדה: 16 שבית המשפט העליון ביטל ו-4 שבהן הערעור נדחה.
https://www.idi.org.il/articles/65951
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 26 בפברואר 2019: "לפני עיגון עילות הפסילה בחוק יסוד: הכנסת פסלה ועדת הבחירות 3 פעמים רשימות".
https://www.idi.org.il/articles/26030
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 26 בפברואר 2019: "מאז קבלת סעיף 7א. קיבלה הועדה 7 פעמים החלטה לפסול רשימה ופסלה 6 פעמים מועמדים מתוך רשימה".
https://www.idi.org.il/articles/26030
הספירה של המכון מ-2019 מגיעה עד בחירות אפריל 2019: 3 רשימות לפני 1985, ואחר כך 7 רשימות ו-6 מועמדים. מבחירות 2020 ועד בחירות 2022 נוספו 2 רשימות ו-2 מועמדים. 4 הפסילות של ספטמבר 2026 וההחלטות של בית המשפט העליון מ-2 באוקטובר 2026 מפורטות בפרק 4, והמקורות להן בהערת שוליים 10.
שאר המקורות במחקר המלא:
https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩ - המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 באוגוסט 2026: טבלת מקרי הפסילה מונה 4 פסילות שבהן הערעור נדחה: 1965, 1988 ושתיים ב-1992, ו-14 פסילות מבחירות 2003 עד בחירות 2022 שבכולן בית המשפט העליון התיר להתמודד.
https://www.idi.org.il/articles/65951
המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמוד המפלגה ׳כך׳: "שני הפלגים נפסלו מלהתמודד בבחירות לכנסת השלוש עשרה (1992)".
https://www.idi.org.il/policy/parties-and-elections/parties/kach/
3 הפסילות שבית המשפט העליון ביטל ב-2 באוקטובר 2026 והפסילה של סאמי אבו שחאדה מפורטות בפרק 4, והמקורות להן מופיעים בהערת שוליים 10.
שאר המקורות במחקר המלא:
https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩ - המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 באוגוסט 2026: "הפסילה הראשונה של רשימת מועמדים בישראל התרחשה בשנת 1965".
https://www.idi.org.il/articles/65951
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 באוגוסט 2026: "לא הייתה באותה עת סמכות כתובה בחוק לעשות זאת".
https://www.idi.org.il/articles/65951
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "מעשה החקיקה הראשון והמשמעותי ביותר התבצע ב1985 עם הוספת סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
המכון הישראלי לדמוקרטיה מתייחס כאן לפסילה בגלל מטרות הרשימה. פסילות בגלל פגם בהגשה היו כבר בבחירות 1951, כמו שמתואר בממצא 4.
שאר המקורות במחקר המלא:
https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩ - חרות, 28 ביוני 1951: "ולאחר שברשימת ׳כל עדות בני ישראל׳ לא היו חתימות בכלל, פסלה מליאת הועדה את שלש הרשימות".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/hrt/1951/06/28/01/article/22/
הארץ, 2 ביולי 1951: "הוחלט אתמול לפסול את רשימת ׳כנסת ישראל העולמית׳, מאחר שנתגלו הוכחות רציניות נגד מהימנותן של החתימות".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1951/07/02/01/article/52/
הארץ, 12 ביולי 1951: "בית המשפט קיבל את הערעור וביטל את החלטת ועדת הבחירות לפסול את הרשימה".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1951/07/12/01/article/57/
שאר המקורות במחקר המלא:
https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩ - ynet, 3 בינואר 2003: "השופט חשין פסל את מופז משום שלא עמד בתנאי חוק הצינון".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2353575,00.html
דה מרקר, 9 בינואר 2003: "העליון: פייגלין ומופז נפסלו".
https://www.themarker.com/law/2003-01-09/ty-article/0000017f-f036-d497-a1ff-f2b6e8d80000
גלובס, 9 באוקטובר 2022: "ברוב של שמונה שופטים נגד אחד".
