פסילת רשימות ומועמדים לכנסת במספרים, מבחירות 1949 ועד בחירות 2026

מעודכן ליום 25 בספטמבר 2026

הסבר על המונחים במאמר ובמחקר: ׳פסילה׳ היא החלטה של ועדת הבחירות המרכזית למנוע מרשימה או ממועמד להתמודד בבחירות לכנסת. רק ועדת הבחירות המרכזית ׳פוסלת׳ או ׳לא פוסלת׳. כשהוועדה פוסלת, בית המשפט העליון ׳מבטל את הפסילה ומתיר להתמודד׳ או ׳מאשר את הפסילה׳. כשהוועדה לא פוסלת ומי שביקש את הפסילה מערער, בית המשפט העליון ׳דוחה את הערעור ומתיר להתמודד׳ או ׳מונע את ההתמודדות׳. כשכתוב ׳פסילה׳ בלי פירוט, הכוונה לפסילה בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד, ולא בגלל פגם בהגשה או בכשירות.

על המקורות: לצד כל קביעה עובדתית מופיע מספר שמפנה להערת שוליים, או שהמקורות לה מופיעים ברשימה שמתחת לטבלה. כל עובדה נשענת לפחות על שני מקורות בלתי תלויים, או על מקור אחד שהוא מחקר אקדמי או על מסמך רשמי של ועדת הבחירות המרכזית. המקורות המלאים לכל עובדה מופיעים במחקר המלא.

1. השורה התחתונה במספרים

1. מהבחירות הראשונות ב-1949 ועד בחירות 2022 נערכו 25 מערכות בחירות לכנסת. ועדת הבחירות המרכזית פסלה רשימה או מועמד בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד 20 פעמים, ב-12 מערכות בחירות: 12 פסילות של רשימות ו-8 פסילות של מועמדים. בית המשפט העליון ביטל 16 מהפסילות האלה ואישר את 4 הפסילות האחרות.¹
2. בית המשפט העליון אישר 4 פסילות בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד, וכולן פסילות של רשימות: ׳הרשימה הסוציאליסטית׳ בבחירות 1965, ׳כך׳ בבחירות 1988 ו׳כך׳ ו׳כהנא חי׳ בבחירות 1992. מבחירות 2003 ועד בחירות 2022 פסלה ועדת הבחירות המרכזית רשימה או מועמד 14 פעמים בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד, בית המשפט העליון ביטל את כל 14 הפסילות והתיר להם להתמודד בכל זאת.²
3. ועדת הבחירות המרכזית לא פסלה אף רשימה ואף מועמד בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד ב-5 מערכות הבחירות הראשונות של ישראל, מבחירות 1949 ועד בחירות 1961. בבחירות 1965 פסלה ועדת הבחירות את ׳הרשימה הסוציאליסטית׳, בלי סמכות מפורשת בחוק. רק ב-1985 נוסף לראשונה סעיף 7א׳ ל׳חוק יסוד: הכנסת׳, הקובע את העילות לפסילה של מועמדים או רשימות המתמודדים בבחירות לכנסת.³
4. כבר בבחירות 1951 ועדת הבחירות המרכזית פסלה רשימות בגלל פגם בהגשה או בכשירות. הוועדה פסלה 5 רשימות, 4 מהן בגלל פגמים בחתימות התומכים. הרשימה החמישית היא ׳למען העולים החדשים והחיילים המשוחררים׳, ובית המשפט העליון ביטל את הפסילה שלה והתיר לה להתמודד בכל זאת.⁴
5. מבחירות 2003 ועד בחירות 2022 ועדת הבחירות המרכזית ויושב ראש הוועדה פסלו או מחקו 12 מועמדים בגלל פגם בכשירות. בבחירות 2003 אישר בית המשפט העליון את פסילת שר הביטחון שאול מופז בגלל תקופת הצינון. בבחירות 2022 ביטל בית המשפט העליון, ברוב של 8 שופטים מול 1, את פסילת עמיחי שיקלי, שיושב ראש הוועדה, השופט יצחק עמית, פסל בגלל פרישה מסיעה, והתיר לו להתמודד.⁵
6. בבחירות 1988 הוגשו לוועדת הבחירות המרכזית 33 בקשות פסילה נגד 21 רשימות, ו׳כך׳ לבדה הגישה 12 מתוך 33 הבקשות. מבין 21 הרשימות שהוגשו נגדן בקשות, הוועדה פסלה רק את מפלגת ׳כך׳. בבחירות 2003 הוגשו 17 בקשות פסילה נגד 8 רשימות ומועמדים. מבחירות 2015 ועד בחירות 2022 הוגשו בכל מערכת בחירות 6 עד 8 בקשות פסילה.⁶
7. היועצים המשפטיים לממשלה התנגדו ל-11 מתוך 14 הפסילות של ועדת הבחירות המרכזית בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמדים, מבחירות 2003 ועד בחירות 2022 ותמכו רק ב-2 מהן. בבחירות 2003 היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין הגיש בעצמו בקשה לפסול את ׳בל״ד׳ ואת חבר הכנסת עזמי בשארה, בית המשפט העליון ביטל גם את 2 הפסילות האלה, ברוב של 7 שופטים מול 4, והתיר להם להתמודד בבחירות. לעמדת היועץ על פסילת חבר הכנסת אחמד טיבי בבחירות 2003 לא נמצאו שני מקורות.⁷
8. בית המשפט העליון מנע את ההתמודדות של 3 מועמדים שוועדת הבחירות המרכזית לא פסלה. בבחירות אפריל 2019 מנע בית המשפט העליון את ההתמודדות של חבר הכנסת לשעבר מיכאל בן ארי. בבחירות ספטמבר 2019 מנע את ההתמודדות של ברוך מרזל ושל בנצי גופשטיין, יושב ראש ארגון להב״ה, שניהם מועמדי ׳עוצמה יהודית׳. בשלושת המקרים תמך היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בבקשת הפסילה.⁸
9. ב-23 בספטמבר 2026 ועדת הבחירות המרכזית פסלה שתי רשימות ושני מועמדים לקראת הבחירות לכנסת ה-26. הוועדה פסלה את ׳רע״ם׳ ואת ׳הרשימה המשותפת׳, כל אחת ברוב של 18 חברי ועדה מול 5 שהתנגדו. הוועדה פסלה את חבר הכנסת עופר כסיף ממפלגת ׳חד״ש׳ ברוב של 19 חברי ועדה מול 5 שהתנגדו, ואת יושב ראש ׳בל״ד׳ סאמי אבו שחאדה ברוב של 30 או 31 מול 4 שהתנגדו (המקורות השונים חלוקים במספר התומכים).⁹
10. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התנגדה לפסילת ׳רע״ם׳, ׳הרשימה המשותפת׳ וחבר הכנסת עופר כסיף, שוועדת הבחירות המרכזית פסלה ב-23 בספטמבר 2026. בעניין יושב ראש ׳בל״ד׳ סאמי אבו שחאדה הוצגה בוועדה עמדתה ש״יש בסיס לבקשת הפסילה״, אבל היא לא המליצה במפורש לפסול אותו. בית המשפט העליון ידון ב-4 הפסילות ב-1 באוקטובר 2026, בהרכב של 9 שופטים.¹⁰
11. המאמר לא מנבא מה יחליט בית המשפט העליון על פסילת מועמדים ורשימות לקראת בחירות 2026, ולא מעריך אם הפסילות מוצדקות.

2. איך ועדת הבחירות פוסלת רשימה או מועמד לכנסת?

סעיף 7א׳ ל׳חוק יסוד: הכנסת׳ מאפשר למנוע מרשימה או ממועמד להתמודד בבחירות לכנסת באחת משלוש עילות: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות, ותמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.¹¹

ועדת הבחירות המרכזית מכריעה בבקשות לפסול רשימה או מועמד בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד. חברי הוועדה הם נציגים של הסיעות בכנסת היוצאת, ובראש הוועדה עומד שופט של בית המשפט העליון. כשהוועדה פוסלת מועמד בגלל מעשיו, הפסילה לא נכנסת לתוקף עד שבית המשפט העליון מאשר אותה. כשהוועדה פוסלת רשימה, הפסילה נכנסת לתוקף מיד, והרשימה יכולה לערער לבית המשפט העליון. מי שביקש לפסול רשימה או מועמד, והוועדה לא פסלה אותם, יכול גם הוא לערער לבית המשפט העליון על ההחלטה.¹²