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001426442
שאר המקורות במחקר המלא:
https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩ - מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "ב1988 היו 33 בקשות פסילה שהופנו כלפי 21 רשימות. 12 מהן היו פניות של רשימת כך".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
וואלה, 19 בדצמבר 2012: "ב-1988 פסלה ועדת הבחירות את כ״ך, אולם דחתה את הבקשות לפסול את צומת, התחייה מולדת והרשימה המתקדמת לשלום".
https://www.walla.co.il/news/israel/2598235
מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005: "לפני ועדת הבחירות הועלו 17 בקשות לפסילה כלפי 8 רשימות/מועמדים".
https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2021/11/4-shamir.pdf
מספר הבקשות מבחירות 2015 ועד בחירות 2022 לקוח מדפי הבקשות של ועדת הבחירות המרכזית לכל כנסת.
שאר המקורות במחקר המלא:
https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩ - מרכז עדאלה, "בחירות 2003: ניסיון למנוע את השתתפותם של רשימות ומנהיגים ערבים בבחירות לכנסת ה-16": "הגיש היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין בקשה לפסול את מפלגת בל״ד ואת מנהיגה, ח״כ עזמי בשארה".
https://www.adalah.org/he/content/view/3237
ynet, 9 בינואר 2003: "התקבלה בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, שביקש לפסול אותם".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2363754,00.html
מרכז עדאלה, "בחירות 2003: ניסיון למנוע את השתתפותם של רשימות ומנהיגים ערבים בבחירות לכנסת ה-16": "קיבל את הערעורים בתיק של בשארה ובל״ד (ברוב של שבעה שופטים נגד ארבעה)".
https://www.adalah.org/he/content/view/3237
הספירה של 14 התנגדויות ו-2 תמיכות נשענת על עמדת היועץ בכל אחת מ-18 הפסילות. לעמדת היועץ ב-13 מתוך 14 הפסילות מבחירות 2003 ועד בחירות 2022 יש במחקר המלא שני מקורות לפחות, ולעמדתו על פסילת אחמד טיבי לא נמצאו שני מקורות. המקורות לעמדת היועצת המשפטית לממשלה על 4 הפסילות לקראת בחירות 2026 מופיעים בהערת שוליים 10.
שאר המקורות במחקר המלא:
https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩ - וואלה, 17 במרץ 2019: "בית המשפט העליון פסל הערב (ראשון) את ח״כ לשעבר מיכאל בן ארי".
https://elections.walla.co.il/item/3225032
ערוץ 7, 6 במרץ 2019: ביחס לבן ארי אין לאפשר את מועמדותו לכנסת ה-21.
https://www.inn.co.il/news/395768
ynet, 14 באוגוסט 2019: "בניגוד לעמדת היועמ״ש: מרזל וגופשטיין לא נפסלו".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5569257,00.html
וואלה, 25 באוגוסט 2019: העליון פסל את מרזל וגופשטיין.
https://elections.walla.co.il/item/3309000
שאר המקורות במחקר המלא:
https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩ - N12, 23 ו-24 בספטמבר 2026: "18 תומכים בעד קבלת הבקשה לפסול את רע״ם, 5 נגד הפסילה ונמנע אחד".
https://www.mako.co.il/news-israel-elections/2026/liveblog-9833906a9ecc0a1027.htm
N12, 23 ו-24 בספטמבר 2026: "רוב חברי הוועדה (19) תמכו בהחלטה, חמישה התנגדו ושניים נמנעו".
https://www.mako.co.il/news-israel-elections/2026/liveblog-9833906a9ecc0a1027.htm
הידברות, 23 בספטמבר 2026: "ברוב של 30 קולות נגד 4".
https://www.hidabroot.org/article/1227829
כיכר השבת, 23 בספטמבר 2026: "ברוב של 31 תומכים מול 4 מתנגדים".
https://www.kikar.co.il/political-news/tlt8nl
שאר המקורות במחקר המלא:
https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩ - N12, 22 בספטמבר 2026: "לעמדתם אין בסיס משפטי לפסילת המפלגות והמועמדים הבאים: מפלגות הציונות הדתית וזהות, הדמוקרטים, רע״מ, עוצמה יהודית, הרשימה המשותפת ובל״ד, וכן חה״כ עופר כסיף".
https://www.mako.co.il/news-israel-elections/2026/Article-0d330f36818c0a1026.htm
ynet, 25 בספטמבר 2026: "עם זאת, היא התעקשה שלא להמליץ במפורש על פסילתו".