ועדת הבחירות המרכזית בודקת אם הרשימה הוגשה כדין, למשל אם צורפו לה מספר החתימות והערבון שהחוק דורש, ואם המועמדים כשירים, למשל אם עברה תקופת הצינון שחלה עליהם ואם הם לא הורשעו בעבירה שיש עמה קלון. בפסילות של מועמדים מהסוג הזה החליט לא פעם יושב ראש הוועדה לבדו, למשל בפסילת משה פייגלין בבחירות 2003 ובפסילת עמיחי שיקלי בבחירות 2022.¹³

3. כל הפסילות בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד, מבחירות 1949 ועד בחירות 2022

הטבלה מונה את הפסילות של ועדת הבחירות המרכזית בכל מערכת בחירות בגלל מטרות הרשימה או מעשיה או מעשי המועמד, כמו גם את החלטת בית המשפט העליון. פסילות בגלל פגם בהגשה או בכשירות לא נספרות בטבלה והן מפורטות במחקר המלא.¹⁴

הטבלה לא כוללת את 3 המועמדים שוועדת הבחירות המרכזית לא פסלה ובית המשפט העליון מנע את התמודדותם: מיכאל בן ארי בבחירות אפריל 2019, וברוך מרזל ובנצי גופשטיין בבחירות ספטמבר 2019. פירוט כל פסילה, עם תוצאות ההצבעה בוועדה, עמדת היועצים המשפטיים לממשלה ושני מקורות לכל שורה, מופיע במחקר המלא.

4. פסילת מועמדים ורשימות לקראת בחירות 2026

ועדת הבחירות המרכזית הצביעה ב-23 וב-24 בספטמבר 2026 על בקשות לפסול 6 רשימות ו-2 מועמדים לקראת הבחירות לכנסת ה-26. הוועדה פסלה 2 רשימות ו-2 מועמדים, כאשר 4 רשימות היא בחרה שלא לפסול.¹⁵

בעמודה ׳ההצבעה בוועדה׳ מופיעים מספר חברי הוועדה שהצביעו בעד הפסילה ומספר חברי הוועדה שהצביעו נגדה. חברי ועדה שנמנעו לא מופיעים בטבלה. המקורות לכל שורה, שניים לפחות, מופיעים במחקר המלא.

5. רשימת המקורות

המקורות העיקריים של המאמר. רשימת המקורות המלאה, עם שני מקורות לכל עובדה, מופיעה במחקר המלא.

1. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 באוגוסט 2026.
2. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 26 בפברואר 2019.
3. המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמוד המפלגה ׳כך׳.
4. מיכל שמיר וקרן מרגל, 2005.
5. חרות, 28 ביוני 1951.
6. הארץ, 2 ביולי 1951.
7. הארץ, 12 ביולי 1951.
8. ynet, 3 בינואר 2003.
9. דה מרקר, 9 בינואר 2003.
10. גלובס, 9 באוקטובר 2022.
11. וואלה, 19 בדצמבר 2012.
12. מרכז עדאלה, "בחירות 2003.
13. ynet, 9 בינואר 2003.
14. וואלה, 17 במרץ 2019.
15. ערוץ 7, 6 במרץ 2019.
16. ynet, 14 באוגוסט 2019.
17. וואלה, 25 באוגוסט 2019.
18. N12, 23 ו-24 בספטמבר 2026.
19. הידברות, 23 בספטמבר 2026.
20. כיכר השבת, 23 בספטמבר 2026.
21. N12, 22 בספטמבר 2026.
22. ynet, 25 בספטמבר 2026.
23. סרוגים, 25 בספטמבר 2026.
24. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 17 בפברואר 2021.
25. וואלה, 23 בספטמבר 2026.
26. זמן ישראל, 7 בספטמבר 2026.
27. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 21 ביולי 2026.
28. הארץ, 4 ביולי 1951.
29. קול העם, 8 בספטמבר 1965.
30. ynet, 24 בדצמבר 2002.
31. ynet, 24 בספטמבר 2026.
32. מעריב, 24 בספטמבר 2026.

את המאמר הכין אתר ׳פולימטר׳, על סמך מקורות פומביים בלבד. המאמר לא מבטא תמיכה באף מפלגה או מועמד, ואין לראות בו המלצה מכל סוג. לטעויות ולתיקונים:
polimeter.co.il