https://www.ynet.co.il/news/elections2026/article/hkcwlaxqze
ynet, 25 בספטמבר 2026: "בית המשפט העליון ידון ביום חמישי הבא בכל הפסילות מריצה בבחירות".
https://www.ynet.co.il/news/elections2026/article/hkcwlaxqze
סרוגים, 25 בספטמבר 2026: הכתבה מונה את תשעת שופטי ההרכב בראשות הנשיא יצחק עמית.
https://www.srugim.co.il/101011953
שתי הכתבות פורסמו ביום שישי, 25 בספטמבר 2026, ולכן יום חמישי הקרוב הוא 1 באוקטובר 2026.
ynet, 1 באוקטובר 2026: "דיון מורחב בהרכב של תשעה שופטים".
https://www.ynet.co.il/news/blogs/article/skc6ftiqfe
ערוץ 7, 2 באוקטובר 2026: "העליון קיבל פה אחד את ערעורה של רע״ם, ביטל את החלטת ועדת הבחירות".
https://www.inn.co.il/news/707577
בחדרי חרדים, 2 באוקטובר 2026: "גם פסילתן של רע״ם והרשימה המשותפת בוועדת הבחירות בוטלה. בשני המקרים התקבלה ההחלטה פה אחד".
https://www.bhol.co.il/news/1740612
כיכר השבת, 2 באוקטובר 2026: "גם פסילת הרשימה המשותפת בוטלה פה אחד".
https://www.kikar.co.il/laws/tm9xay
וואלה, 2 באוקטובר 2026: "החליט, בדעת רוב של שבעה שופטים מול שניים, לא לאשר את הפסילה".
https://www.walla.co.il/news/israel/383956056
כיכר השבת, 2 באוקטובר 2026: "השופטים דוד מינץ ואלכס שטיין היו בדעת מיעוט".
https://www.kikar.co.il/laws/tm9xay
בחדרי חרדים, 2 באוקטובר 2026: "השופטים דוד מינץ ואלכס שטיין סברו כי יש לאשר את פסילתו".
https://www.bhol.co.il/news/1740612
ynet, 1 באוקטובר 2026: "נשיא בית המשפט העליון עדכן כי לאחר התייעצות השופטים, הושג רוב לפסילתו של סאמי אבו שחאדה".
https://www.ynet.co.il/news/blogs/article/skc6ftiqfe
כיכר השבת, 1 באוקטובר 2026, כותרת הכתבה: "דרמה בעליון: עמית ממליץ לאבו שחאדה לפרוש - ׳יש רוב לפסילה׳".
https://www.kikar.co.il/political-news/supreme-court-abu-shehadeh-withdrawal-proposal
בחדרי חרדים, 2 באוקטובר 2026: "התוצאה המסתמנת היא אישור החלטת ועדת הבחירות לפסול את מועמדותו".
https://www.bhol.co.il/news/1740612
ynet, 1 באוקטובר 2026: "אנו ממליצים למר אבו שחאדה לשקול האם הוא עומד על מועמדותו או על הסרתה שתפטור ממתן פסק דין".
https://www.ynet.co.il/news/blogs/article/skc6ftiqfe
ynet, 1 באוקטובר 2026: "אנו ממליצים לאבו שחאדה לשקול אם הוא עומד על מועמדותו או על הסרתה שתפטור ממתן פסק דין".
https://www.ynet.co.il/news/elections2026/article/sj00kfs2cge
כיכר השבת, 1 באוקטובר 2026: "ישנן עמדות שונות, ודומה כי התוצאה המסתמנת היא לאישור ההחלטה על הפסילה".
https://www.kikar.co.il/political-news/supreme-court-abu-shehadeh-withdrawal-proposal
ערוץ 7, 2 באוקטובר 2026: "אלא שהבוקר הודיע אבו שחאדה כי החליט להסיר את מועמדותו".
https://www.inn.co.il/news/707577
בחדרי חרדים, 2 באוקטובר 2026: "היום הודיע אבו שחאדה כי הוא מסיר את מועמדותו מטעם הרשימה המשותפת בבחירות לכנסת ה-26".
https://www.bhol.co.il/news/1740612
ynet, 1 באוקטובר 2026: "היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן הביעו תמיכה בפסילתו של אבו שחאדה מריצה לכנסת".
https://www.ynet.co.il/news/elections2026/article/sj00kfs2cge
כיכר השבת, 1 באוקטובר 2026: "יש לאשר את פסילתו של המועמד לכנסת סמי אבו שחאדה בשל תמיכתו במאבק מזוין בישראל".
https://www.kikar.co.il/political-news/supreme-court-abu-shehadeh-withdrawal-proposal
ערוץ 7, 2 באוקטובר 2026: "קבע בית המשפט כי אין עוד צורך לתת פסק דין בהליך האישור בעניינו, וההליך נמחק".
https://www.inn.co.il/news/707577
בחדרי חרדים, 2 באוקטובר 2026: "קבע העליון כי התייתר הצורך במתן פסק דין בעניינו, וההליך נמחק".
https://www.bhol.co.il/news/1740612
שאר המקורות במחקר המלא:
https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩ - המכון הישראלי לדמוקרטיה, 17 בפברואר 2021: "אחת משלוש עילות: שלילת קיומה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות; תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל".
https://www.idi.org.il/articles/29631
וואלה, 23 בספטמבר 2026: "בשלוש עילות: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות...".
https://www.walla.co.il/news/politics/383955133
שאר המקורות במחקר המלא:
https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩ - המכון הישראלי לדמוקרטיה, 17 בפברואר 2021: "ועדת הבחירות היא ועדה פוליטית המורכבת מנציגי הסיעות המכהנות בכנסת לפי מפתח המנדטים בכנסת היוצאת. בראשה עומד שופט בית המשפט העליון".
https://www.idi.org.il/articles/29631
זמן ישראל, 7 בספטמבר 2026: "יושב ראש הוועדה: שופט בית המשפט העליון, שנבחר על ידי כלל שופטי העליון".
https://www.zman.co.il/721134/
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 21 ביולי 2026: "החלטתה אינה סופית אלא טעונה אישור חובה (׳אישור בחירות׳) של בית המשפט העליון".
https://www.idi.org.il/articles/65164
שאר המקורות במחקר המלא:
https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩ - הארץ, 4 ביולי 1951: "כיון שהיו לה רק 250 חתימות במקום 750 הדרושות לפי החוק".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1951/07/04/01/article/20/
קול העם, 8 בספטמבר 1965: "מאחר שהרב אשכנזי לא הפקיד כערבון 5000 ל״י, כנדרש בחוק".
https://www.nli.org.il/he/newspapers/khm/1965/09/08/01/article/3/
ynet, 24 בדצמבר 2002: "יו״ר ועדת הבחירות המרכזית השופט מישאל חשין קבע כי משה פייגלין, מקום 40 ברשימת הליכוד, פסול להתמודדות".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2338315,00.html
שאר המקורות במחקר המלא:
https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩ - המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 באוגוסט 2026: טבלת מקרי הפסילה מבחירות 1965 עד בחירות 2022.
https://www.idi.org.il/articles/65951
המכון הישראלי לדמוקרטיה, 26 בפברואר 2019: טבלת ההחלטות של הוועדה ושל בית המשפט מאז קבלת סעיף 7א׳.
https://www.idi.org.il/articles/26030
שאר המקורות במחקר המלא:
https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩ - N12, 23 ו-24 בספטמבר 2026: הבלוג החי מדווח על כל ההצבעות בוועדה ב-23 וב-24 בספטמבר 2026.
https://www.mako.co.il/news-israel-elections/2026/liveblog-9833906a9ecc0a1027.htm
ynet, 24 בספטמבר 2026: "ההצעות נדחו כשעשרה חברים הצביעו בעד, 19 נגד ואחד נמנע".
https://www.ynet.co.il/news/elections2026/article/hj3llhz9zx
ynet, 24 בספטמבר 2026: "רק שלושה חברי ועדה תמכו בבקשה, 21 התנגדו ולא היו נמנעים".
https://www.ynet.co.il/news/elections2026/article/hj3llhz9zx
מעריב, 24 בספטמבר 2026: "רק שני נציגים בוועדה הצביעו בעד ו-14 הצביעו נגד".
https://www.maariv.co.il/news/elections-2026/article-1370212
שאר המקורות במחקר המלא:
https://polimeter.co.il/research/disqualifications-history ↩